המדינה גזלה מחברה קדישא תל אביב קרקע באזור גלילות בשווי מאות מיליוני
שקלים, באמצעות חתימה של שר האוצר,
בצלאל סמוטריץ, על הוראה שאת משמעותה כלל לא הבין. כך טוענת החברה קדישא בעתירה לבג"ץ (30.10.25), הכוללת האשמות קשות במיוחד כלפי התנהלות הממשלות השונות מאז 2010.
מדובר בקרקע מצפון לרמת אביב שנועדה מאז שנות ה-1950 להקמת בית קברות, שבסופו של דבר לא הוקם (במקומו בא בית העלמין ירקון). 86% מהמתחם היו בבעלות המדינה והיתרה בידי בעלים פרטיים, לדברי החברה קדישא, המדינה כפתה עליה לרכוש ממנה את הקרקע במחיר שקבעה, והורתה לה להפקיע את יתרת השטח. בפועל, מנעה המדינה במשך שנים את הקמת בית הקברות, למרות פסק דין של בג"ץ משנת 1982, ויזמה שינוי ייעוד למגורים ומסחר.
"לאחר שהמדינה גמרה אומר למנוע את הקמת בית העלמין במקרקעין, היא החלה לנסות ולגזול את המקרקעין מהעותרת. היא איימה על העותרת, שאם לא תוותר על הפיצוי הריאלי - המדינה תשלול ממנה את האפשרות להמשיך ולתת שירותים בהיקף הנוכחי. היא גם תמנע ממנה לקבל קרקעות חדשות לקבורה. בעקבות לחצים אלו החל מו"מ בין נציגי המדינה לבין העותרת - אך מבלי שגובשו הסכמות", נאמר בעתירה.
בשנת 2010 חוקקה הכנסת תיקון שנועד לאפשר לגוף ציבורי להמשיך ולהחזיק בקרקע שהפקיע, גם אם עשרות שנים לאחר מכן לא מומשה מטרת ההפקעה. לטענת החברה, לתיקון זה הוגנב "זנב קטן", שלא נדון בפסק דינו של בג"ץ שבעקבותיו נחקק התיקון, לא נדון בידי הוועדה שהציעה את התיקון, לא הופיע בהצעת החוק המקורית ולא זכה להתייחסות של ועדת הכספים. סעיף זה הסמיך את שר האוצר ליטול קרקע שהופקעה והוקנתה לגוף אחר - ולטענת החברה, הוא כוון במיוחד לקרקעותיה בגלילות.
מאז 2011, ממשיכה החברה, היא ניהלה מו"מ עם משרד האוצר, אשר נתקל בקשיים בין היתר בשל חילופי הממשלות התכופים. "במהלך המו"מ המדינה עשתה שימוש לרעה בכוחה השלטוני, היא ניסתה להפעיל לחץ לא לגיטימי על העותרת ועל מנהלה. בין השאר, באמצעות הליכים פלילים חסרי תום לב וחסרי בסיס, וניסיון להטיל עליהם מחויבויות כספיות תוך איום בשלילת חירותם", מאשימה החברה. לדבריה, בדיעבד קבע בית המשפט שמדובר היה בסחיטה בחוסר תום לב.
על-פי העתירה, במארס אשתקד - תוך ניצול מצב המלחמה - הודיעה לפתע המדינה שזכויותיה של החברה בקרקע כבר נלקחו ממנה ומחקה את בעלותה בלשכה לרישום מקרקעין, בצו עליו חתם סמוטריץ. בפגישה עימו באותו חודש התברר, שהוא לא היה בקיא בפרטי המקרה ונראה שהוא שמע אותם לראשונה רק אז. הוא הורה לאנשיו לנהל מו"מ מהיר ויעיל איתה והבטיח שבמידת הצורך יהיה מעורב בו באופן אישי.
לדברי החברה, היא הסכימה לצורכי פשרה להסתפק בזכויות דומות לאלו שניתנו לחברות הדלק כאשר מתחם פי גלילות הפך לאזור בנייה. באוגוסט אשתקד הבטיחו נציגי המדינה להשיב על הצעה זו, אך תשובה לא התקבלה. במקום זאת, בינואר השנה הודיעה הלשכה המשפטית של משרד האוצר, כי לא זו בלבד שהחברה לא זכאית לפיצוי כלשהי - היא חייבת למדינה 250 מיליון שקל. סמוטריץ' הפר את התחייבותו להתערב ואף סירב להיפגש עם נציגיה, טוענת החברה.
|
|
|
|
סמוטריץ. הפר את הבטחתו להתערב [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
החברה טוענת, כי "עתירה זו הינה מקרה מצער של אובדן דרך עקב יוהרה שלטונית ואובדן אמות מידה מוסריות. היא חושפת גישה שכדי ליטול את רכוש הזולת לטובת 'אוצר המדינה', 'כל האמצעים כשרים'. זהו סיפור על חקיקה פרסונלית-רטרואקטיבית, על גזילת מקרקעין שנרכשו בכסף מלא, על אפליה שיטתית שממנה נהנים טייקונים; ועל ניסיון בוטה להפעלת לחץ פסול.
החברה טוענת שהמקרה אף חמור מזה של כרם נבות: "במקרים אנלוגיים, בהם היו מעורבים בעלי הון, נהגו רשויות המדינה בכפפות של משי. באותו מקום עצמו בגלילות, טייקונים עתירי ממון גרפו סכומי עתק מרכוש הציבור - מבלי שאיש יטרח לחוקק נגדם חוק מיוחד שישלול את זכויותיהם. אחאב, במקרא, לפחות הציע לנבות כרם חלופי 'טוב ממנו' או מחיר מלא בעבור כרמו.
"כאן לא הוצע לעותרת אפילו שקל אחד עבור כרמה. רק לאחר שנים של מריחות, הואילה המדינה ל'נדב' הצעת 'פיצוי' - בשיעור זעום ומעליב של פחות מ-2% מערך הקרקע שהמדינה מבקשת לגזול מהעותרת. ולמעשה, גם את הסכום הזה מבקשים גורמי המדינה לא לשלם, בתואנות סרק שגובבו יש מאין על חוב דמיוני. הם אף טענו בחוצפה כי העותרת היא שצריכה לשלם למדינה רבע מיליארד שקל".
עוד טוענת החברה: "תיק זה מגלה יצירתיות מדהימה מכל אותם פקידים. הדרך שבה הצליחו להשתלט על רכוש פרטי בשווי מיליארדי שקלים, בלי לשלם אגורה מקופת המדינה היא מדהימה וראויה ללימוד בקורסים העוסקים בכך שכוח משחית. 'הדובדבן שבקצפת' הוא ככל הנראה הדרך המתוחכמת שבה הפקידים הצליחו ל'השחיל' לחברי הכנסת בישורת האחרונה וללא דיון את הסעיף בחוק שבעזרתו הם מבקשים
לגזול את רכושה של העותרת. היה זה ממש 'גאונות' בתחום המרמה תוך הפגנת קור רוח ותחבולנות". העתירה הוגשה באמצעןות עוה"ד יצחק מירון, איתמר מירון, ירין ראובן ואשר אקסלרוד.
|
|