"גיוס משמעותי ואפקטיבי של בני הציבור החרדי הוא צורך ביטחוני מובהק ודחוף". זוהי עמדתו של צה"ל, כפי שהובעה בדיון מעקב שכינסה אתמול (1.1.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. בעקבות זאת מבהירה מיארה לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, כי חוק הגיוס שהוא מקדם חייב "להלום את המציאות בכל היבט רלוונטי".
בדיון, בו השתתפו בכירים במערכת המשפטית ובמערכת הביטחון, הוסיף ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, כי יש לגייס "חלק משמעותי מהמועמדים [החרדיים] בטווח גילאים צעיר, הרלוונטי מבחינת הגיל והמצב המשפחתי לשירות ביחידות לוחמות". הוא אמר כי בשנת הגיוס הנוכחית יכול צה"ל לקלוט 4,800 חרדים; בשנה שתתחיל ביולי 2025 המספר הוא 5,760 חרדים; והחל מיולי 2026 - ללא מגבלה.
עוד מסר טייב, כי 80,000 חרדים הגיעו לגיל הגיוס וטרם גויסו. עד סוף אוקטובר גויסו 916 חרדים; באותו שלישון נשלחו צווים ל-3,000 בחורי ישיבות, התייצבו 397 והתגייסו בפועל עשרות בודדות. עוד נשלחו 1,055 צווי גיוס לחרדים שלא התייצבו ו-1,439 התראות לפני הוצאת צווים כאלה. בשלישון הנוכחי נשלחו 7,000 צווים, כאשר ברובם טרם הגיע מועד ההתייצבות.
מערכת הביטחון גם סבורה, כי מאחר שנתוני הגיוס אינם עונים על צרכיו של צה"ל, כי "ישנה חשיבות חיונית להטלת סנקציות אישיות על מי שאינם מתייצבים ולהרחבת סל הסנקציות המינהליות והכלכליות", אשר יוטלו לא רק על החרדים. מיארה ביקשה מהייעוץ המשפטי במשרד הביטחון להגיש הצעות בתחום זה.
במכתבה לכ"ץ אומרת מיארה, כי לא קיבלה את טיוטת החוק שמגבש כ"ץ בשיח עם גורמים פוליטיים (בהתבסס על הצעת החוק של הממשלה הקודמת) ולכן אינה יכולה להתייחס אליה. כדי למנוע מצב שההצעה לא תתבסס על תשתית עובדתית רלוונטית או לא תעמוד באמות המידה החוקתיות, היא שבה ומדגישה שעליה להתאים למציאות השונה בתכלית שאחרי 7 באוקטובר.
מציאות זו מחייבת התאמה מבחינת מספר המגויסים לצורכי הצבא; קצב הגיוס בשל הצורך לבנות ולהגדיל במהירות את הכוח הצבאי; גיל המגויסים כך שניתן יהיה לשלבם ביחידות לוחמות; משך השירות; ומתן עדיפות מובהקת לשירות צבאי על פני שירות אזרחי. לא ניתן להתבסס על מתווי חקיקה שנכשלו, ו"נדרשות ערובות שיביאו לשינוי בשטח, להגשמת תכליות החקיקה, בהן גם ערך לימוד התורה, ולמילוי שורות הצבא". בהתאם לעמדת צה"ל ומשרד האוצר, ממשיכה מיארה, יש לקבוע הסדרים שיאפשרו הטלת עיצומים אישיים.
לבסוף מתריעה מיארה, כי אם לא תקבל את הנוסח העדכני של החוק המתגבש, לא ניתן יהיה לקיים הליך תקין של ייעוץ משפטי. התנהלות שכזאת תהיה "פגם תהליכי נוסף, המצטרף לאישור דין הרציפות שלא כדין ועקיפה נוספת של דרכי העבודה הממשלתיות הסדורות".
מזכיר הממשלה,
יוסי פוקס, הגיב בציוץ ברשת X בו אמר כי ועדת החוץ והביטחון דנה בנושא במשך 14 ישיבות, והדיונים יחודשו בקרוב לאחר שכ"ץ גיבש את השינויים הדרושים. "לכנסת ולוועדת החוץ והביטחון יש ייעוץ משפטי מצוין והוא שיקבע האם החוק עומד באמות המידה הנדרשות ולא הייעוץ המשפטי לממשלה", הוסיף פוקס.