לפני חמש שנים זכתה המפלגה השמרנית הבריטית בניצחון מוחץ בבחירות; היום היא מתכוננת לאחר המפלות הקשות ביותר בדור האחרון. הלייבור צפוי לחזור לשלטון לאחר 14 שנים בבחירות שיתקיימו כנראה בחודשים הקרובים, עם רוב דומה ואף גדול מזה שהיה למפלגה ב-1997 כאשר טוני בלייר נבחר לראשונה.
השמרנים הפכו למפלגה תשושה המרוכזת בעצמה לאחר למעלה מעשור בשלטון. בדומה לרפובליקנים בארה"ב, הם נקרעו לסיעות, טולטלו בשערוריות ונתפסים בידי רבים כבלתי כשירים להתמודד עם בעיות המדינה – וכל זה לצד חילופי הנהגה תכופים, מסביר וושינגטון פוסט. מאז 2010 היו לשמרנים חמישה ראשי ממשלה, כולל שלושה ב-2022 לבדה; ליז טראס שרדה שבעה שבועות בלבד.
הן השמרנים והן הרפובליקנים שקועים בוויכוח על עתידה של השמרנות, אבל יש גם הבדלים מהותיים. הרפובליקנים התלכדו סביב דונלד טראמפ; השמרנים מפולגים עמוקות. השאלה היא, האם במקרה של תבוסה כה מוחצת, ישתלטו הקיצוניים על המפלגה – קיצוניים בנושאים כמו ההגירה והיחס לאירופה, ובמילים אחרות: דמויי טראמפ. אין ספק שתהיה התנגדות פנימית לכוחות אלו, ולכן הדבר המוסכם היחיד הוא שצפוי מאבק קשה.
משאל העם על עצמאות סקוטלנד (2014), הבחירות (2015), משאל העם על הברקזיט (2016), הבחירות (2017), הקורונה (2020/21) והטלטלות בצמרת (2022) – כל אלו התישו את הבריטים וגרמו לתחושת מיאוס מהפוליטיקה, עוד נקודת דמיון לארה"ב. אין להם אשליות לגבי הממשלה הנוכחית והם רוצים שינוי, אומרים בשתי המפלגות הגדולות.
בכמה מובנים, השמרנים מעולם לא התאוששו מהמשאל על הברקזיט שתוצאותיו הפתיעו אותם. ראש הממשלה, דייוויד קמרון, נאלץ להתפטר. תרזה מיי התקשתה ליישם את פרטי הפרישה מהאיחוד האירופי והתפטרה באביב 2019. בוריס ג'ונסון הוביל את המפלגה לניצחון מוחץ באותה שנה, במיוחד במעוזי הלייבור בצפון אנגליה, שם המצב הכלכלי הוחמר וגאו רגשות נגד מהגרים והאליטות, ושם הייתה תמיכה בברקזיט – המהלך אותו הוביל ג'ונסון.
|
מדחי לדחי: ג'ונסון, טראס, סונאק
|
|
|
|
|
 סונאק. בלי מנדט, בלי חזון [צילום: מרכוס שרייבר, AP]
|
|
הלייבור סייע לשמרנים בדמותו של מנהיג המפלגה הקיצוני והאנטישמי, ג'רמי קורבין, אשר הרחיק ממנה בוחרים רבים. אולם ג'ונסון לא היה ממושמע ורציני דיו כראש הממשלה ונפל בשל שערוריית המסיבות שערך בדאונינג סטריט תוך הפרת כללי הקורונה ושקריו לפרלמנט. אחרי ג'ונסון בחרו השמרנים את טראס, אשר הציגה תוכנית כלכלית תוקפנית ושגויה מבחינה פוליטית, אשר טלטלה את השווקים; היא נזרקה ממספר עשר לאחר שבקושי הספיקה לפרוק את חפציה.
בנקודה זו נבחר רישי סונאק, כלכלן עשיר שנכנס לתפקידו ללא מנדט ציבורי שכן לא התמודד בבחירות. הוא לא הצליח לשכנע את המצביעים שיש לו הכוח והחזון לשנות את בריטניה. כתוצאה מכל אלו, צפויים השמרנים כעת למכת-נגד כפולה ביחס ל-2019: הם יפסידו חלק ניכר מן המחוזות של מעמד העובדים בהם זכו בבחירות הקודמות, וגם את הבוחרים העירוניים שלא יכלו לסבול את קורבין אבל אינם מודאגים ממנהיג הלייבור הנוכחי, קייר סטרמר.
סטרמר בנה מחדש את המפלגה וניקה אותו משאריות ה"קורביניזם" ומאנטישמיות, מציין הפוסט. הוא ניסה להתמקד בקהל בוחרים רחב מאשר חברי המפלגה. סטרמר נכנס לפוליטיקה בגיל מאוחר יחסית, לאחר קריירה בפרקליטות. הרקע שלו צנוע ודעותיו יותר שמאליות משל בלייר, אך כמנהיג הוא הזיז בזהירות את הלייבור לעבר המרכז. אבל עדיין קיימת השאלה כיצד ימשול.
השבוע (2.5.24) יתקיימו בבריטניה בחירות מקומיות והשמרנים צפויים לתבוסה, אולי עד כדי אובדן מחצית מן המושבים שלהם במועצות המוניציפליות. ההערכה היא שסונאק יקבע את הבחירות לשלהי השנה, אולי קרוב לבחירות בארה"ב. אבל ייתכן שהן יתקיימו כבר בקיץ, תלוי בתוצאות הבחירות המקומיות.
השמרנים הם הכוח הפוליטי העמיד ביותר בתולדות בריטניה, ובעלי מיומנות גבוהה במיוחד בזכייה בבחירות. עובדה זו מונעת מהאסטרטגים של הלייבור מלהתענג על הסקרים המחמיאים, וגם נותן לעמיתיהם מהצד השני תקווה כלשהי שההפסד יהיה כה כבד. אבל נראה שהשמרנים ניצבים בפני תקופה ארוכה באופוזיציה, ולצד זאת – איום ממשי על עתידם, מסכם הפוסט.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
30/04/24
|
|
|
עודכן: |
30/04/24
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
הצעה ליום טיול מלא המשלב את חצר כנרת, מצפה השלום, עין פיק, רחוב...
