"לעולם לא תהיה מחילה לחיות האדם שתקפו אותנו באכזריות מחרידה"

נתניהו תיאר בשפה חריפה את הזוועות של אותו יום: "לעולם לא תהיה מחילה לחיות-האדם שתקפו אותנו באכזריות מחרידה, בשבת שמחת תורה - 7 באוקטובר - לפני שנתיים. הם עשו זאת מתוך שנאה יוקדת ליהודים, לישראלים, אני חושב - שנאה יוקדת לבני-אנוש באשר הם". הוא קרא לנחישות לאומית: "נשבענו לנצח: את הפראים שקמו עלינו - נשבור וננצח". לצד הזעם על המעשיים הוסיף נתניהו הערכה לכוחות החיים בישראל: "הרוע האלים ביותר מאז השואה התפרץ לחיינו - אבל כוחות החיים שפרצו מאיתנו התגלו כחזקים עשרת מונים".

הנאום המשיך בקו מדיני־ביטחוני־אידאולוגי: נתניהו קישר את המתקפה לניסיונות להשמיד את מדינתנו על-ידי אירן ושלוחותיה, וטען כי ישראל "גדעה את זרועות המוות הללו" ופגעה במחבלים המובילים. הוא חידד: "המאבק שלנו בטרור יימשך במלוא העוצמה. לא ניתן לרוע להרים ראש. נגבה את מלוא המחיר מכל מי שפוגע בנו". במקביל הבטיח המשך השקעה בשיקום העורף ובבניית מדינה חזקה ופורחת.

"נחבק אתכם, נלמד, נתחקר ונהיה ראויים לקורבנכם"

נשיא המדינה יצחק הרצוג דיבר על הכאב המתמשך של המשפחות ועל תחושת השבר הלאומי: "שנתיים של שכול פירושן התמשכות של הפרדה והבנה שאין לגעגוע סוף". הוא הזכיר את זוועות שראה במו עיניו בקיבוצי העוטף לאחר המתקפה: "הבטתי בתדהמה בפער הבלתי־נתפס בין הגן הפורח לבין מראות הטבח".

הרצוג הדגיש את החובה הציבורית לאחדות: "אסור לנו שגם עכשיו, בשעה שאנחנו קוברים את מתינו, תחזור אלינו רוח הפלגנות והשנאה. נזכור שהעם הזה גדול מכל אחד מאיתנו - ונצח ישראל לא ישקר".

בדבריו סיפר על יפתח טוויג ז"ל, שהגן בגופו על צעירות באירוע נובה: "בחירתו למסור את נפשו למען אחרים שלא הכיר, מופת של אהבת אדם וערבות הדדית".

ניסים וריקרדה לוק, הוריה של שני לוק ז"ל שנחטפה ונרצחה במסיבת נובה, סיפרו: "התמונה ההיא נצרבה לנצח בתודעת ישראל. שני שלנו היא סמל הבחירה להיות בני אור מול בני חושך".

אלי שרעבי, שחזר משבי חמאס לאחר 491 ימים, דיבר על אובדן אשתו ובנותיו בקיבוץ בארי: "איבדתי את היקרים לי מכל, אך לא את האמונה. מתוך השבר אנחנו נבנה".

החזן הראשי לצה"ל, סגן־אלוף שי אברמסון, נשא את תפילת "אל מלא רחמים", וקדיש הוקרא מפי אלי שטיווי, אביו של עידן שטיווי ז"ל, שנרצח במסיבת נובה.

"אנחנו במאסר עולם ללא חנינה"

יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, אייבי מוזס, שאיבד את אשתו ובנו בפיגוע, דיבר בשם המשפחות השכולות: "אנו נחרות את סיפורם של הנרצחים על קירות היכל ההנצחה בהר הרצל. אל תשכחו את המשפחות שרואות את רוצחי יקיריהן יוצאים לחופשי. אנחנו נותרנו במאסר עולם ללא חנינה".

בדבריו הודה למנהיגות ישראל ולנשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מאמצי השבת החטופים, אך הדגיש: "החברה הישראלית מחויבת לנו לא רק במילים אלא במעשים".

בין הקטעים נוגנו שירים בביצוע דפנה אדמתי מקיבוץ בארי, ששילבה קולות מוקלטים מאותו יום של אש ותופת. הקהל קם לדום לשירת "התקווה", כשמשמר הכבוד מציג נשקו והדגלים מורדים לחצי התורן.

בהמשך הונחו זרים מטעם נשיא המדינה, ראש הממשלה, הכנסת, מערכת המשפט, צה"ל, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, ארגון נפגעי פעולות איבה, נציגי המשפחות והעיר ירושלים.