מיארה. דוחה את הטענה לניגוד עניינים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
מיארה מבקשת מבג"ץ צו ביניים להקפאת הדחתה עד להכרעה בעתירות |
אומרת שהחלטת הממשלה להעביר את השימוע בעניינה מוועדת גרוניס לוועדת שרים היא בלתי חוקית ● טוענת שמבחינת הממשלה, אם איננה שולטת בוועדה הציבורית - אין עניין בה |
היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (7.7.25) להוציא צו ביניים שיקפיא את הליכי הדחתה עד להכרעה בעתירות נגד העברת השימוע בעניינה מוועדת גרוניס לוועדת שרים. מיארה הגישה את תגובתה לעתירות ולבקשות לצו ביניים, והיא תומכת בקבלתן. ועדת השרים בראשותו של עמיחי שיקלי אמורה לקיים את השימוע למיארה בעוד שבוע, אם כי ככל הנראה היא לא תתייצב.
מיארה אומרת כי הממשלה ביטלה את הליך ההיוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית שהוקמה בהתאם להמלצות ועדת שמגר לאחר פרשת בר-און חברון. במקומה "נקבע כעת בהחלטת הממשלה מנגנון חדש, שכל רכיביו הם פוליטיים ממשלתיים. לפי מנגנון זה באפשרות שר המשפטים להביא את הפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה בפני 'ועדת שרים' המורכבת משרי הממשלה בלבד, כשהמלצת ועדת השרים תובא בפני הממשלה במליאתה, ובכך לעקוף את החובה לבוא בפני
הוועדה המקצועית-ציבורית".
לדברי מיארה, "ההיוועצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית בהקשרי המינוי וסיום הכהונה היא קו מנחה, השזור לאורכו ולרוחבו של דוח ועדת שמגר, ומהווה את הערובה המרכזית שגובשה בעבודת
הוועדה לשם הבטחת עיקרון העצמאות המקצועית החיוני לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הרעיון המרכזי שביסוד דוח שמגר לעניין מינוי והפסקת כהונת יועץ משפטי לממשלה הוא מניעת שליטה בלעדית של הממשלה בהליך, נוכח תפקידי היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף, כראש התביעה הכללית ובשל המתח המובנה האפשרי שבין עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה.
"...השינוי העמוק באופיו של הליך סיום הכהונה עליו החליטה הממשלה נערך לאחר ששר המשפטים כבר החל בהליך להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת לפי המנגנון הקיים. אולם, שר המשפטים נתקל בקשיים באיוש הוועדה המקצועית-ציבורית, באופן שיבטיח את התוצאה הרצויה מבחינתו - קבלת המלצה על סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה.
"על-רקע זה, הונחה על שולחן הממשלה הצעת המחליטים הנוכחית ללא עבודת מטה מקדימה, ללא בסיס משפטי התומך במהלך, וללא הנמקה מהותית מדוע יש לסטות מדרך סיום הכהונה שהומלצה על-ידי ועדת שמגר; ושאומצה על-ידי הממשלה, נהגה עד כה וששר המשפטים החל בהליך לפיה". לדבריה, "אם הממשלה אינה שולטת בוועדה החיצונית המקצועית, אין [לה] עניין בה".
סתירה לכללי היסוד במשפט המינהלי
לגבי הבקשה לצו ביניים, אומרת מיארה: "שניים הם המבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט הנכבד למתן צו ביניים: נטיית מאזן הנזקים וסיכויי ההליך. שני מבחנים אלו מתקיימים בענייננו באופן מובהק, ועל כן יש ליתן צו ביניים שיורה על הקפאת החלטת הממשלה, ובתוך כך צו שיורה על הפסקת הליך השימוע והימנעות מנקיטת כל פעולה אחרת מכוח החלטת הממשלה".
בנוגע לסיכויי קבלת העתירות אומרת מיארה, כי החלטת הממשלה הופכת את הדחת היועץ המשפטי לכזה שנשלט כולו בידי הממשלה, "תוך פגיעה קשה בעצמאותו המוסדית של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה וביכולתו למלא את תפקידיו. מדובר בהחלטה כבדת השפעה ומשקל שהתקבלה ללא תשתית עובדתית וללא עבודת מטה מקדימה, תוך סטייה מהחלטת ממשלה קודמת ללא כל הנמקה, ותוך שהיא מחליפה ועדה חיצונית מקצועית-ציבורית בוועדה פוליטית, המורכבת משרים בלבד. החלטה זו סותרת את היסודיים שבכללי המשפט המינהלי, כמו-גם את פסיקת בית המשפט הנכבד, לרבות מן העת האחרונה.
החלטה זו אינה חוקית מיסודה".
מיארה מזכירה, כי כל השרים החברים בוועדה כבר תמכו בהדחתה, כך ש"דאין מדובר בשימוע המתקיים על-פי דין, אלא בשימוע למראית עין. אף טעם זה, בפני עצמו, מבהיר כי סיכויי העתירות גבוהים ודי בו כדי להוביל להוצאת צו ביניים, עד להכרעה בעתירות". ואילו לגבי מאזן הנזקים, "המשך נקיטת פעולות מכוח החלטת הממשלה משמעותו שרשור הפגמים שדבקו בה להליך כולו והרחבת הפגיעה בעצמאות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועקרון
שלטון החוק במדינת ישראל, תוך יצירת נזקים ארוכי טווח, שבחלקם אף יהיו בלתי הפיכים".
מיארה מציינת, כי הודיעה למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, כי הממשלה יכולה ליטול ייצוג משלה בעתירות אלו - אך דבר לא נעשה מצידו בנושא זה. מיארה גם דוחה את הטענות לפיה היא מצויה בניגוד עניינים: "תכליתה של טענה זו היא למנוע את יכולתו של הייעוץ המשפטי לממשלה להציג בפני בית המשפט הנכבד את הפגמים שדבקו בהחלטת הממשלה והשלכותיה.
"התמודדות הייעוץ המשפטי לממשלה עם מהלכים מסוג זה או עם עמדות מסוג זה איננה עניין אישי, אלא עניין מוסדי כללי הנוגע לשורש יכולתו של הייעוץ המשפטי לממשלה להמשיך לתפקד כדין ולעמוד על גבולות הדין. זוהי, אפוא, חובתם של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו להציג את הדברים בפני בית המשפט". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, רן רוזנברג, מוריה פרימן ויונתן סיטון.
לוין: הצעה חוקית והכרחית
שר המשפטים, יריב לוין, אומר בתגובה, כי מיארה מונעת מינוי ראש שב"כ בטענה של ניגודי עניינים מומצאים, בעודה מנצלת את משאבי המדינה כדי לנסות למנוע את החלפתה, תוך ניגוד עניינים מובהק.
"ההחלטה שיזמתי להקמת ועדת שרים שתקיים שימוע ליועצת ומוסמכת להביא בפני הממשלה הצעה להדחתה, היא לא רק חוקית אלא גם הכרחית. אני סומך על השר שיקלי ועל חברי הוועדה שישלימו את ההליכים הדרושים. לממשלת ישראל מגיע ייעוץ משפטי נטול פניות, מקצועי, ענייני, וללא ניגודי עניינים".
מיארה אומרת כי הממשלה ביטלה את הליך ההיוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית שהוקמה בהתאם להמלצות ועדת שמגר לאחר פרשת בר-און חברון. במקומה "נקבע כעת בהחלטת הממשלה מנגנון חדש, שכל רכיביו הם פוליטיים ממשלתיים. לפי מנגנון זה באפשרות שר המשפטים להביא את הפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה בפני 'ועדת שרים' המורכבת משרי הממשלה בלבד, כשהמלצת ועדת השרים תובא בפני הממשלה במליאתה, ובכך לעקוף את החובה לבוא בפני
הוועדה המקצועית-ציבורית".
לדברי מיארה, "ההיוועצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית בהקשרי המינוי וסיום הכהונה היא קו מנחה, השזור לאורכו ולרוחבו של דוח ועדת שמגר, ומהווה את הערובה המרכזית שגובשה בעבודת
הוועדה לשם הבטחת עיקרון העצמאות המקצועית החיוני לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הרעיון המרכזי שביסוד דוח שמגר לעניין מינוי והפסקת כהונת יועץ משפטי לממשלה הוא מניעת שליטה בלעדית של הממשלה בהליך, נוכח תפקידי היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף, כראש התביעה הכללית ובשל המתח המובנה האפשרי שבין עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה.
"...השינוי העמוק באופיו של הליך סיום הכהונה עליו החליטה הממשלה נערך לאחר ששר המשפטים כבר החל בהליך להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת לפי המנגנון הקיים. אולם, שר המשפטים נתקל בקשיים באיוש הוועדה המקצועית-ציבורית, באופן שיבטיח את התוצאה הרצויה מבחינתו - קבלת המלצה על סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה.
"על-רקע זה, הונחה על שולחן הממשלה הצעת המחליטים הנוכחית ללא עבודת מטה מקדימה, ללא בסיס משפטי התומך במהלך, וללא הנמקה מהותית מדוע יש לסטות מדרך סיום הכהונה שהומלצה על-ידי ועדת שמגר; ושאומצה על-ידי הממשלה, נהגה עד כה וששר המשפטים החל בהליך לפיה". לדבריה, "אם הממשלה אינה שולטת בוועדה החיצונית המקצועית, אין [לה] עניין בה".
סתירה לכללי היסוד במשפט המינהלי
לגבי הבקשה לצו ביניים, אומרת מיארה: "שניים הם המבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט הנכבד למתן צו ביניים: נטיית מאזן הנזקים וסיכויי ההליך. שני מבחנים אלו מתקיימים בענייננו באופן מובהק, ועל כן יש ליתן צו ביניים שיורה על הקפאת החלטת הממשלה, ובתוך כך צו שיורה על הפסקת הליך השימוע והימנעות מנקיטת כל פעולה אחרת מכוח החלטת הממשלה".
בנוגע לסיכויי קבלת העתירות אומרת מיארה, כי החלטת הממשלה הופכת את הדחת היועץ המשפטי לכזה שנשלט כולו בידי הממשלה, "תוך פגיעה קשה בעצמאותו המוסדית של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה וביכולתו למלא את תפקידיו. מדובר בהחלטה כבדת השפעה ומשקל שהתקבלה ללא תשתית עובדתית וללא עבודת מטה מקדימה, תוך סטייה מהחלטת ממשלה קודמת ללא כל הנמקה, ותוך שהיא מחליפה ועדה חיצונית מקצועית-ציבורית בוועדה פוליטית, המורכבת משרים בלבד. החלטה זו סותרת את היסודיים שבכללי המשפט המינהלי, כמו-גם את פסיקת בית המשפט הנכבד, לרבות מן העת האחרונה.
החלטה זו אינה חוקית מיסודה".
מיארה מזכירה, כי כל השרים החברים בוועדה כבר תמכו בהדחתה, כך ש"דאין מדובר בשימוע המתקיים על-פי דין, אלא בשימוע למראית עין. אף טעם זה, בפני עצמו, מבהיר כי סיכויי העתירות גבוהים ודי בו כדי להוביל להוצאת צו ביניים, עד להכרעה בעתירות". ואילו לגבי מאזן הנזקים, "המשך נקיטת פעולות מכוח החלטת הממשלה משמעותו שרשור הפגמים שדבקו בה להליך כולו והרחבת הפגיעה בעצמאות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועקרון
שלטון החוק במדינת ישראל, תוך יצירת נזקים ארוכי טווח, שבחלקם אף יהיו בלתי הפיכים".
מיארה מציינת, כי הודיעה למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, כי הממשלה יכולה ליטול ייצוג משלה בעתירות אלו - אך דבר לא נעשה מצידו בנושא זה. מיארה גם דוחה את הטענות לפיה היא מצויה בניגוד עניינים: "תכליתה של טענה זו היא למנוע את יכולתו של הייעוץ המשפטי לממשלה להציג בפני בית המשפט הנכבד את הפגמים שדבקו בהחלטת הממשלה והשלכותיה.
"התמודדות הייעוץ המשפטי לממשלה עם מהלכים מסוג זה או עם עמדות מסוג זה איננה עניין אישי, אלא עניין מוסדי כללי הנוגע לשורש יכולתו של הייעוץ המשפטי לממשלה להמשיך לתפקד כדין ולעמוד על גבולות הדין. זוהי, אפוא, חובתם של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו להציג את הדברים בפני בית המשפט". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, רן רוזנברג, מוריה פרימן ויונתן סיטון.
לוין: הצעה חוקית והכרחית
שר המשפטים, יריב לוין, אומר בתגובה, כי מיארה מונעת מינוי ראש שב"כ בטענה של ניגודי עניינים מומצאים, בעודה מנצלת את משאבי המדינה כדי לנסות למנוע את החלפתה, תוך ניגוד עניינים מובהק.
"ההחלטה שיזמתי להקמת ועדת שרים שתקיים שימוע ליועצת ומוסמכת להביא בפני הממשלה הצעה להדחתה, היא לא רק חוקית אלא גם הכרחית. אני סומך על השר שיקלי ועל חברי הוועדה שישלימו את ההליכים הדרושים. לממשלת ישראל מגיע ייעוץ משפטי נטול פניות, מקצועי, ענייני, וללא ניגודי עניינים".
|
|
בג"ץ 18225-06-25, כרמי גילון ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' / תגובה מטעם המשיבה 4 | |
|
גלי מיארה תומכת בהוצאת צו ביניים שיעצור את הליך הדחתה עד להכרעה בעתירות נגד ההליך
|
ענר הלמן, רן רוזנברג, מוריה פרימן, יונתן סיטון
●
פרקליטות המדינה
|
||
|
|
+ח"כ גוטליב: "מיארה היא הדיקטטורה היחידה שהבאנו - והיא פוליטית עד היסוד"
23:19 07/07/25 | עידן יוסף
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חברת הכנסת טלי גוטליב תקפה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה וטענה כי היא "פועלת באופן שיטתי נגד ממשלת הימין ממניעים פוליטיים". לדבריה, העתירה לבג"ץ נגד פיטוריה "לא הוגשה על ידה אלא על-ידי השופרות הפוליטיים שלה", ובראשם התנועה לאיכות שלטון השמאל, כלשונה.
גוטליב האשימה את מיארה ואת שופטי בג"ץ, ובראשם השופט יצחק עמית, בהתנהלות אנטי־דמוקרטית. "הם רואים בדמוקרטיה האלקטורלית דבר מיושן, ומעדיפים שלטון פקידים על פני רצון הבוחר", אמרה. עוד הוסיפה כי לא ברור מדוע היועמ"שית נמנעה מלהגיב לוועדת השימוע, אך כעת מבקשת את התערבות בג"ץ. "הממשלה תקבל את תיקוף הכנסת ותפטר אותה - פשוט כי היא לא מתאימה", סיכמה.
גוטליב האשימה את מיארה ואת שופטי בג"ץ, ובראשם השופט יצחק עמית, בהתנהלות אנטי־דמוקרטית. "הם רואים בדמוקרטיה האלקטורלית דבר מיושן, ומעדיפים שלטון פקידים על פני רצון הבוחר", אמרה. עוד הוסיפה כי לא ברור מדוע היועמ"שית נמנעה מלהגיב לוועדת השימוע, אך כעת מבקשת את התערבות בג"ץ. "הממשלה תקבל את תיקוף הכנסת ותפטר אותה - פשוט כי היא לא מתאימה", סיכמה.
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+אמסלם: "היועמ"שית טובעת בניגודי עניינים - והמשטרה עוצמת עין כי זה הבן שלה"
23:06 07/07/25 | עידן יוסף
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
השר דוד אמסלם תקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה ואת משטרת ישראל, בעקבות מקרה שבו לכאורה בן משפחתה גנב אפוד מצוות מילואים - ומבלי שנפתחה חקירה. "יש סרטון, יש עדות - וכולם שותקים", אמר בנאום סוער במליאת הכנסת. "אם מותר לבן של היועמ"שית לגנוב, אז מותר לכולם. אין פה מה לחקור - זו שערורייה ציבורית ממדרגה ראשונה".
לדבריו, חבר הכנסת אביחי בוארון פנה לבג"ץ בנושא ניגוד העניינים של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, אך המשטרה השיבה כי אין עילה לחקירה. "הציבור רואה הכל - ואתם מטייחים. אני מציע לבוארון לפנות לפצ"רית ולדרוש דיון נוסף. תזמנו את הקצין שנתן את התשובה לכנסת, שיסביר לנו אם אנחנו אהבלים או שהוא משקר".
לדבריו, חבר הכנסת אביחי בוארון פנה לבג"ץ בנושא ניגוד העניינים של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, אך המשטרה השיבה כי אין עילה לחקירה. "הציבור רואה הכל - ואתם מטייחים. אני מציע לבוארון לפנות לפצ"רית ולדרוש דיון נוסף. תזמנו את הקצין שנתן את התשובה לכנסת, שיסביר לנו אם אנחנו אהבלים או שהוא משקר".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| מיארה מבקשת מבג"ץ צו ביניים להקפאת הדחתה עד להכרעה בעתירות |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

