הוועד הציבורי נגד עינויים תובע את בנק לאומי

הוועד הציבורי נגד עינויים, ארגון זכויות אדם שהוקם בשנת 1990, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כנגד בנק לאומי למתן צו המורה לבנק להימנע מסירובו לאפשר ביצוע העברות בנקאיות מן האיחוד האירופי אל חשבון הבנק של הוועד, ולהחזיר לאיחוד האירופי כספים שהתקבלו בהעברה אל החשבון.

בפנייה לבית המשפט נאמר כי מדובר בכספי ענק של האיחוד האירופי לצורך פרויקט להגנה על זכויות עצורים פלשתינים בישראל, פרויקט הכולל ביקורי עורכי דין ורופאים בבתי הכלא, הגשת תלונות לרשויות בישראל, ייצוג של עצורים, הגשת עתירות אסיר ועתירות לבג”ץ ועוד.

לטענת הוועד, המאוגד כעמותה רשומה, הכספים הללו אמורים להיות מועברים מכוח הסכם בין האיחוד האירופי לבינו ולבין עמותת רופאים לזכויות אדם ישראל. בהתאם להסכם הוועד הציבורי נגד עינויים הוא “מתאם” הפרויקט, ושתי העמותות הן מבצעות הפרויקט.

בתביעה נאמר כי נימוקי הבנק להחזרת הכספים שהתקבלו בהעברה אל חשבון הוועד הציבורי נגד עינויים על-ידי האיחוד האירופי השתנו והתפתחו, והנימוק החדש האחרון של הבנק היה שנגד עמותת רופאים לזכויות אדם מתנהלים הליכים בעניין פעילות הנוגעת להלבנת הון ומימון טרור. בהקשר זה מציין הוועד כי הבנק סירב לקבל ממנו הסברים ומסמכים, בנימוק כי הוא נסמך על מקורות פומביים ובכללם פרסומים בתקשורת, ולכן אין לו צורך במסמכים מן הוועד.

לדברי הוועד, הטענה לפיה מתנהלים הליכים כנגד עמותת רופאים לזכויות אדם בעניין זה אינה נכונה, והעמותה היא זו המנהלת הליכים כנגד בנק הפועלים בשל חסימת פעילות ובשל החלטה לסגור את חשבון הבנק שלה.

בעניין זה מדגיש הוועד כי בית המשפט שנענה לבקשת העמותה לסעד זמני סבר כי על פני הדברים המתכונת הנוכחית של פעילותה הבנקאית של העמותה אינה מעוררת חשש ממשי להלבנת הון או מימון טרור, ובנק הפועלים קיבל את המלצת בית המשפט לאפשר לחשבון העמותה לפעול.

אשר על כן, החלטת בנק לאומי הינה בלתי סבירה ואינה מקיימת את הדרישה כי מניעת שירות בנקאי תיעשה רק כאשר קיים חשש ממשי למימון טרור או להלבנת הון, שהנטל להוכיח אותו מוטל על הבנק. מעבר לכך, החלטת הבנק מבוססת על תשתית עובדתית שגויה והנחות עובדתיות לא נכונות שמקורן ב”פרסומים בתקשורת”, והיא פגומה גם בהיבט ההליכי.

הוועד, המיוצג על-ידי עורכי הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, מציין כי למיטב ידיעתו מעולם לא ניתן בישראל פסק דין שבו אושר סירוב של בנק לבצע העברה מישות מדינית דוגמת האיחוד האירופי, ובכל המקרים בהם אישרו בתי המשפט סירוב של בנק – מדובר היה בהעברות מגורמים פרטיים.

עד להכרעה בתביעה העיקרית מתבקש בית המשפט להורות לבנק להימנע מדחיית העברות נכנסות מן האיחוד האירופי לחשבון הבנק של הוועד.