גלגלי החוק נתקעו מול משאיות האוכל

הדיון שניהל אושר שקלים בוועדה בראשותו התמקד בטענות להדרה של שומרי שבת וכשרות, אך החמיץ את לב העניין: המכרז נשען על הנחה שמותר להפר את חוק העזר העירוני במקום לברר את סמכות האכיפה ואת אחריות היועצת המשפטית לממשלה, התגלגל השיח לוויכוח זהותי בלי הכרעה חוקית ברורה, גם השיח על שוויון נשאר תלוי באוויר

עידן יוסף יומני בלוגרים משמר העיר תגובות
הדבר הראשון שבלט בישיבת ועדת פניות הציבור בראשות ח"כ אושר שקלים על מכרז הפוד-טראקס שלא עיריית הרצליה לא היה הוויכוח על שבת, כשרות או "הדרה". זה היה הרגע שבו נציגת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד נעמה רוט, משכה בכתפיה ואמרה, בתמצית: אני לא מכירה את המכרז, לא מלווים רשויות מקומיות בשוטף, תפנו לייעוץ המשפטי של העירייה ולמשרד הפנים.

זו לא רק תקלה טכנית. זו טעות יסודית שמפרקת את כל הדיון.

כי אם חוק עזר עירוני הוא החוק שחל בשטח, ואם עירייה מפסיקה לאכוף אותו או "ממציאה" לעצמה חריגים במעשים, אז לפי דיני הרשויות המקומיות מי שאמון להבטיח שהחוק אינו הופך לאות מתה - אינו היועצת המשפטית של העירייה או משרד הפנים. הכתובת הנכונה היא היועצת המשפטית לממשלה, שבראש ובראשונה אמורה להבטיח שהשלטון המקומי - כמו כל רשות מנהלית - פועל לפי חוק ולא לפי מצב רוח, לחץ ציבורי או תפיסת עולם.

במילים אחרות, הטענה "לא הבנתי למה הוזמנתי" הייתה צריכה להידחות במקום. הכל מתחיל מגלי בהרב-מיארה. לא כעניין אישי, אלא כעניין מוסדי: מי מחזיק את מפתח האכיפה והמשילות כשהעירייה עצמה מתחילה להתנהג כאילו חוק העזר הוא המלצה.

ומכאן מגיע החלק שהדיון ברח ממנו כמעט במכוון.

בכל הכבוד לקדושת השבת, ישראל אינה מדינת הלכה. היהדות אינה קובעת את סדר היום העירוני, ותושב חילוני אינו "אזרח סוג ב'" ביום שבת. זה נכון, וחשוב לומר זאת בקול צלול. אבל מי שנאחז רק בזה מפספס את התמונה: הדיון בהרצליה אינו באמת על אמונה וחופש בחירה, אלא על חוק.

שאלת ההדרה של שומרי שבת או שומרי כשרות - גם אם היא טעונה ומעוררת אמפתיה - אינה השאלה הראשונה. היא שאלה משנית. כי אם המכרז כולו יוצא מהנחת יסוד כאילו מותר להפר את חוק העזר העירוני, הרי שלא מדובר בבעיה של שוויון הזדמנויות. מדובר בבעיה של שלטון החוק. המכרז לא "מפלה" קודם כל - הוא משדר שהכללים ניתנים לעיקום, ושבמקום להתייחס לחוק העזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם כאל האדנים שעליהם נבנה המכרז, מתייחסים עליו כאל נטל, משל היה כקליפת השום.

דמיינו לעצמכם ועדה שמתכנסת לדון אם התפריט במסעדה הוגן לצמחונים. כולם מתווכחים בלהט על שקשוקה בלי ביצים, על תחליפים, על רגישויות. ואז מישהו שואל בשקט: רגע, המסעדה הזו בכלל פועלת בלי רישיון. והוועדה, במקום לעצור ולומר "אין דיון עד שיש רישיון", ממשיכה להתווכח על התפריט. זה בדיוק מה שקרה כאן.
ח"כ משה אבוטבול נגע בנקודה הזו בשאלה אחת חדה: אם חוק העזר אוסר באופן גורף פתיחה של קיוסק ומזנון, איך זה פתאום מותר כי זה "על גלגלים". זו שאלה בסיסית, לא דתית. שאלה מנהלית. מי התיר. מכוח מה. באיזה מסלול. מהו ההבדל המשפטי בין מזנון לבין מזנון על גלגלים. אלא שבמקום לקבל תשובה עניינית, הדיון נגרר, כמו עגלה שהתנתקה מן הרתמה, למחוזות פוליטיים. חבר המועצה רפי קדושים - שהיה אמור להיות האיש שמחזיק את העובדות העירוניות ביד - לא השיב תשובה ברורה, ומיהר להחליף מסלול אל האשמות על "אג’נדה" ועל דמויות ועל מאבקים אחרים. זו לא רק התחמקות. זו החלפת נושא שמרוקנת את הוועדה מתפקידה.

כאן היה צריך להיכנס יו"ר הוועדה. זה בדיוק הרגע שבו ח"כ אושר שקלים היה אמור להניח יד על השולחן ולומר: לפני שבת, לפני כשרות, לפני טענות לאפליה ולהדרה - קודם כל חוקיות. אם חוק העזר אוסר, ואם אין החלטה מסודרת ששינתה את המצב, אזי המכרז בטל מעיקרו. ואם המכרז בטל מעיקרו, הדיון על אפליה הוא כמו להתווכח על צבע הווילונות בספינה שכבר עלתה על שרטון.

ובואו נדייק: לומר "המכרז בטל" אינו צעד דתי, ואינו כפייה. זה צעד מנהלי בסיסי. הוא אומר רק דבר אחד: רשות מקומית לא בוחרת אילו חוקים לאכוף לפי הצביון שהיא מגדירה לעצמה בהודעה לתקשורת. "חייה ותן לחיות" זו סיסמה יפה, אבל החוק הוא תנאי הקיום של מרחב ציבורי תקין. בלי אכיפה, האמירה "חיים משותפים" הופכת למילת קוד ל"כל אחד עושה מה שבא לו".

האבסורד הוא שהישיבה הוצגה כמאבק על שירות לציבור. אבל שירות לציבור מתחיל בכך שהציבור יודע מה הכללים, ושאותם כללים נאכפים באופן שוויוני. לא שוויון בין דתיים לחילונים - שוויון בפני החוק. אחרת הציבור מקבל מסר מסוכן: מי שצועק יותר חזק, מי שמארגן יותר לחץ, מי שמחזיק יותר כוח מקומי, מקבל "פרשנות" לחוק שמתאימה לו.

בסוף הדיון, שקלים דיבר על פשרות ועל רצון טוב ועל מעקב. אלה מילים נחמדות. אבל כשחוק עזר הופך אות מתה, "רצון טוב" הוא פלסטר על סדק בקיר תומך. הבית ימשיך להיסדק, ולא משנה אם השכנים מחייכים זה לזה במדרגות.

הלקח מן הישיבה הזו אינו אם הרצליה "ליברלית" או "יהודית" יותר. הלקח הוא אחר: ועדת פניות הציבור לא יכולה להרשות לעצמה לדון בשוויון כשהקרקע החוקית נשמטת מתחת לרגלי המכרז. קודם כל צריך להחזיר את חוק העזר לחיים, או לשנות אותו בדרך חוקית, בהתאם להוראות חוק המרכולים שקבעה הכנסת. ורק אחרי זה לשאול כיצד יוצרים מכרז הוגן - גם למי שרוצה לפעול בשבת וגם למי שלא.

כי כשהחוק הופך לתפאורה, הכל הופך לתפאורה. גם הוויכוח על שבת. גם הוויכוח על כשרות. גם "האווירה הטובה". נשאר רק רעש.
Author
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך: 21/02/2026 | עודכן: 21/02/2026
+חגית משה חויבה בהוצאות: שימוש במשאבי עירייה לקידום אישי 00:58 22/02/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
העמותה הקהילתית גבעת-מרדכי עתרה נגד סגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה ▪ בקבוקי שתייה ממותגים, שלטי ענק ומודעות בעיתונות הוצגו כחלק מאירועים עירוניים ▪ ועדת הבחירות קבעה כי מדובר בתעמולת בחירות אסורה תוך שימוש במשאבי ציבור ▪ משה חויבה לשלם הוצאות בסך 7,500 ש"ח
חגית משה. בקבוקי שתייה עם שמה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il