סקרים סותרים על התמודדות של האריס מול טראמפ

סקרים שנערכו בשבועות האחרונים אינם מציירים תמונה ברורה בנוגע להתמודדות על נשיאות ארה"ב בין סגנית הנשיא, קאמלה האריס, לבין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות בחודש נובמבר. מדובר בסקרים לאומיים ולא בסקרים במדינות המפתח בהן יוכרעו הבחירות, ולא ברור מה תהיה המגמה אם וכאשר האריס תהיה מועמדת הדמוקרטים לנשיאות. חלק מן הסקרים מעניקים יתרון קטן להאריס, ובודדים מצביעים על שוויון או על יתרון קטן לטראמפ.

האריס, ילידת אוקטובר 1964, קבעה ארבעה תקדימים בתפקיד סגן הנשיא כאשר נבחרה לצידו של ג'ו ביידן ב-2020: האישה הראשונה, האדם האפרו-אמריקני הראשון מצד אביה, האדם הראשון ממוצא דרום-אסייתי מצד אימהּ והאדם הראשון שבן זוגו יהודי (דאג אמהוף, לו יש שני ילדים בוגרים). מובן, שאם תיבחר לנשיאה - היא תחזור ביתר שאת על תקדימים אלן. בשלב זה לא ניתן להעריך האם כל אלו יסייעו לה למשוך קולות מן המגזרים החיוניים לדמוקרטים - נשים ואפרו-אמריקנים - או יכשילו אותה מול בעלי דעות קדומות.

האריס היא בעלת תארים בכלכלה, מדעי המדינה ומשפטים. היא הייתה סגנית התובע המחוזי של מחוז אלמידה שבקליפורניה, פרקליטת מחוז סן פרנציסקו והתובעת הכללית של קליפורניה בשנים 2016-2010 - תפקיד בו הכירה את בו ביידן, בנו של ג'ו ביידן שהיה התובע הכללי של דלאוור, והתיידדה עימו. בשנים 2020-2016 כיהנה האריס כסנאטורית מטעם קליפורניה. ב-2019 התמודדה מול ביידן על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות, לא הצליחה לצבור תמיכה ופרשה לאחר קמפיין כושל.

ביידן בחר את האריס כשותפתו למרוץ כדי למשוך את קולות הנשים והשחורים; הוא לא היה זקוק לה כדי לנצח בקליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב, שהיא מעוז דמוקרטי מוצק. בשנתיים הראשונות של כהונת ביידן התקשתה האריס להטביע חותם, במיוחד לאחר שביידן הטיל עליה את המשימה הכמעט בלתי אפשרית של מאבק בהסתננות מגבול מקסיקו. כשלונו של הממשל בתחום זה הפך את ההגירה לאחד משני הנושאים החשובים ביותר מבחינת המצביעים (אחרי האינפלציה) ומספק לדונלד טראמפ אפשרות לתקוף שוב ושוב את ביידן.

מי יהיה המועמד לסגן נשיא

בשנתיים האחרונות השתפר מעמדה של האריס, בין היתר משום שביידן הקפיד שהיא תהיה לצידו באירועים בעלי משמעות פוליטית ומדינית. האריס גמלה לביידן בנאמנות מלאה והקפידה להביע תמיכה מלאה בו בשבועות האחרונים, לאחר העימות ההרסני עם טראמפ; ככל הידוע, היא לא ביצעה מהלכים כלשהם שיקדמו את האפשרות שתהיה מועמדת המפלגה לנשיאות. לאורך השנים הביעה האריס ידידות רבה כלפי ישראל, אם כי היא דבקה בקו הפוליטי של ביידן והדמוקרטים בדבר פתרון שתי המדינות.

שיעור התמיכה בהאריס נמוך מאוד ועומד מתחת ל-39%, זהה למצבו של ביידן עצמו - וזו תהיה אחת הבעיות הרבות שבפניה. יהיה עליה למצב את עצמה כמועמדת לגיטימית לנשיאות, למרות העדר ניסיון משמעותי בניהול ענייני המדינה ולמרות שהיא מזוהה עם כשלונותיו של הממשל (כאמור, במיוחד באינפלציה ובהגירה). יהיה עליה לגרום לעשרות מיליוני אמריקנים להכיר אותה ואת עמדותיה, וזאת לאחר קמפיין לאומי אחד בלבד בו כאמור נכשלה. יהיה עליה לבנות צוות קמפיין ולגייס תרומות. גם אם תוכל להיעזר באלו של ביידן.

יתרונה העיקרי יהיה בכך שהיא תוכל להציע לבוחרים את יתרונותיו של ביידן בתחום המדיניות ואת הניגוד לטראמפ, בלא החיסרון של גיל מתקדם וספקות בדבר הכשירות למלא את התפקיד. לצד זאת, עצם החילופים יכולים להכניס מרץ והתלהבות בדרגי השטח של הדמוקרטים, ואם תצליח לשנות את התמונה לפחות בחלק ממדינות המפתח - תהיה לכך משמעות רבה בגיוס המצביעים, העשוי להיות מכריע אם המרוץ יהיה צמוד.

אם תהיה המועמדת לנשיאות, יהיה על האריס לבחור מועמד לסגן נשיא. היא עשויה לבחור מושל של אחת ממדינות המפתח, מה שישפר את סיכוייה באותה מדינה: גרטשן ויטמר ממישיגן (15 אלקטורים) או ג'וש שפירו מפנסילבניה (20 אלקטורים). היא עשויה להעדיף את שפירו גם משום שמדובר ביותר אלקטורים וגם משום שקשה להאמין ששתי מועמדות יכולות לנצח בבחירות בארה"ב.