עמית: לוין דורס בצורה מתמשכת את הנורמות הממלכתיות והמינהל התקין

"דוגמה נוספת לדריסה המתמשכת של נורמות הממלכתיות והמינהל התקין". כך מכנה (12.12.24) ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, את החלטתו של שר המשפטים, יריב לוין, לזמן גורמים חיצוניים לישיבת הוועדה לבחירת שופטים שהתקיים היום. הוא דיבר בכנס העמותה למשפט ציבורי.

לדברי עמית, "אנו עדים לניסיונות לחתור תחת החוסן של הרשות השופטת ולהחלישה - עד כדי חשש ממשי לכרסום בעצמאות המוסדית של הרשות השופטת וביסודות הפרדת הרשויות. חלק מן הניסיונות הללו הוכרזו במפורש על-ידי גורמים שונים בכנסת ובממשלה. אזכיר, למשל, את הקריאות לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים, באמצעות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; יוזמות ל'התגברות' על פסקי דין והחלטות, ואף להתעלמות מהם כאילו לא היו מעולם; קריאות לאי-קידומם של שופטים בשל החלטות שנתנו מתוקף תפקידם; ומתקפות אישיוֹת, בוטות ופסולות על שופטים, עד כדי כינוי שופטים כ'אויבים מבית'.

"היוזמה החדשה שעל הפרק היא פוליטיזציה של מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים - בבחינת 'אם לא הצלחנו להשתלט על תהליך מינוי השופטים בדלת הראשית, נעשה זאת בדלת האחורית'. דהיינו, נעביר לפוליטיקאים את השליטה על המינוי לתפקיד הרגיש של ביקורת על השופטים. כפי שכבר אמרתי, אנו מצידנו נכונים להידברות עניינית בנושא זה".

עמית הזכיר את דברי הנשיאה דאז, אסתר חיות, באותו כנס, מיד לאחר שלוין הציג את הרפורמה המשפטית, אותה כינתה "מתקפה שלוחת-רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו". עמית הוסיף: "למרבה הצער, דומה כי דבר לא השתנה".

לדברי עמית, "במקביל לכל היוזמות שהזכרתי, אנו עדים לצעדים נוספים, מתחת לפני השטח, שנועדו להצר את צעדי המערכת, להקשות על הפעילות בבתי המשפט, ולשחוק את השופטים, הרשמים ועובדי המערכת - אשר מתמודדים עם עומס עבודה שאין שני לו בעולם המערבי". הוא הזכיר שהיבטים רבים בניהול הרשות השופטת מצריכים מעורבות של הממשלה בכלל ושר המשפטים בפרט, כגון אישור תקציבה ומינויים רבים בה.

"החוסן המוסדי של מערכת בתי המשפט נתון להשפעה משמעותית מצד הרשות המבצעת. זאת לעומת גופים ציבוריים אחרים, שנהנים מחירות ניהולית משמעותית הרבה יותר. כך למשל, הכנסת, מבקר המדינה, בית הנשיא ובנק ישראל - לכל אלה נתונה חרות רבה יותר בגיבוש התקציב, בעוד שהרשות השופטת זקוקה לאישורי הרשות המבצעת כמעט על כל צעד ושעל. דהיינו, דווקא הרשות השופטת - שלפי עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים חייבת להישאר עצמאית ובלתי-תלויה - מקבלת מהרשות המבצעת תכתיבים בנושאי ניהול שוטף".

לוין "גורם לפגיעה בציבור"

עמית הוסיף: "עד לא מזמן, לאורך שנות קיומה של המדינה נשמר הכבוד ההדדי בין הרשויות בנוגע לניהול מערכת בתי המשפט. הרשות השופטת והמבצעת הקפידו יחד על קיום שיח תכליתית, על ליבון פערים בגישה ממלכתית וא-פוליטית, ובעיקר - על הצבת אינטרס הציבור בראש סדר העדיפות המוסדי.

"לצערי, לא זה המצב בימינו. אם לא די במהלכים הישירים להחלשת הרשות השופטת, שר המשפטים אף קטע לאחרונה את מסורת הדיאלוג ושיתוף הפעולה בין הרשויות. מזה כחצי שנה מסרב השר לקיים פגישות עבודה עם ראש הרשות השופטת - פגישות שבהן היו מתקבלות החלטות משותפות בנושאים שבליבת ניהולה של מערכת בתי המשפט. ממלא-מקום הנשיא בדימוס, השופט עוזי פוגלמן, ואנוכי חזרנו והתרענו על כך בפני השר - אך אין קול ואין עונה.

"עקב סירובו של השר לקיים דיאלוג מוסדי עם הרשות השופטת, נמנע הטיפול בשורה ארוכה של מהלכים לטובת הציבור, באופן שגורר עיכוב בטיפול בהליכים משפטיים, ופגיעה ביכולתם של אזרחי המדינה לממש את הזכויות המשפטיות שלהם. עוד נמנע השר מלקדם בחירה של שופטים שחיוניים לפעילות המערכת - בפרט בבית המשפט המחוזי בירושלים, שמצוי בעומס כבד במיוחד - ומלאשר מינוי רשמים לבית המשפט העליון ולבית הדין הארצי לעבודה. המשוואה היא פשוטה: כשאין מספיק שופטים, נפגע השירות לציבור.

"לאחרונה אף שמענו על יוזמה לבטל את תקני השופטים שלא אוישו, דהיינו: ביד אחת מונע השר מינוי שופטים חדשים, ובידו השנייה פועל למחיקת התקנים הבלתי-מאוישים, ובכך מקבע את החלל שהוא עצמו יצר. המסר שעולה מכך הוא ברור: אם לא ייבחרו השופטים שבהם השר מעוניין - תקני השיפוט יימחקו. הסכנה הנובעת מכך לעצמאותה של הרשות השופטת, ברורה מאליה.

"זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה שהרשות המבצעת מתערבת באופן כה בוטה בניהולה הפנימי של הרשות השופטת ובאופן הקצאת משאביה. ואל תתנו למינוח הטכני להטעות אתכם: פגיעה בחוסן המוסדי של הרשות השופטת, היא פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, ובראש ובראשונה בציבור כולו.

"בצד האמור, יש לשוב ולהדגיש: הרשות השופטת תעמוד איתן מול הניסיונות לפגוע בחוסנה המוסדי, והיא תוכל להם. חרף הניסיונות לשחוק את הרשות השופטת באמצעות לחצים מבחוץ, ליבת העשייה השיפוטית לא נחלשה. עיקרון העצמאות השיפוטית מושרש היטב ב-דנ"א של הרשות השופטת ושופטיה, והוא יסוד גרעיני, יסוד שאין בלתו, בכל מדינה דמוקרטית. אנו ברשות השופטת נמשיך למלא נאמנה את חובתנו כלפי הציבור, ונשמר את המשפט כמרחב סטרילי, שבו השפעות חיצוניות אינן חודרות לאולם הדיונים או לתוכן הפסיקה", הדגיש עמית.