הוועדות למתן היתרים להזרמת פסולת בים, יפרסמו מידי רבעון שנתי מודעה בגודל רבע עמוד לפחות, ובה ינקבו בשמות הגופים שקיבלו מהן היתרים להזרים פסולת לים. כך קובעת הצעת חוק פרטית חדשה, שהונחה על שולחן הכנסת ביום רביעי האחרון.
הצעת חוק פרסום מקבלי היתרים להזרמה לים, התשס"ד-2004, נולדה משיתוף פעולה בין עמותת צלול לאיכות הסביבה, הנלחמת להוצאת המזהמים מהים התיכון, לבין חברי הכנסת ד"ר לאה נס (ליכוד), יו"ר ועדת המשנה למפגעי איכות סביבה ויורי שטרן, יו"ר ועדת הפנים ואיכות סביבה.
מטרתה של הצעת החוק היא, לתקן את המצב המעוות בו הציבור הרחב, אשר הים וחופיו הם קניינו הציבורי, אינו זוכה לקבל מידע נגיש לגבי הזרמות הפסולת וההטלות - לא על מיקומן, לא על משך ההזרמה, לא על מהות הגוף המזרים וזהותו ויתירה מכל, לא על כמויות החומרים המוזרמים לים, סוגיהם וריכוזם.
הצעת חוק זו הוגשה בניגוד לעמדת המשרד לאיכות הסביבה, אשר ועדות ההיתרים שלו מתירות היום לגופים שונים להזרים חומרים שונים לים, מבלי לחייבם לפרסם מידע הנוגע להזרמה, אשר נוגע באופן ישיר לאיכות חייהם של האזרחים וייתכן שגם על בריאותם. הצעת החוק מבקשת להטיל חובת פרסום מידי רבעון הן על החברות שקיבלו היתרי הזרמה והן על ועדות ההיתרים עצמן, שידווחו לציבור בפירוט על מהות ההיתרים שהעניקו.
על הצעת החוק הייחודית במינה, חתמו נציג מכל סיעה, ובכך ציינו כי איכות הסביבה היא נושא על-פוליטי. חברי הכנסת שהצטרפו להצעה הם אחמד טיבי, רומן ברונפמן, מיכאל מלכיאור, אילנה כהן, עבד אל-מאלכ דהאמשה, חיים כץ, דוד אזולאי, חמי דורון, משה גפני, ניסן סלומיאנסקי ו-ואסל טאהא. הצעת החוק אמורה לעלות לקריאה טרומית בעוד 45 יום.
ח"כ ד"ר לאה נס אמרה: "להצעת חוק זו חשיבות מירבית. הים הפך בשנים האחרונות לפח האשפה של התעשיה ושל מערכות הביוב בישראל. פרסום דבר היתרי ההזרמה ברבים יביא לפיקוח ציבורי הדוק על הגורמים המזרימים לים וכן לצמצומה של התופעה עקב הביקורת הציבורית".
לדבריה, "יש להטיל היטל על כל המזרימים לים כך שלא ישתלם למזהם לזהם ולבחון שוב את עניין מרחק מוצא ההזרמה של שפכים לים ולתקן זאת בהתאם לתנאי השטח הספציפי. אני מברכת את 'צלול' על היוזמה הברוכה ואני מאמינה כי ביחד נצליח לשנות את החוק בקיים".
מנכ"ל עמותת צלול, עו"ד יריב אברמוביץ', אמר כי "הים הוא רכוש ציבורי של כלל אזרחי ישראל. מתן ההיתרים מבלי להביאם לידיעת הציבור הוא עיוות שחייב להיפסק. המזרימים, לא רק שמזהמים את הים ומסכנים את בריאות ילדינו, הם גם מתחמקים מתשלום אגרת ביוב עליה היו מחוייבים אם היו מתחברים למערכת השפכים במקום בו הם פועלים, ובכך בעצם, חטאם כפול - גם מזהמים וגם לא משלמים".