התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבג"ץ (9.12.24) לבטל את החלטת הממשלה ולפיה יועצים משפטיים למשרדי הממשלה המכהנים מזה למעלה משבע שנים, יסיימו את כהונתם בתוך שלושה חודשים. היא גם מבקשת צו ביניים שימנע את מימוש ההחלטה עד להכרעה בעתירה.
ההחלטה, שהתקבלה בחודש שעבר, נוגעת - לדברי התנועה - לשבעה יועצים משפטיים: אפי מסינג (האוצר), אפרת אביאני (החקלאות), סורל הרלב (שוויון חברתי), רינה וייגלר (הרווחה), מיכל מסטיי (התפוצות), איילת כהן-מלקמן (החינוך) ומיכל שטרית-רבל (הקליטה). יזם אותה שר המשפטים,
יריב לוין, והיא התקבלה בניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה.
התנועה טוענת, שיש לבטל את ההחלטה בשל צירוף של טעמים: היותה בלתי חוקית כפי שקבעה חוות הדעת של המשנים ליועצת; פגיעתה ביכולת היועצים המשפטיים לשמש כשומרי סף כחלק מערכי היסוד של הדמוקרטיה; פגמים בהליכי הכנתה וקבלתה; היותה בלתי סבירה באופן קיצוני; היותה שרירותית בשל סד הזמנים הקצר והעדר ההנמקה.
עוד טוענת התנועה, כי שיקולים זרים עומדים בבסיס החלטת הממשלה, "אשר משמעותה הדחה של שבעה יועצים משפטיים למשרדי הממשלה, שמקורה ברצון שרי הממשלה לפנות מהדרך את החסמים שמציבים היועצים המשפטיים לקידום מדיניות שאינה חוקית, בניגוד למינהל התקין ובניגוד לאינטרס הציבורי". טענה נוספת היא ל"ניגוד העניינים בהם מצויים שרי הממשלה אשר קיבלו את ההחלטה, ובראשם שר האוצר, בין תפקידם של השרים לפעול בהתאם לחוק ולחוות הדעת של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, לבין עניינם האישי בקידום מדיניות אשר מנוגדת לדין באין מפריע". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד
אליעד שרגא,
תומר נאור ורותם בבלי-דביר.
השופט
חאלד כבוב קבע, כי העתירה תידון בפני הרכב לא יאוחר מ-9.1.25 וכי על הממשלה ומיארה להגיב עליה עד שבוע לפני כן. הוא ציין, כי מאחר שמועד סיום עבודתם של שבעת היועצים הוא 16.2.25 - אין צורך בצו ביניים, אם כי הצדדים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט בנושא זה במידת הצורך.
