סמנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אסף יחזקאל, טוען להתנכלות מצד נציבות שירות המדינה לאחר שחשף "אירועים והתנהלות בלתי תקינים (לשון המעטה), אשר בוצעו בניגוד להוראות הדין ולכללי המינהל התקין". יחזקאל, כיום סגן חשב בכיר במשרד החינוך, מערער (8.4.24) לבית המשפט המחוזי בירושלים על הרשעתו בדין משמעתי ועל שלילת שני שלישים ממשכורת אחת.
יחזקאל היה סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד רה"מ בשנים 2021-2019 ונחשב כמקורב לבני הזוג נתניהו; הוא החליף את
עזרא סיידוף, מקורב נוסף של בני הזוג ואשר הורשע בפרשת המעונות. בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה הרשיע אותו בכך שלא גילה, כאשר התמודד על תפקידו הנוכחי, שקיים תיק משמעתי תלוי ועומד נגדו בחשד להדלפת מידע לעיתונאי
בן כספית.
יחזקאל אומר כי לאחר שנחשף למעשים הפגומים במשרד ראש הממשלה - הוא פנה לגורמי בקרה ופיקוח במשרד ומחוצה לו, ובהם היועצת המשפטית של המשרד, שלומית ברנע-פרגו ומבקרי המדינה יוסי שפירא ו
מתניהו אנגלמן. בעקבות זאת "החל נגדו מסע התעמרות והתנכלות של ממש, עד כדי החלטה על פיטוריו במהלך שירות מילואים". בית הדין לעבודה הורה בשעתו להחזירו לתפקידו במשרד רה"מ, ובתום הדיון רמז לו בית הדין "על השלכות אפשריות לאור טענותיו על יחסי העבודה במשרד רה"מ, לרבות ניסיון של גורמים במשרד לטפול עליו האשמות שווא".
ביוני 2020, ממשיך יחזקאל, נפתחה חקירה משמעתית נגדו בחשד להדלפת מידע מוגן ממשרד רה"מ, שנועדה כנראה להרחיקו מהמשרד - למרות שקב"ט המשרד, אלון חליווה, אמר לו שלא היה אירוע ביטחוני ומבחינתו האירוע הסתיים. לדבריו, הוא הוכיח בחקירתו המשמעתית שלא הדליף מידע כלשהו ומסר תצהיר של כספית לפיו האחרון לא קיבל ממנו מידע כלשהו. לאור זאת החליט באפריל 2021 אגף המשמעת להסתפק בהליך משמעתי פנים-משרדי ולא להעמידו לדין משמעתי. אולם, החלטה זו נמסרה רק למנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז (צחי ברוורמן), ויחזקאל למד עליה רק במאי 2023 - וחודש לאחר מכן החליטה הנציבות להימנע גם מצעד זה.
בדצמבר 2022 הוגשה קובלנה משמעתית נגד יחזקאל, ולפיה הוא התמודד ב-13 מכרזים של שירות המדינה ולא ציין את קיומה של החקירה נגדו בחשד להדלפה. זאת, טוען יחזקאל, למרות שנש"מ עצמה ידעה על החלטתה-שלה שלא להעמידו לדין משמעתי. על-פי הערעור, אין הסבר להתגלגלות האירועים אלא "אם מישהו ממשיך להתנכל ולהתעמר במערער עוד ועוד ובניגוד לדין". יחזקאל טוען, כי אין יסוד לקביעת בית הדין לפיה פעל בחוסר תום לב, התעלם מכך שהוא הסתמך על עורך דינו ולא קיבל את טענתו להגנה מן הצדק. הערעור הוגש באמצעות עוה"ד
סיגל פעיל, יפעת תבור וליה אקסלרוד.