אנגלמן: הממשלה לא התכוננה מראש להיבטים האזרחיים של "עם כלביא"

"כאשר הממשלה מודעת למבצע ההולך ונרקם, ראוי היה להתכונן מראש גם להיבטים האזרחיים במבצע, כדי להקל ככל האפשר על האזרחים. הפער המשמעותי שעלה מהסיורים שהתקיימו ומהטיפול בתלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור הוא העדר גורם מתכלל, שינהל את כלל פעולותיהם של רשויות המדינה בנוגע לטיפול באזרחים שנפגעו עקב מצב החירום".

כך אומר (10.9.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח של נציבות תלונות הציבור על מבצע "עם כלביא" (המלחמה נגד אירן בחודש יוני). הפרסום בא שבוע לאחר פרסום הדוח רחב ההיקף על כשלי המלחמה בניהול ההיבטים האזרחיים של מלחמת חרבות ברזל, בו הטיל אנגלמן את האחריות על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשרים בצלאל סמוטריץ' ויואב גלנט; שני הראשונים דחו בבוז את הביקורת.

כעת שב אנגלמן ואומר כי על נתניהו והשרים "לפעול להסדרת הטיפול באזרחי מדינת ישראל בעת חירום". הוא גם מצטט קטעים ממכתב ששיגר לסמוטריץ' ב-17.6.25 והצביע בזמן אמת על כמה מן הכשלים המרכזיים; מן הדוח עולה, כי אנגלמן לא זכה למענה. הדוח עוסק בשני נושאים: קשייהם של מי שנפגעו במישרין מירי הטילים האירניים, והתמודדות הציבור הרחב עם מצב החירום.

בנוגע לקשיי הנפגעים אומר אנגלמן, על סמך סיורים שלו ושל ראשי משרדו ברשויות שנפגעו מן הטילים, כי בפגישות עלה ש"אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית בכל הנוגע לפינוי תושבים שבתיהם נפגעו. ראשי הרשויות המקומיות ציינו כי הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שרשות החירום הלאומית מסרה להם, כי עליהם להתקשר באופן עצמאי עם בתי המלון, וכי הם ישופו על ההוצאות על-ידי מס רכוש.

"עקב כך נוצרו פערים, לעיתים עד כדי פי שלושה, בין התעריפים שראשי הרשויות סיכמו עם המלונות. נוסף על כך, כל ראש רשות קבע את המלונות שאליהם יפונו התושבים, בלא שנקבעו קריטריונים וכללים, כגון תעריף, המרחק מהעיר, הזכאים לפינוי, חובת פינוי לבית מלון ממוגן בלבד, העדפת ריכוז כל התושבים המפונים באזור אחד וכדומה".

במכתבו לסמוטריץ' המליץ אנגלמן "למסד מנגנון מיידי בניהול ממשלתי לפינוי אוכלוסייה לבתי מלון באופן סדור ומתוקצב ולבחון לצד האמור קביעת מנגנון פיצוי כספי, יעיל והולם". הוא גם הציע "לצד ההסדרים שנקבעו למול הרשויות, לרכז את ניהול פעילות פינוי התושבים המפונים לבתי מלון תחת 'קורת גג' אחת ברמה הלאומית על-מנת לאפשר שליטה ובקרה אחר פינוי התושבים ואכלוסם בבתי המלון".

בקרב המפונים לבתי מלון שררה אי-בהירות לגבי המועד שבו יידרשו לעזוב את המלון. בשל אי-הבהירות, לא הייתה להם יכולת למצוא בזמן סביר הסדרים חלופיים. היא גם גרמה למתח נפשי ולתחושת אי-יציבות וחוסר ביטחון בקרב המפונים, בייחוד בקרב אוכלוסיות ראויות לקידום, בתקופה שהיא ממילא רגישה ומורכבת.

בעת המבצע קיבלה הנציבות תלונות על קושי בקבלת מידע ברור ונגיש מרשות המיסים בנוגע לפיצוי על הנזקים. המידע המבוקש נגע לנושאים שונים, כגון מצב הטיפול בתביעות; מועדי ההגעה של נציגי מס רכוש לשטח; זכאות שוכרים לדיור חלופי; ומועדי העברת תשלומים למפונים.

אזרחים רבים התלוננו על הקושי לפנות לרשות המיסים, ואנגלמן כתב לסמוטריץ: "בשל היקף התושבים המפונים שבתיהם ניזוקו, יש לבחון את הלימת המוקד הנוכחי להיקפי הנפגעים. מוצע לשקול להקים מוקד ארצי מקצועי לממשל למול הרשויות וכן להרחיב את השירותים לאזרחים, לרבות הקמת עמדות לקבלת קהל במשרדי השומה השונים שהנציגים בהם יסייעו בתביעות לפיצוי ויתנו מידע לציבור בעת חירום זו".

אנגלמן שב ומצא פערים משמעותיים במיגון ובמקלוט, עליהם התריע מספר פעמים בשנים האחרונות. "החשיבות של הטיפול בפערי המיגון והמקלוט עלתה ביתר שאת ביישובים שלא פונו. גם במרכז הארץ ניכרו פערי מיגון ומקלוט, שהותירו רבים ללא מיגון מספק בעת ירי טילים, וביתר שאת בעת מבצע עם כלביא", הוא מציין.