צה"ל יוכל לקלוט החל מיולי 2026 חיילים חרדים ללא מגבלה מספרית, בתנאי שיקבל את האמצעים הכספיים הדרושים. כך אומרת המדינה (8.1.25) לקראת דיון נוסף בנושא, שיקיים היום בג"ץ. מספר תלמידי הישיבות שלא התגייסו עומד על 80,000, והשנה התגייסו עשרות בודדות בלבד, נאמר בתגובת המדינה.
תשובת המדינה נוקטת במונח "קליטה" ולא במונח "גיוס"; אמש פורסם, כי ניסוח עמום-יותר זה נדרש בידי שר הביטחון, ישראל כ"ץ. כמו-כן, זו הפעם הראשונה בה המדינה מציבה תנאי תקציבי למימוש גיוס נרחב של החרדים, מה שעלול להוות מכשול משמעותי אם הממשלה תחליט שלא לאשר את התקציב הדרוש (שהיקפו אינו מצוין בתשובה).
לדברי המדינה, המלחמה יצרה קיים צורך משמעותי בתוספת כוח אדם לשורות צה"ל, "ומשכך
גיוס חרדים לצה"ל מגלם בעת הזו צורך ביטחוני מובהק. חשוב להבהיר בהקשר זה, כי הצורך הביטחוני הוא בראש ובראשונה לגיוסם של חיילים בתפקידי לחימה. מכל מקום, הן ביחס לתפקידי לחימה הן ביחס לתפקידים נוספים, פיתח צה"ל מסלולים ייחודיים לאוכלוסייה זו.
"באותה נשימה יובהר, כי קליטה של אוכלוסייה בהיקפים כה רחבים שהצטברו במשך שנים ארוכות, שקליטתה לשורות הצבא נדרשת להיעשות כפוף לשינויים ולהתאמות לצרכיהם הייחודיים של בני הציבור החרדי - מציבה אתגר משמעותי ביותר לזימון לשירות, למיון והערכה וכן לקליטה של מתגייסים בטווחי זמן מיידיים". זהו "אתגר מעשי, פיקודי ומקצועי, יוצא מגדר הרגיל, שמעטים דומים לו, ומחייב את צה"ל לביצוע היערכות מקצועית ומבוקרת, והכל בתקופת לחימה ארוכה, ממושכת ואינטנסיבית, כאשר עיקר משאביו של צה"ל נתונים להשגת מטרות המלחמה".
כפי שכבר פורסם, צה"ל אומר שיוכל לקלוט (כאמור, הוא אינו אומר "לגייס") 4,800 חרדים בשנת הגיוס הנוכחית המסתיימת בסוף יוני; 5,700 בשנת הגיוס המתחילה ביולי הקרוב; ו"החל משנת הגיוס שלאחריה (אשר תחל בחודש יולי 2026),
לא צפויה להיות כל מגבלה על יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי לצה"ל, זאת, כמובן, בהינתן שיועמדו לרשות צה"ל היקף המשאבים הנדרשים לצורך הגדלת תשתיותיו, כפי שהציג צה"ל".
עוד מדווחת המדינה, כי מבין 3,000 חרדים שנקראו להתגייס בחודשים יולי-אוקטובר 2024, התייצבו רק 413, את הליכי ההתייצבות השלימו 249 ובפועל גויסו עשרות בודדות. "ניתן יהיה להציג תמונה מדויקת יותר ומשקפת יותר בנושא רק לאחר עיבוד נתוני השלישון השני, שמסתיים בסוף חודש פברואר 2025 וכן לעמוד על מספר המתגייסים הסופי מתוך המתגייסים שזומנו
בשלישון הראשון רק לאחר מיצוי הליכי ההתייצבות והאכיפה".
עוד מזכירה המדינה, כי נכון להיום הקריאה לגיוס נעשית על בסיס תבחינים שקבעה מערכת הביטחון ביולי אשתקד. "תבחין מרכזי בקביעת סדרי העדיפות הוא גיל המלש"ב, וזאת בשים לב לכך שגיל עשוי להשפיע על כשירות לשרת במערכים קרביים וביחידות הקצה. כמו-כן, נעשה שימוש בתבחינים כמו עבודה בהיקף משמעותי, לימודים במוסד להשכלה גבוהה והיעדרות מביקורות בישיבה".
השימוש בתבחינים אלה בוצע בהתאם לעמדת גורמי המקצוע בצה"ל בלבד, ובניגוד לעמדת הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר. המשנה ליועצת המשפטית,
גיל לימון, הבהיר מצידו, כי התבחינים "מעלים קושי משפטי בהיבטי שוויון ובהיבטים נוספים, ואולם ניתן לעשות בהם שימוש מוגבל בזמן, וזאת בשים לב לדחיפות בתחילת הליכי הגיוס ולצורכי הצבא ההולכים ומתגברים".
לדברי המדינה, צה"ל שולח צווים ראשונים לכל בני ה-16.5, כולל תלמידי ישיבות. עד סוף אוקטובר נשלחו 3,000 צווי התייצבות לתלמידי ישיבות. מתוכם התייצבו 397, את הליכי ההתייצבות השלימו 236 ועשרות גויסו בפועל. כמו-כן, נשלחו צווים חוזרים ל-1,055 תלמידי ישיבות, ול-1,439 נשלחו התראות לפני הוצאת צווים חוזרים (שהפרתם מהווה עריקות).
