הפלשתינים עתרו נגד בריטניה: דורשים אחריות, התנצלות ופיצויים על שנות המנדט

בעתירה שהוגשה (07.09.25) בלונדון על־ידי ארגונים פלשתינים לזכויות אדם ועורכי דין בכירים, ביוזמת יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), דורשת הרשות הפלשתינית מממשלת בריטניה להכיר באחריותה להפרות חוקי המשפט הבינלאומי בתקופת המנדט 1917-1948. על־פי הדיווח בעיתון הבריטי "הגרדיאן", מדובר במסמך משפטי תקדימי הדורש שלושה צעדים מרכזיים: הכרה באחריות, התנצלות רשמית ותשלום פיצויים לעם הפלשתיני.

קבוצת פלשתינים הגישה לונדון מסמך משפטי בן יותר מ־400 עמודים, שנוסח על־ידי משפטנים בכירים בתחום זכויות האדם, ובו מוצג "מארג הוכחות חד־משמעיות" להפרות החוק שביצעה בריטניה בתקופת שלטונה בארץ ישראל. בין ההאשמות: הכרזת בלפור משנת 1917, הפעלת סמכויות שלטון ככוח כובש ללא בסיס חוקי, והתעללות שיטתית באוכלוסייה המקומית. בעתירה נטען כי הפלשתינים חווים כיום את המשבר החמור ביותר מאז 1948 - משבר שלבריטניה אחריות ייחודית בגינו, וכי עליה "חוב מוסרי והיסטורי".

עדויות אישיות ומעשי דיכוי

בין החתומים על העתירה - פילנתרופ בן 91 מנבלוס, מוניב אל־מסרי, שסיפר כי נורה ברגלו על־ידי חיילים בריטים בהיותו בן 13. לדבריו: "המשבר הנוכחי בפלשתין נוצר בבריטניה דרך שורת מחדלים והתעללות. בריטניה יכולה למלא תפקיד בבניית שלום צודק רק אם תכיר בתפקידה המכריע בזוועות העבר. התנצלות תהיה התחלה ראויה".

העתירה מתארת עדויות על עשרות גברים פלשתינים שנעצרו בידי חיילים בריטים, נכבלו בחבלים והוחזקו בכלובים בטרם הוצאו להורג. היא מתייחסת לדיכוי האלים של המרד הערבי בשנים 1936-1939, במסגרתו הופעלה מעין משטר צבאי שחשף את הפלשתינים לרצח, עינויים, רדיפות, מעצרים שרירותיים ופשעי מלחמה. עוד נכתב כי בריטניה נשאה באחריות לפירוק רצף השטח של פלשתין ולכשלונה בהגנה על זכויות האוכלוסייה הילידית עם נסיגתה.

המסע הבינלאומי ותביעות תקדימיות

העתירה, שהוגשה במסגרת קמפיין "Britain Owes Palestine", מהווה צעד ראשון במאבק רחב יותר להכרה רשמית של בריטניה בעוולות העבר. על־פי גורמים משפטיים, אם הממשלה הבריטית לא תשיב לעתירה, עשויים להיפתח הליכי ביקורת שיפוטית (Judicial Review) בבית המשפט הגבוה בלונדון.

בין עורכי הדין שמובילים את ההליך נמנים בן אמרסון - לשעבר שליח מיוחד של האו"ם - ודני פרידמן, שניהם מומחים מוכרים במשפט בינלאומי. אמרסון הדגיש כי "מסמך זה מוכיח, על בסיס ניתוח ראיות מקיף, את אחריותה הישירה של בריטניה לסבל הפלשתינים, אחריות שמקורה בהפרות החוק בתקופת הכיבוש והנסיגה".

הקשר מדיני והשלכות פוליטיות

העתירה מגיעה ימים ספורים לאחר הודעת ממשלת בריטניה (21.09.25) על הכרתה במדינת פלשתין - מהלך שמעניק לפלשתינים תוקף רחב יותר בפניות משפטיות בזירה הבינלאומית. פרשנים בבריטניה מזהירים כי קבלת העתירה עלולה לחשוף את הממשלה לתביעות פיצויים עצומות וללחצים פוליטיים חסרי תקדים. ההשוואה מתבקשת להחלטת בריטניה (31.03.25) להתנצל על טבח באטאנג קאלי במלאיה הקולוניאלית בשנת 1948 - אחת מתוך שורת התנצלויות רשמיות על עוולות העבר הקולוניאלי.