נכשל ניסיון לפסילת פרידמן-פלדמן בטענה שהמערער עורך מחקר עליה

נשיא בית המשפט העליון, דחה על הסף (29.9.25) בקשה לפסול את סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן-פלדמן, מדיון בערעור על קנס חניה שהטילה עיריית ירושלים. המערער טען, כי עמותה בראשה הוא עומד עורכת מחקר על פסיקתה של פרידמן-פלדמן (ראש ההרכב במשפט נתניהו), וכי בשל כך יש לפסול אותה - אך עמית קבע שאין עילה לכך.

יוסף נדב לוי הוא מנכ"ל עמותת "פורום משפט וצדק", ובערעורו לעליון תיאר אותה כ"עוסקת בתיקון עוולות וליקויים בעיקר, אך לא רק, אל מול רשויות המדינה. במסגרת פעילותה, עוסקת העמותה במחקר, קבלת אינפורמציה מרשויות שונות, מבצעת תחקירים וחקירות, ואף מגישה המלצות לרגולטורים שונים".

לדברי לוי, בעקבות פעילותה "חודדו נהלי משטרת ישראל; חודדו חובותיהם החוקיות של נהגי אוטובוס נערכה אכיפה של דיוק בהגעת אוטובוסים בזמן לתחנה לפי לוחות הזמנים המפורסמים; תוקנו ליקויי בטיחות במוסדות חינוך שונים וכן בבנייני משרדים ממשלתיים בהם לא הייתה קיימת דרך מילוט במקרה חירום מלבד המעליות ועוד; תוקנו נהלים שונים אצל רשויות שונות לעניין עמידה בזמני מענה לבקשות לפי חוק חופש המידע ועוד".

בדיקה באתר גיידסטאר מעלה, כי בעמותה - שהוקמה בשנת 2020 - יש שבעה חברים. על-פי דוחותיה הכספיים לשנים 2023-2020, פעילותה הכספית הייתה אפס והיתרה בחשבון הבנק שלה היא שקל אחד; לוי אינו מקבל שכר. על-פי הדוח המילולי שלה לשנת 2023, היא עסקה באותה שנה ב"הגשת בקשות לחופש מידע, ביצוע פנייה לרשויות, לגורמי ממשל ולגורמים פרטיים בנוגע לזכויות אזרחים ותיקון עוולות שונות". נכון להיום, העמותה לא הגישה דוחות לשנת 2024.

לוי נקנס ב-100 שקל על עבירת חניה, ביקש להישפט ובית משפט השלום בירושלים קנס אותו ב-600 שקל. הוא ערער למחוזי והתיק הועבר לטיפולה של פרידמן-פלדמן. הוא ביקש ממנה לפסול את עצמה, בנימוק שהעמותה עורכת מזה זמן מחקר על פסיקתה בערעורים מסוג זה ומצאה, כי מאז 2021 היא פסקה לטובת העירייה ב-94% מהמקרים. לוי גם הביע תמיהה על כך שפרידמן-פלדמן דנה ב-95% מערעורים אלה.

באפריל השנה, שלושה שבועות לפני שהורשע לוי בבית משפט השלום, הוא שלח את ממצאי הביניים למנהל בתי המשפט, צחי עוזיאל, לנשיא המחוזי משה סובל ולפרידמן-פלדמן וביקש את תגובתם. לדבריו, "הבדיקה שעורכת העמותה נמצאת כעת בשלבים מתקדמים, לאחר שלב קבלת התגובות. בשלב זה, נערכת השוואה לבתי משפט מקבילים בשנים הרלוונטיות, תוך המתנה לקבלת עמדתם המקצועית של בכירים במערכת המשפט והאקדמיה". לאור זאת, ביקש כאמור לוי שפרידמן-פלדמן תפסול את עצמה.

העירייה הותירה את הבקשה לשיקול דעתה של פרידמן-פלדמן, אם כי טענה, כי לוי מבצע "פורום שופינג בניסיון לבחור לעצמו את המותב שיישב בדין לאור פסיקותיו" וכי טענותיו "אינן רק מופרכות אלא גם חמורות ביותר". לדברי העירייה, קבלת הבקשה "תוביל למצב בו כל נאשם יוכל לבקש את פסלות השופט כי לאחר שבחן את היסטוריית החלטות השופט... יבקש לפסול את השופט ולהעביר את הדיון בעניינו למותב אחר".

"אין צורך להרחיב על ההשלכות"

בדחותה את הבקשה בחודש יולי אמרה פרידמן-פלדמן, כי "אין כל ממש בטענה זו, ואין בה כדי להקים חשש למשוא פנים. זכותו של כל אדם לבחון פסיקות בתי המשפט והשופטים, ניתן להניח כי הדברים אף נעשים לעיתים, והעובדה שהמערער בחר לבחון פסיקתו של מותב כזה או אחר, מטעמיו שלו, ואף ליידע מותב זה בדבר עריכת הבדיקה, אין בה כדי להקים חשש למשוא פנים ואין בה כדי לבסס חשש כלשהו להטיית הדין בעניינו של המערער בשל כך".

בדחותו את ערעורו של לוי, אומר עמית: "כעולה מן הפסיקה העקבית בהקשר זה, מצב שבו בעל דין בוחר להביע ביקורת על התנהלות המותב אינו מקים עילת פסלות אוטומטית. כך הדבר, למשל, באשר להגשת
תלונה על המותב לנציב תלונות הציבור על שופטים או למשטרה". זאת, הן כדי שלא לאפשר לבעל דין לפסול את המותב בצורה מלאכותית, והן מתוך אמון במקצועיותם והגינותם של השופטים. הוא מוסיף, כי בניגוד לטענתו של לוי - אין הבדל בין המצב הנוכחי לבין פנייה לנציב התלונות.

"דומה שאין צורך להרחיב על ההשלכות של קבלת טענת פסלות כל אימת שבעל דין יצהיר כי הוא מבצע בדיקה, בחינה, מחקר או תחקיר בנוגע למותב, בין אם באופן פרטי ובין אם כחלק מתפקידו בארגון כזה או אחר", מוסיף עמית. גם אם לוי החל בבדיקה לפני שעניינו הגיע לפרידמן-פלדמן, עומד בעינו הרציונל של ההגינות והמקצועיות - שכדי לסתור אותו יש צורך בראיות כבדות משקל. "לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להראות שהמותב צפוי להיות מושפע מהדוח המתגבש, לא כל שכן כי יושפע אם מקימה חשש ממשי למשוא פנים מצידו", קובע עמית.