צפייה ממושכת בטלוויזיה יכולה להזיק לאיזון ההורמונלי של מתבגרים ולגרום לרבים מהם להגיע לבגרות מינית מוקדמת.
חוקרים איטלקים גילו, כי ילדים שנמנעה מהם הצפייה בטלוויזיה אף לשבוע בלבד, חוו ירידה של 30% ברמות המלטונין. הורמון זה ידוע כמעכב את התחלתה של בגרות מינית.
במידה ויאושר, יהיה זה הסימן הראשון להשפעה פיסיולוגית ישירה של הצפייה בטלוויזיה על הצעירים. חוקרים רבים מאמינים, כי חשיפה לאלימות ולמין שעל המסך היא בעלת השפעה פיסיולוגית מזיקה על ילדים - למרות שלתאוריה זו גם מתנגדים רבים.
החוקר, פרופ' רוברטו סלטי, מבית החולים מאייר שבאוניברסיטת פירנצה, אמר כי אלו תוצאות סטטיסטיות מאד משמעותיות. הן מציעות למעשה כי הפרזה בצפייה בטלוויזיה יכולה לגרום לשינויים בחלק מההורמונים.
אצל בני האדם, מווסת ההורמון את ה'שעון הפנימי' של הגוף. רמות ההורמון נמוכות ביותר בשעות היום, ומגיעות לשיאן בערב, סביב השעה שמונה, כשהגוף מתכונן לשנת הלילה.
המלטונין משמש גם כאמצעי לוויסות דפוסי השינה אצל מטיילים הסובלים מג'ט לג.
לדברי פרופ' סלטי ההנחה היא, כי האור והקרינה המגיעים ממסך הטלוויזיה וממסכי המחשב, מפריע לייצור ההורמון. קיים הבדל גדול בין הילדים של היום לבין אלו שלפני 30 שנה. הילדים של היום מבלים שעות רבות, חמש או שש ביום במקרים מסויימים מול הטלוויזיה.
התופעה של ילדים שהבגרות המינית שלהם מפותחת מעבר לגילם - כשילדים מפתחים סימנים ראשונים של בגרות מינית בגיל צעיר מהגיל הנורמלי (עשר לילדות ואחת עשרה וחצי לילדים) - גוברת בכל העולם המערבי.
בשנת 1990 הסימנים הראשונים של בגרות מינית היו סביב גיל שמונה אצל ילדות - כשהתהליך כולו נמשך שנתיים עד לסיומו. כיום, לפי דברי פרופ' סלטי, ילדים מסויימים 'נכנסים' לבגרות המינית כשהם בני שבע.
בנים, גם הם נכנסים כיום לבגרות המינית בשלב מוקדם, אף על-פי שמעט אחרי הבנות.
פרופ' סלטי מאמין, כי כפי הנראה ישנן סיבות רבות להשפעה זו - אך הוא מאמין גם, כי הצפייה בטלוויזיה היא אחת מהן. עבודתו התמקדה ב-75 ילדים מבית ספר יסודי בכפר בטוסקנה, שהוריהם הסכימו למנוע מהם את הגישה לטלוויזיה, למחשב ולמשחקי וידאו למשך שבוע.
