25% מכלל המועמדים לשירות הביטחון נפגשים עם קצין בריאות נפש עוד לפני גיוסם. כך מאשרת לשכת דוברת צה"ל בתגובה לפניית שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, שהתבססה על בדיקה שערך בנושא סטודנט, קצין בכיר בצה"ל העוסק בתחום כוח אדם.

מהנתונים עולה עוד, כי 12% מהמגוייסים לצבא משוחררים ממנו במהלך שנת השירות הראשונה, מהם כ-60% (7.2% נוספים) עקב בעיות נפשיות.

הנתונים של דוברת צה"ל שונים מהנתונים שגילה הסטודנט מדרבי לפיהם 30% ויותר (כמעט כל חייל שלישי שמתגייס) פונים לקב"ן עוד בלשכת הגיוס. 16% משוחררים בשנת השירות הראשונה מצה"ל כ-70% מהם על בסיס נפשי.

מהודעת דוברת צה"ל לדרבי עולה, כי מקרב מחוייבי הגיוס 23% מהגברים לא מתגייסים ו-40% מהנשים. נתון זה עומד על כ-30% שלא מתגייסים מקרב חייבי הגיוס. לדברי הסטודנט, כ-30% מהגברים לא מתגייסים ואכן כ-40% מהנשים לא מתגייסות. לטענת הסטודנט מרבית הגברים שלא מתגייסים עושים זאת על רקע נפשי ועל סמך פנייה לקב"ן.

מהבדיקה של הסטודנט עולה עוד, כי רק 3% עד 4% מקרב החיילים חובשי הכיפות הסרוגות פונים במהלך שירותם לקב"ן נתון זהה לבני קיבוצים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה, כי מערך בריאות הנפש בצבא אינו נותן את שירותיו על בסיס תפיסות עולם, אמונות דתיות או השתייכות דתית או לאומית ולכן לא ניתן למדוד את אחוז החיילים הדתיים אשר נפגשו עם קצין בריאות הנפש.

מבדיקת הסטודנט עולה גם, כי חיילים שהגיעו לצבא עם בעיות נפשיות ואחרות מהבית אינם זוכים למעקב וטיפול נאות מצד קציני בריאות הנפש שבחלק מהמקרים לא מדווחים כלל על הבעיות. קב"נים בצה"ל התריעו על התופעה. דוברת צה"ל מסרה בתגובה כי "טענתכם כי קב"נים צבאיים התריעו מספר רב של פעמים כי צה"ל אינו מטפל בבעיות מהבית של חיילים אינה נכונה".

אנשי דרבי שפנו ללשכת דוברת צה"ל בבקשה לאמת את הנתונים שמסר הסטודנט במסגרת לימודיו, נתקלו בניסיון של דו"צ לאתר את הקצין הבכיר. ההמתנה למענה לקחה 5 שבועות תמימים תוך עיכובים בלתי צפויים למרות שהמידע היה ברור. לשכת דו"צ התנצלה בע"פ ובכתב על העיכוב במענה.

הפסיכולוגית שרון זיו ביימן, מנהלת ביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת דרבי, הגיבה על נתוני הבדיקה של הסטודנט ועל תגובת צה"ל לנושא:

"הנושא של בניית הזהות האישית והחברתית של הנוער בישראל העכשווית המתמודדת עם שסעים פנימיים ומאבקים חיצוניים רבים חשוב כי ימצא במרכז סדר היום של העוסקים במקצועות בריאות הנפש והחינוך. אין ספק כי בחברה המתמודדת עם איומי טרור, עם קיטובים פנימיים גדולים, עם מלחמה מתמשכת עם שכנים ללא כיוון פתרון ממשי מסתמן - מתקשה המתבגר הישראלי יותר מתמיד לגבש את זהותו האישית והחברתית, להגדירה ולפתחה.

מי שאינו מזוהה עם קבוצה אידיאולוגית סביבה הוא מתעצב מוצא עצמו לעיתים קרובות תלוש ממצעים חברתיים המאפשרים פיתוח זהות בריאה. במקרה הטוב מתפתחת תלישות זו לאינדיבידואליזם מוקצן בו המתבגר נמצא בניתוק מהקשר חברתי ומתמקד בצרכיו האישיים ובהגדרה עצמית שלעיתים האנטי החברתי ולעיתים האדישות החברתית במרכזה. במקרה הפחות טוב מוצא עצמו הפרט תלוש, נטול זהות מגובשת המאפשרת גם תחושת שייכות, למצב זה נלווים קשיים בהתפתחות אישית במישורים השונים (זהות מקצועית, זוגית וחברתית גם בהמשך).

נראה כי בחברה הישראלית כיום נמצאים יותר ויותר בני נוער ובוגרים צעירים במצב של קושי לגבש את זהותם האישית והחברתית על רקע חוסר הלכידות, משבר הערכים, המתח המתמשך וחווית חוסר התקווה שאנו חווים. מצב זה בה לידי ביטוי בנתונים מדאיגים על גיוס הנוער לצבא.

העובדה כי גם תנועות מחאה חברתיות של בני נוער אינן דומיננטיות בפרט על רקע הקונפליקטים העזים בחברה הישראלית, מגבירה את הדאגה של אנשי מקצוע בנוגע ליכולת לפתח זהות ומשמעות חברתית, המהווה את אחד הצרכים הפסיכולוגיים ההתפתחותיים המרכזיים. נראה כי במצב הנוכחי קיימת פגיעה משמעותית ביכולת להזדהות ובחווית האפשרות ליצור משמעות ולהשפיע.

לצוות האקדמי של התוכניות לפסיכולוגיה וייעוץ בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל אין ספק כי נושא צריך לעמוד במרכז החקירה והעשייה של העוסקים בבריאות הנפש בחברה הישראלית מתוך תפיסה כי קיימים יחסי גומלין אינטנסיביים בין האישי לחברתי בכל הנוגע לבריאות הנפש וכי קושי ברמה חברתית לגבש זהות משליך על הבריאות הנפשית של הפרטים.