"בעזרת השם נוכל לייצב את יחס חוב-תוצר" [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה ב-7.7% והגיע עד ל-69% |
החוב הממשלתי לשנת 2024 הסתכם לכ-1,329.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,127.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023 ● שר האוצר: בתקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה נוכל לייצב את יחס חוב-תוצר |
בשנת 2024 חלה עלייה חדה ביחס החוב הציבורי לתוצר בישראל, שהסתכם ב-69.0%, לעומת 61.3% בשנת 2023. העלייה של 7.7% נרשמה גם ביחס החוב הממשלתי לתוצר, שהגיע ל-67.6% לעומת 59.9% בשנה הקודמת. מדדים אלו משקפים את האתגרים הכלכליים הניצבים בפני ישראל, בעיקר לאור השלכות מלחמת 'חרבות ברזל'.
יחס החוב לתוצר, המשמש כאינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינת ישראל, עלה בשנתיים האחרונות בשיעור מצטבר של 9.0%. בשנת 2024 החוב הממשלתי הסתכם ב-1,329.3 מיליארד ש"ח, עלייה מ-1,127.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023. הגידול נבע מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד ש"ח והשפעות שוק (אינפלציה, ריבית ושערי חליפין) שהסתכמו לכ-30 מיליארד ש"ח. בנוסף, הגירעון התקציבי של 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים 136.2 מיליארד ש"ח.
כ-100 מיליארד ש"ח מתוך סך הוצאות הממשלה, שעמדו על 621 מיליארד ש"ח, יועדו לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בהיבטים הביטחוניים והן האזרחיים. הוצאות אלו כוללות סיוע לאוכלוסיות מפונים, משרתי מילואים ותמיכה בעסקים שנפגעו.
ב-2024 גויס חוב בהיקף ברוטו של כ-278 מיליארד ש"ח, תוך הסתמכות על שלושה אפיקים מרכזיים: חוב מקומי סחיר (79% מהגיוס), חוב מקומי לא סחיר (2%), וחוב חיצוני (19%). בסך הכול, מאז תחילת המלחמה, גויסו כ-360 מיליארד ש"ח, מתוכם 272 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הסחיר, 5 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הלא סחיר ו-83 מיליארד ש"ח באפיק החיצוני.
"יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים מעידה על אמון גבוה בכלכלה הישראלית", ציין סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן. לדבריו, המערכת הפיננסית הישראלית והבינלאומית הפגינה יציבות ותמיכה, גם תחת תנאים גיאופוליטיים מאתגרים.
לשם השוואה, בשנת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, גויס חוב ממשלתי בסך 265 מיליארד ש"ח, תוך עלייה של 11.6% ביחס החוב לתוצר. באותה שנה, בנק ישראל תמך באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר עם פרסום הנתונים כי ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%, באופן שהעניק לה גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ.
"בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה", טען. הוא לא ציין כיצד הדבר מסתדר עם דרישת הימנעות הממשלה מטיפול בסוגיית גיוס החרדים והקלת הנטל על האוכלוסייה המשרתת במילואים ואשר נמצאת בשוק התעסוקה.
יחס החוב לתוצר, המשמש כאינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינת ישראל, עלה בשנתיים האחרונות בשיעור מצטבר של 9.0%. בשנת 2024 החוב הממשלתי הסתכם ב-1,329.3 מיליארד ש"ח, עלייה מ-1,127.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023. הגידול נבע מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד ש"ח והשפעות שוק (אינפלציה, ריבית ושערי חליפין) שהסתכמו לכ-30 מיליארד ש"ח. בנוסף, הגירעון התקציבי של 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים 136.2 מיליארד ש"ח.
כ-100 מיליארד ש"ח מתוך סך הוצאות הממשלה, שעמדו על 621 מיליארד ש"ח, יועדו לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בהיבטים הביטחוניים והן האזרחיים. הוצאות אלו כוללות סיוע לאוכלוסיות מפונים, משרתי מילואים ותמיכה בעסקים שנפגעו.
ב-2024 גויס חוב בהיקף ברוטו של כ-278 מיליארד ש"ח, תוך הסתמכות על שלושה אפיקים מרכזיים: חוב מקומי סחיר (79% מהגיוס), חוב מקומי לא סחיר (2%), וחוב חיצוני (19%). בסך הכול, מאז תחילת המלחמה, גויסו כ-360 מיליארד ש"ח, מתוכם 272 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הסחיר, 5 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הלא סחיר ו-83 מיליארד ש"ח באפיק החיצוני.
"יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים מעידה על אמון גבוה בכלכלה הישראלית", ציין סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן. לדבריו, המערכת הפיננסית הישראלית והבינלאומית הפגינה יציבות ותמיכה, גם תחת תנאים גיאופוליטיים מאתגרים.
לשם השוואה, בשנת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, גויס חוב ממשלתי בסך 265 מיליארד ש"ח, תוך עלייה של 11.6% ביחס החוב לתוצר. באותה שנה, בנק ישראל תמך באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר עם פרסום הנתונים כי ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%, באופן שהעניק לה גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ.
"בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה", טען. הוא לא ציין כיצד הדבר מסתדר עם דרישת הימנעות הממשלה מטיפול בסוגיית גיוס החרדים והקלת הנטל על האוכלוסייה המשרתת במילואים ואשר נמצאת בשוק התעסוקה.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה ב-7.7% והגיע עד ל-69% |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
| רשימות קודמות | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

