פגם גנטי עשוי לקבוע האם בני אדם מועדים ללקות בדיכאון. כך לדעת חוקרים מאוניברסיטת 'דיוק', במרכז הרפואי בארה"ב.
את הבדיקה ערכו החוקרים על מוחות עכברים וכך מצאו שלעכבר יש שתי גרסאות של אנזים השולטות על הסרוטונין במוח (וירוטרנסמיטר במוח ובמערכת העצבים המרכזית האחראי על תפקודים שונים - ג.י).
הסרוטונין נועד להעביר מסר בין תאי העצב במוח. הכמות הכימית של הסרוטונין קובעת את מצב רוחו של האדם כגון: דיכאון, חרדה, הפרעה, מתח נפשי פוסט טראומטי, היפראקטיביות וחוסר תשומת לב.
החוקרים ציינו, כי לבני אדם עשויים להיות למעלה משתי גרסאות של אנזימים - אלו עשויים להסביר את תופעת הדיכאון ושכיחותה על בני אדם. החוקרים מסבירים, כי בדיקה גנטית עשויה לבחון את שכיחות הדיכאון והשפעת טיפול תרופתי על חולה הלוקה בבעיה.
בשנה שעברה גילו החוקרים כי אנזים מסוג Tph2 קיים במוח וביכולתו לשלוט על הסרוטונין. במחקר הנוכחי ערכו החוקרים סקירת מוחות של עכברים כדי לחפש גן השולט על ייצור האנזים. החוקרים הופתעו למצוא שתי גרסאות של גנים להם השפעה גדולה על כמות הסרוטונין שהתא מייצר:
כך נמצא, כי עכבר עם גרסה אחת הפיק בין 50%-70% פחות סרוטונין במוחם מאשר עכבר עם גרסה אחרת של גן. מכאן הסיקו החוקרים כי הדבר עשוי להוביל להבחנה חדשה בתפקוד האנזים והגן ששולט בו המשפיע על התנהגות של חיה ואף על הפרעות פסיכיאטריות בבני אדם.
האנזים עשוי להשפיע כיצד חולים יגיבו על סרטונין הבולם תופעת דיכאון, בדיוק כמו תרופת הפרוזאק, לה שימוש רחב ברפואה למניעת תופעות דיכאון. כמו-כן, אפשרי יהיה לפתח בדיקה של גנים כדי להבחין איזה גרסה של גן יש לחולה, וכך לנבא איך החולה יגיב לתרופות נגד דיכאון.