ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי - 4.5%

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, החליט (9.10.24) להותיר את הריבית בשיעור של 4.5%. ההערכות הן, שירון יעלה את הריבית אולי כבר בחודש הבא, וזאת בניגוד למגמת ההורדה בעולם ובמיוחד בארה"ב והאיחוד האירופי.

הסיבה העיקרית לעלייה הצפויה היא התגברות האינפלציה, אשר עלתה בחודש שעבר ל-3.6% - לעומת יעד של 2%. העלאת ריבית היא האמצעי העיקרי לצינון המשק ולהורדת האינפלציה, כאשר המשימה העיקרית של הבנקים המרכזיים היא למנוע העלאה חדה מדי וממושכת מדי, העלולה לגרום למיתון.

בנק ישראל צופה, כי "האינפלציה תמשיך לעלות בתחילת שנת 2025, גם על-רקע עליית המע"מ הצפויה, ולאחר מכן תתמתן אל עבר הגבול העליון של היעד במחצית השנייה. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מצויות בחלקו העליון של תחום היעד".

הבנק מעריך, כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות, ההתפתחויות הפיסקליות ועליית מחירי הנפט בעולם [במיוחד במקרה של מלחמה עם אירן - א.ל]. מחלקת המחקר של הבנק צופה אינפלציה ממוצעת של 3.8% ברבעון האחרון של השנה וירידה עד ל-2.8% ברבעון האחרון של השנה הבאה.

המשק הישראלי מצוי בסכנת מיתון בשל המלחמה, ובמיוחד אם תתרחב ותתארך. במקביל, המצב הפיסקלי חמור במיוחד: הגרעון הממשלתי עומד על 8.2% מהתוצר, בעיקר בשל הוצאות המלחמה, אך גם בשל הגדלת הוצאות אזרחיות (כולל כספים קואליציוניים). האוצר אומנם צופה שיירד בסוף השנה לכיוון היעד של 6.6%, אך סוכנות S&P צפתה - כאשר הורידה את דירוג האשראי של ישראל - שהוא יישאר מעל 8%. מחלקת המחקר צופה גרעון של 7.2% תוצר. הורדת הדירוג בידי S&P ולפני כן בידי מודי'ס, כאשר גם פיץ' צפויה ללכת בעקבותיהן, גם היא גורם לדאגה המחייב מדיניות מוניטרית מרסנת.

דרושות התאמות של לפחות 30 מיליארד שקל

גם חטיבת המחקר, בתחזית שפרסמה היום, פסימית מכפי שהייתה. היא צופה שהמלחמה תימשך בעצימות גבוהה בתחילת 2025, ולכן הורידה את תחזיות הצמיחה ל-0.5% בלבד השנה (דהיינו צמיחה שלילית לנפש של 1.5%) ול-3.8% בשנה הבאה. עם זאת, גם האבטלה צפויה להיות נמוכה מהתחזיות הקודמות, וכעת חטיבת המחקר צופה 3.5% אבטלה השנה ו-3.2% בשנה הבאה.

אם הממשלה תבצע התאמות תקציביות קבועות בשיעור של לפחות 30 מיליארד שקל, ממשיכה מחלקת המחקר, יירד הגרעון בשנה הבאה ל-4.9% תוצר. החוב צפוי להיות 68% תוצר בסוף 2024 ולעלות ל-69% בשנה הבאה - לעומת 60% לפני המלחמה.

מחלקת המחקר מספקת גם תחזית למקרה של החרפה משמעותית זמנית במלחמה, אשר תדרוש גיוס מילואים בהיקף הדומה לתחילת המלחמה ותוביל להרחבה של הגבלת הפעילות הכלכלית ולהשבתת מערכת החינוך למשך מספר שבועות, בפרט באזור הצפון אך גם במרכז הארץ. על-פי תרחיש זה, התוצר יירד משמעותית ברבעון האחרון של השנה הנוכחית, ויעלה יותר בשנה הבאה - אך בסיכום השנתיים, הוא עדיין יהיה נמוך מאשר בתרחיש הבסיסי.

אם המלחמה תתארך עוד יותר ב-2025, ממשיכה מחלקת המחקר, מגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, הצמיחה תהיה מתונה יותר והפער מהתרחיש הבסיסי יתרחב. הגירעון והחוב יעלו עוד יותר, בשל העלייה בהוצאות הביטחון והפגיעה בפעילות ובהכנסות ממיסים, מה שיצריך התאמות תקציביות נוספות. אלו עלולים להוביל לעיכוב בהתכנסות האינפלציה ליעדה. לאור כל אלו, מאזן הסיכונים ביחס לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה, ואילו ביחס לתחזית האינפלציה והגירעון - מאזן הסיכונים נוטה כלפי מעלה.