"ישראל לא תפתח את הסכם השלום עם מצרים על-רקע תגבור הכוחות המצריים לאורך הגבול, והדבר יוסדר באמצעות חילופי איגרות בין ישראל למצרים", כך אומרים היום (ד', 23.6.04) ל-Nfc גורמים במשרד החוץ.
עוד אמרו הגורמים, כי בתקופה האחרונה מזהה ישראל ניצני פעילות מצרית בתחום המנהרות, אם כי עדיין לא באופן המשביע רצון. "הדבר מוכיח כי כשהמצרים רוצים, הם יכולים, גם בסדר הכוחות הקיים", ציינו הגורמים.
שר החוץ, סילבן שלום, מבהיר היום, כי אם המצרים והפלשתינים יפעלו בתחום הביטחוני, בין היתר לאיחוד מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, אזי הדבר עשוי להוביל את הצדדים, ישראל והפלשתינים, לחזרה למתווה 'מפת הדרכים', שבבסיסה - חיסול תשתיות הטרור.
שעות ספורות לפני פגישתו עם ראש המודיעין המצרי, הגנרל עומר סולימאן, בירושלים, מברך שר החוץ על המעורבות המצרית בשיקום מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, אך באותה נשימה מדגיש: "קודם כל על המצרים לפעול ביתר שאת נגד תופעת הברחות הנשק דרך המנהרות ברפיח, תופעה הגדלה בכמות וברמת איכות הנשק".
השר שלום ביקש להבהיר, כי המצרים אינם מהווים בהקשר זה בבחינת "מתווך" אלא בבחינת "שותף ומסייע". בכך, מיישר למעשה שר החוץ קו עם דברי ראש הממשלה הבוקר, כי כל ניסיון להציג את התפקיד המצרי כתפקיד של תיווך, יהווה פגיעה בעקרון החד-צדדיות של תוכנית ההינתקות.
"אני רואה חשיבות רבה בהתחממות היחסים הבילטרליים עם מצרים. בשנה האחרונה התהדקו יחסים אלו עד מאוד. זוה הישג מדיני גדול... המעורבות המצרית היא אינטרס משותף לנו ולהם, שהרי גם למצרים יש עניין רב למנוע תוהו ובוהו ב'יום שאחרי'".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
