חוק עבודת נשים, המחייב אישור ממשלתי לצורך פיטורי נשים בהריון ובחופשת לידה, חל גם על גברים המצויים בהליכי פונדקאות בחו"ל. שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, תומר סילורה, נתן תוקף של פסק דין (2.4.24) להודעה זו של המדינה.
סעיף 19 לחוק עבודת נשים קובע: "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעת השר, בקשר להריון. הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות.
"...לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימים ההיעדרות... ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה [כיום - שר הכלכלה]. השר יכול להתיר פיטורים כאלה אם אינם בקשר ללידה והעסק חדל לפעול.
הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה קבע, בענייניהם של עו"ד דותן פלג ואלון חזן, כי אין צורך באישורו לפיטוריהם כאשר היו בהליכי פונדקאות בארה"ב ומקסיקו. השניים ערערו לבית הדין לעבודה, ובעקבות זאת קיימו משרדי המשפטים והעבודה "בחינה מעמיקה של הסוגיה העקרונית", כלשונו של סילורה. הם החליטו, כי ניתן לפרש את החוק כך שיחול גם לגבי הורים משני המינים המבצעים הליך פונדקאות בחו"ל. "המדינה מסכימה עם פרשנות שאומרת שצריך לתת פרשנות מרחיבה ותכליתית לחוק עבודת נשים", מסר בדיון נציג המדינה, עו"ד דניאל פסי.
סילורה אומר: "חוק עבודת נשים נועד בראש ובראשונה לשם שמירה על זכויות נשים במסגרת יחסי עבודה ובמקביל לכך התגברה גם ההבנה שגם גברים זכאים להגנות הקבועות בחוק עבודת נשים (כך למשל זכאות לצאת לחופשת לידה ואף להגנות הקיימות בתקופת הריון, טיפולי פוריות וכו')". לפיכך הוא אימץ את עמדת המדינה והורה למשרד העבודה לדון לגופם במקריהם של פלג וחזן. את חזן ייצגה עו"ד קרן פרוכט-כהן.
