למעלה ממאה שנים שואלים ארכיאולוגים מדוע ציורי מערות, אותן יצירות אמנות קדומות המהוות עדות נדירה למחשבה ולרוח האנושית בתקופה הפרהיסטורית, נעדרים לחלוטין מהלבנט, ובכלל זה מארץ ישראל. כעת, צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציע הסבר חדשני: ההבדלים במציאות האקולוגית בין הלבנט לאירופה בתקופת הפלאולית העליון הם המפתח לפתרון התעלומה.
פער תרבותי או אקולוגי? ההבדל בין אירופה ללבנט
במערב אירופה, מערות כמו שאובה ואלטאמירה מציגות יצירות אמנות המתוארכות לכ-35,000 עד 30,000 שנים לפני זמננו. אותן יצירות לא היו רק אמצעי אסתטי, אלא ככל הנראה כלי טקסי-שמאני עמוק, שנועד לתקשר עם ישויות על-טבעיות ולבקש את השבתם של בעלי חיים גדולים שהיו קריטיים להישרדות האנושית.
לעומת זאת, בלבנט, התהליך האקולוגי של הכחדת בעלי חיים גדולים התרחש אלפי שנים מוקדם יותר, הרבה לפני הגעת האדם המודרני לאזור. כשההומו סאפיינס הגיע ללבנט, הוא כבר לא פגש פילים וקרנפּים גדולים, אלא הסתמך על בעלי חיים קטנים יותר כמו צבאים ויחמורים. לכן, לא נוצרה חוויית משבר אקולוגי מיידי ולא היה צורך בטקסים שמאניים דומים לאלו שהתפתחו באירופה.
|
המערות: לא רק גלריה - אלא שער לעולם אחר
|
|
|
|
|
 רן ברקאי [צילום: אוניברסיטת ת"א]
|
|
הפרופסור רן ברקאי מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר כי אחת ההשערות המרכזיות בנוגע לציורי המערות באירופה היא שהן שימשו כמרחב טקסי-שמאני. "המערות היוו מעין 'שער' לעולם התחתון, שבו האמינו בני האדם הקדומים כי שוכנות ישויות שמסוגלות להחזיר את בעלי החיים שנכחדו", הוא מסביר.
לדבריו, ההקשר האקולוגי הוא קריטי: באירופה, ההכחדה ההדרגתית של ממותות וקרנפים צמריריים גרמה למצוקה קיומית ולתחושת אובדן קשה. ציורי המערות, שהיו מעשה טקסי עמוק ועתיר משמעות, נועדו - על-פי ההשערה - לעורר את הישויות העל-טבעיות ולבקש את השבת בעלי החיים הנכחדים.
בלבנט, לעומת זאת, לא נוצרה אותה חוויית אובדן חריפה. בעלי החיים הגדולים כבר לא היו קיימים, והחברות המקומיות הסתגלו לציד של בעלי חיים קטנים יותר. לכן, לא היה צורך רגשי או טקסי ליצור ציורי מערות דומים.
|
|
דמיון תרבותי, הבדל במוטיבציה
|
|
|
|
|
 מערת שובה, מהתקופה הפלאוליתית העליונה, צרפת [צילום: Prof. Jean Clottes, France]
|
|
ממצאיהם של החוקרים חושפים גם קשרים הדוקים בין אוכלוסיות האדם המודרני באירופה לבין אלו שבמזרח התיכון. "מדובר בבני אותה תרבות - התרבות האוריניאקית", מסביר הד"ר אילן דגוני, שותף למחקר. "הכלים, החרוזים והתכשיטים שהתגלו בשני האזורים דומים מאוד. ברור לנו שהיכולת הקוגניטיבית לצייר וליצור הייתה קיימת גם בלבנט".
אך בסופו של דבר, המניע האקולוגי-חברתי הוא זה שהכתיב את ההבדל התרבותי המשמעותי: באירופה נוצרה חוויית משבר סביבתי וטקסי, ובלבנט - המשכיות אקולוגית שהפחיתה את הצורך ביצירת אמנות מערות.
|
|
|
|
האם עוד נגלה ציורי מערות בלבנט?
|
|
החוקרים מדגישים כי לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות שבעתיד יתגלו עדויות חדשות לציורי מערות באזורנו. ייתכן שתנאים טפונומיים (תהליכים טבעיים של שימור או הרס) הם שמנעו את גילוין עד כה. עם זאת, הממצאים הנוכחיים תומכים בהשערה שההבדל המהותי בין האזורים נובע מתהליכים אקולוגיים וחברתיים עמוקים.
לדברי הפרופסור ברקאי, "בני האדם הקדומים היו מודעים היטב להשפעתם על הסביבה, ולתפקידם בהיעלמות בעלי החיים. ההבדלים בין אירופה ללבנט משקפים את המורכבות של מערכת היחסים הזו ואת הדרך שבה חוויות אקולוגיות מעצבות את הביטוי הרוחני והתרבותי של האנושות".
המחקר הנוכחי מאיר באור חדש תעלומה בת מאה שנים, ופותח צוהר להבנה מעמיקה יותר של היחסים המורכבים בין האדם לסביבתו. הוא מדגיש את ההשפעה של תהליכים אקולוגיים על יצירתיות, אמונה וטקסים אנושיים, ומציע תובנות חדשות על הדרך שבה עולמות אבודים משתקפים על קירות האבן האפלות של המערות.
החידה אולי לא נפתרה לחלוטין, אבל המחקר הנוכחי מציג הסבר מבוסס, מעמיק ומעורר מחשבה.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
06/01/2025
|
|
|
עודכן: |
06/01/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות הצילה עשרות מיליארדים 
