ועדת הכלכלה החליטה שלא לאשר את המשך הקפאת המיזוגים בענף המזון

ועדת הכלכלה סירבה (יום ד', 8.1.24) לאשר את הצו שהגיש משרד הכלכלה והתעשיה ונועד להאריך בשנה את הוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון, עד לסוף 2025. הוראת השעה האמורה אושרה בוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2024-2023, לפני כשנה וחצי, וקבעה כי עד סוף שנת 2024 יוקפאו מיזוגים של ספקים גדולים עם ספקים בינוניים בענף המזון. זאת על-מנת לאפשר בתקופה זו את עבודת הצוות הבין משרדי שהקימה הממשלה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה.

בדיון היום מתח היו"ר ביטן ביקורת על כך שבמשך שנה וחצי לא נעשה שום דבר לרסן את עליית מחירי המזון. "החוק ביקש להקפיא מצב קיים עד לבירור ממשלתי, אבל הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות" אמר.

בפתח הישיבה ציין היו"ר ביטן כי משרד הכלכלה העביר לוועדה את הצו ביום האחרון של השנה, רגע לפני פקיעת הוראת העשה, וביקש לדעת מה נעשה בשנה וחצי האחרונים. נציג רשות התחרות, איל שפירא, הסביר כי החוק אסר על מיזוגים בין חברות גדולות עם מחזור של מעל 307 מיליון שקל לחברות עם מחזור של מעל 30 מיליון שקל, בהוראת שעה שהייתה בתוקף עד סוף 2024 והבקשה היא להאריך את הוראת השנה בשנה נוספת.

שפירא הסביר כי ועדת סלבין התכנסה כ-5 או 6-7 פעמים וטרם הגיעה להחלטה. היו"ר ביטן שאל: "מה הם עשו? שתו קפה?". שפירא השיב כי בשנה החולפת רשות התחרות עשתה מחקר מקיף בתחום המזון שקשור לכך, והיו"ר ביטן ביקש לראות פרוטוקול של הוועדה, כדי לראות על מה דנו. הוא אף שאל אם הוועדה הבין משרדית שהקימה הממשלה התכנסה ואמר: "אי אפשר לדבר על תחרות ויוקר מחייה ולא לעשות כלום. ביקשתם לעצור את כל גלגלי המשק ועצרתם, גם לזה יש משמעות. רציתים הקפאה על-מנת ליצור דיון, אבל אי-אפשר לא לעשות כלום. לא קיבלתי שום חוות דעת ושום התחייבות של המשרד שאם נעצור מיזוגים המחירים ירדו. זה לא קורה בפועל. זה לא יכול להימשך, אם נראה לכם שהוועדה תהייה חותמת גומי זה לא נכון".

היועצת המשפטית של רשות התחרות, עו"ד יעל שיינין, אמרה כי היא יכולה להבין את הביקורת על כך שהוועדה לא התכנסה, אך ביקשה להזכיר כי הטענות על ריכוזיות בתחום המזון עולה כל השנים מהוועדה, מהתקשורת ומהשרים, והרשות רוצה להביא ניתוח כלכלי מבוסס נתונים. "בשביל זה הקצנו המון משאבים לעשות מחקר שאמור להיות בסיס לחקיקה מוסכמת", אמרה. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי מי שפונה לרשות לבקש מיזוג הרשות יכולה להודיע לו שיקח בחשבון שבעתיד תתקבל החלטה לפירוק, והוא יצטרך לקבל החלטה מה הוא עושה.

עו"ד שיינין התייחסה לכך, ואמרה: "אנחנו חושבים שאם יהיו מיזוגים זה יקשה על מהלך של פירוק". ח"כ שלום דנינו ציין כי החוק גם ככה מיותר כי לרשות התחרות יש את הסמכות לעצור מיזוגים. היו"ר ביטן הוסיף כי הוועדה הייתה צריכה לקבל דיווח. "לצערי הרב הוועדה הבין משרדית לא עשתה את עבודתה, אולי היא לא התכנסה בגלל המלחמה אבל זה המצב. הייתם צריכים במצב הזה לדווח לוועדה ולעשות את העבודה שלכם ולא עשיתם אותה. אם צריך לפרק תביאו חוק שמפרק, אבל אל תעצרו את גלגלי המשק. תחרות היחידה במשק היא מי מעלה יותר את המחירים וזה מצוין לאוצר כי גם המיסים עולים".

היו"ר ביטן הוסיף כי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה לו בעצמה שהבדיקה של היצרנים תארך זמן רב. הוא הזכיר כי עצירת מיזוגים היא צעד משמעותי ולא שגרתי ואמר: "תעשו את העבודה שלכם מהר ותביאו הצעת חוק שמפרקת אותם. אני לא נגד. אבל אתם לא יכולים לעכב את כל המשק עד שתשתו קפה ותעשו בדיקה, ובינתיים כל המשק עומד ומחכה לתוצאות". ח"כ סימון מושיאשוילי אמר כי שנה וחצי זה מספיק זמן לעשות שיעורי בית, וח"כ דנינו הוסיף כי הוראת שעה משמעותה שהדבר הוא זמני ודחוף, אבל זה הפך להרגל שהוראות שעה דחופות וזמניות הופכות לעניין של שנים.

נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, ציין כי חלק מהדברים מתעכבים בשל המלחמה, ואמר שקשה לטעון שרשות התחרות לא מבצעת שום דבר. היו"ר ביטן הגיב כי הסיבה מתקבלת, אבל אי-אפשר להמתין עכשיו עוד שנתיים.

יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשייינם והבעלים של חברת ביסקול, ליאור לוי, ציין כי רפורמת "מה שטוב לאירופה" תעלה כמיליארד שקל, ואת הרוב תשלם התעשיה הקטנה והבינונית שלא ערוכה לכך ומכאן שמיזוגים ושיתופי פעולה הם מתבקשים. שפירא השיב כי אם המיזוגים הם בין חברות בינוניות אז הצו לא רלוונטי אליהן.

יו"ר טמפו, ז'ק בר, ציין כי טמפו פתחה לפני שנה וחצי חטיבה בתחום המזון ורכשה יבואנית גבינות, את חברת פסטה נונה ואת חברת זוקה שעוסקת בבצקים. הוא הסביר כי אלו חברות קטנות שהתחרו בתנובה ושטראוס הענקיות לבדן והתקשו מאוד. "אין ספק שאף אחת מהחברות האלה לבד לא הייתה מסוגלת לחלום על ההתפתחות שקרתה בשנה וחצי האלה. המיזוג התאפשר כי בפוקס היינו מתחת לרף של 30 מיליון השקלים. אם חלילה השווי היה 35 מיליון ולא 25 מיליון אז כל התהליך היה נעצר ולחברות לבד לא היה סיכוי להתחרות מול תנובה ושטראוס. אין תחרות בלי זה ומי שמנסה למכור שזה מעודד תחרות - הצעד הזה הוא אנטי תחרותי", אמר.

יו"ר פורום מזון ומכולות, אלי שלום סתוי, הוסיף: "עוד מיזוג או פחות מיזוג זה כבר לא משנה לנו כלום, צריך לפרק את הריכוזיות הזו כדי שנוכל לקבל תנאים למסחר הוגן ולאפשר ל-10,000 קמעונאים קטנים לחזור לתחרות". נציגת לובי 99, מלי טופצ'יאשוילי, ביקשה להזכיר כי מי שנקבר תחת עול יוקר המחיה זה הצרכן, ואמרה: "לא נכמר ליבי על עשר הספקיות הגדולות, שמחזיקות בכמעט 54% אחוז משוק המזון". היו"ר ביטן ציין כי הוא מסכים לגבי הכל, אבל אמר כי הצו נוגע רק להמשך הקפאת המצב הקיים עד לבירור ממשלתי, אך הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הממשלה ביקשה צעד מאוד דרקוני, הקימה ועדה ממשלתית ועוד ועדה ועכשיו מבקשת תוספת זמן. "אני לא חושב שמן הראוי לתת לכם תוספת זמן, מה גם שאתם יכולים לפתור את הבעיה הזו בכך שתתנו לחברות שביקשו מיזוג התראה שאתם בוחנים פירוק ויכול להיות שזה יקרה אחרי שתסיימו את הבדיקות. במצב הזה אני לא רואה אפשרות להאריך את הוראת השעה. אני מציע לכם לסיים את העבודה כמה שיותר מהר. הביקורת שלי היא כלפי משרדי המשפטים והאוצר, אתם לא עושים שום דבר לרסן את המחירים אפילו אם החקיקה מאפשרת את זה. אי-אפשר רק לדבר. העול על הצרכנים הוא גדול במיוחד בענף המזון, הסל קפץ ב-30-40 אחוז ובאוצר עושים תרגיל ומראים שהסל הממוצע לא עלה. אולי צריך לחייב בחוק את בעלי התפקידים ללכת בעצמם למכולת לעשות קניות", אמר.