אוניברסיטת תל אביב הכריזה (29.9.25) על פריצת דרך עולמית בארכיאולוגיה: מערכת גלאי מיואונים, חלקיקים תת־אטומיים שנוצרים מפגיעת הקרינה הקוסמית באטמוספרה, הצליחה למפות חללים תת־קרקעיים באתר עיר דוד בירושלים עוד לפני תחילת החפירה. ההדגמה כללה שילוב סריקת LiDAR ברזולוציה גבוהה עם מדידות שטף המיואונים, וחשפה שינויים בחדירות הקרקע המעידים על חללים ריקים.
את המחקר הובילו הפרופסורים ארז עציון מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה ועודד ליפשיץ מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. לצדם השתתפו הפרופסור יובל גדות, הפרופסור יאן בן חמו, הד"ר איגור זולקין, גלעד מזרחי, הד"ר יפתח סילבר, הד"ר אמיר וייסביין והד"ר יפתח שליו. הממצאים פורסמו ב־Journal of Applied Physics ומהווים "אבן דרך ראשונה" כהגדרת החוקרים.
|
|
|
|
|
|
מיואון הוא חלקיק יסודי הדומה לאלקטרון אך מסיבי פי 207. הוא נוצר כאשר פרוטונים אנרגטיים מתנגשים במולקולות באוויר, דועך לאחר 2.2 מיקרו־שניות אך מספיק לחדור לעומק של עד מאה מטרים באדמה. הצבת גלאי מיואונים מאפשרת לזהות חללים ריקים שבהם איבוד האנרגיה של החלקיקים זניח - בדומה לאופן שבו צילום רנטגן חושף עצמות בגוף האדם.
ליפשיץ מדגיש כי המטרה היא דחיפה לפיתוח גלאים קטנים, זולים וחסכוניים בחשמל, שיאפשרו מיפוי של אתרים שלמים לפני הגעת המחפרון הראשון. "אנחנו רק בתחילת הדרך", הוא אומר, ומוסיף כי השלב הבא יכלול שילוב בינה מלאכותית ליצירת תמונה תלת־ממדית מלאה של תת־הקרקע. עציון מזכיר כי כבר בשנות השישים השתמשו במיואונים לחיפוש חדרים בפירמידות במצרים: "החידוש שלנו הוא פיתוח גלאים ניידים המותאמים לאתרים ארכיאולוגיים".
השלב הבא
אתר המבחן הבא יהיה תל עזקה שמעל לעמק האלה. החוקרים מתכננים להציב מערך של מספר גלאים או להזיזם ממקום למקום, כדי ליצור תמונה מרחבית של כל התת־קרקע. כך יתאפשר לראשונה לבצע סקרי תשתית מדויקים לפני חפירה, לחסוך זמן ומשאבים ולמנוע פגיעה באתרי מורשת.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X

; פייסבוק
| תאריך: |
29/09/2025
|
|
|
עודכן: |
29/09/2025
|
|
|