צו על תנאי: המדינה נדרשת להסביר את החרמת עיתון הארץ

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הוציא (6.6.25) צו על תנאי בעתירות שהגישו הוצאת עיתון הארץ, ועד עיתונאי הארץ-דה מרקר וארגון העיתונאים, נגד מה שהם מכנים "הדרה שיטתית" של עיתון הארץ ממערך הפרסום הממשלתי. משמעות ההחלטה: המדינה תיאלץ להשיב לעתירות לגופן, ולשכנע את בג"ץ כי מדובר במדיניות לגיטימית ולא באפליה פסולה הפוגעת בעקרון חופש העיתונות.

העתירות הוגשו כבר לפני כחצי שנה, אולם עד כה המדינה לא הגישה תגובה מקדמית. רק ערב הדיון שנקבע ל-9 ביוני, שלחו עורכי הדין מטעם המדינה הודעה שבה נאמר כי החלטת הממשלה הינה הצהרתית בלבד, ונרמז בנוסף כי בכוונתם לעדכן את בית המשפט. נוכח ההתמשכות, ובהתחשב בתגובות העותרים החליטו נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטת דפנה ברק-ארז, על הוצאת צו על תנאי, כמבוקש. הדיון שהיה אמור להתקיים ביום א' - בוטל.

העיתון המוחרם

בעתירה נטען כי מאז כינון הממשלה הנוכחית, ובמיוחד בכהונתו של שר התקשורת שלמה קרעי, נפסקה לחלוטין הזרמת תקציבי פרסום ממשלתיים לעיתון הארץ, וזאת למרות שמדובר בעיתון מרכזי בישראל. לטענת העותרים, מדובר בצעד פוליטי מובהק, המכוון לפגוע בגוף תקשורת ביקורתי כלפי הממשלה - ובכך יש משום שימוש פסול בכוח שלטוני.

עו"ד אמיר בשה, המייצג את ועד עיתונאי הארץ ואת ארגון העיתונאים, טען כי מדובר במדיניות "שמבקשת להעניש את מי שאינו מהלל ומשבח את השלטון, ולתגמל את מי שמיישר קו עם המסרים של הממשלה". עו"ד יונתן ברמן וגיא ורדי, שהצטרפו לעתירת הוצאת הארץ, הוסיפו כי הדרה שכזו מהווה הפרה של עקרון השוויון ופגיעה חמורה בעצמאות העיתונאית.

שר התקשורת: "אין שום סנקציה"

שר התקשורת ח"כ שלמה קרעי הכחיש בעבר כי מדובר באפליה ואמר: "משרד התקשורת אינו אחראי על תקציבי פרסום. מי שקובע את אופן החלוקה הוא לשכת הפרסום הממשלתית, שפועלת על בסיס אמות מידה ענייניות".

עוד הוסיף קרעי, בהתייחסות פומבית אחרת: "אין ולא הייתה שום הנחיה להחרים את עיתון 'הארץ' או כל גוף תקשורת אחר. אבל משרדי הממשלה כן צריכים לשאול את עצמם - האם נכון להשתמש בכספי ציבור כדי לפרסם דווקא בכלי תקשורת שמוביל קו אנטי-ישראלי, אנטי-יהודי ולעיתים אנטי-ציוני מובהק. אין פה ענישה - יש פה אחריות ציבורית".

לאחר מתן הצו על תנאי, הגיב קרעי בחריפות ואמר: "איש לא יכריח אותנו לממן הסתה נגד לוחמי צה"ל ונגד מדינת ישראל. עם כל הכבוד לחופש הביטוי, זה לא חופש ההסתה - וכל המשפטנים יכולים לקשקש את עצמם לדעת, זה לא יעזור להם".

בהתייחסות נוספת בדוא"ל ששלח לכלל משרדי הממשלה תקף קרעי את היועצת המשפטית לממשלה: "המכתב הנוכחי של היועצת המשפטית לממשלה הוא לא רק חזרה מעייפת על טענות מופרכות - אלא ביטוי נוסף לשלטון הפקידות המתנשא המסרב לקבל את הכרעת העם". לדבריו, "בשם 'חופש הביטוי', הם דורשים להמשיך להזרים כספי ציבור לעיתון המסית נגדנו, משמיץ את חיילי צה"ל, פוגע במשפחות השכולות, ומשמש שופר בידי גדולי אויבינו בארץ ובעולם. לא יקום ולא יהיה".

הודעת הדוא"ל הסתיימה כך: "בדמוקרטיה הציבור מחליט - לא קומץ יחפנים משפטיים שמנפנפים בהחלטות ריקות. בדמוקרטיה הממשלה נבחרת. הפקידים ממונים. לא ניתן להפוך את הסדר הזה. נמשיך לקיים את החלטת הממשלה ולא נממן בשום אופן את עיתון דיבת הארץ".

תגובת המדינה: "אנו שוקלים צעדים"

בהודעה שנשלחה לבית המשפט ביום רביעי, כתבו נציגי המדינה כי בכוונתם לעדכן בקרוב את בית המשפט במידע נוסף, אך לא ציינו אילו צעדים תנקוט המדינה או האם תשתנה המדיניות הקיימת. נציגי העותרים, ובראשם עורכי הדין מטעם קבוצת הארץ - זאב ודור ליאונד ואלון נדב, ביקשו להוציא צו על תנאי כמבוקש. לנוכח זאת, השופטים הכריעו כי העתירות מצדיקות צו על תנאי, מטעמי יעילות. הצדדים נדרשו להגיש תצהירים שיתמכו בעמדתם בפרק זמן שנקבע. דיון ייקבע לפי יומן בית המשפט.

העתירות הוגשו נגד שורה ארוכה של גורמים - 15 משרדי ממשלה ויחידות ממשלתיות, כולל משרד התקשורת, משרד הפנים, משרד המשפטים, לשכת הפרסום הממשלתית (לפמ) ומשרדים נוספים.

בהחלטת ביהמ"ש נכתב: "העתירות הוגשו לפני כחצי שנה ועד עתה טרם הוגשה תגובה מקדמית. ערב הדיון הוגשה הודעה שבה ביקשו משיבי המדינה לשוב ולעדכן. משכך, ובהינתן תגובות העותרים ומטעמי יעילות הדיון - ניתן בזה צו על תנאי כמבוקש בשתי העתירות".