עיריית רמת השרון מודה: "לא אכפנו סגירת עסקים בשבת - החוק מיושן"

בכתב התשובה שהגישה חברת ביג יחד עם כ-30 בעלי עסקים ורשתות הפועלים במתחם, נטען כי העתירה מבקשת "לכפות על העירייה לאכוף" חוק עזר ארכאי, בניגוד לסטטוס-קוו בפועל ולצביון העירוני הידוע. לטענת המשיבים, חוק העזר בן למעלה מ־58 שנה אינו מתאים עוד לחיי העיר, בעוד שהעסקים במתחם ביג פועלים בשבת במסגרת הסדרים גלויים ורצופים שנים ארוכות בעיר.

ביג והרשתות מציירות תמונת הסתמכות עמוקה: שוכרים שחתמו על חוזים ארוכי טווח, השקעות בהיקפים גדולים בעיצוב חנויות, רכישת מלאי, גיוס והכשרת עובדים, התקשרויות עם ספקים ותכנון כלכלי שהניח כי המתחם יפעל באופן קבוע גם בשבת. לטענתם, העתירה מבקשת כעת להפוך את הגלגל ולהטיל עליהם נזק "אסטרונומי" - לא רק לעסקים ובעליהם שעלולים לעזוב ולעבור לערים אחרות, אלא גם לעובדים, לספקים וללקוחות שהתרגלו לשירותי מסחר ובילוי בשבת.

אחד הקווים המרכזיים בתגובת ביג הוא טענת שיהוי: לפי המסמכים, העותרים ידעו על הקמת המתחם ועל כוונתו לפעול בשבת כבר שנים קודם להגשת העתירה, ואף על פעילותו המלאה לאחר פתיחתו, אך בחרו לעתור רק לאחר שהמתחם הפך למוקד משיכה מצליח. לטענת המשיבים, זהו "שיהוי קיצוני" וחוסר תום לב, שמצדיק כשלעצמו את דחיית העתירה - במיוחד כאשר שונתה המציאות בשטח והושקעו משאבים רבים בהסתמך על מצב האכיפה שנוצר.

רוב חילוני, חשש מכפייה דתית והאשמה באינטרסים זרים

לצד העירייה וביג הצטרפה גם קבוצת תושבים מרמת השרון - 1,112 במספר - שהגישה כתב תשובה עצמאי. בתשובתם הם מדגישים כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־75.7% מתושבי העיר מקיימים אורח חיים חילוני, וכי הם נהנים מן האיזון הקיים: פעילות מסחרית ופנאי באזורים מסחריים בשבת, לצד שמירה על השקט בשכונות המגורים. לשיטתם, העתירה מנסה לבטל איזון זה ולהחזיר את העיר למשטר סגירה כמעט מוחלט של בתי עסק בשבת כפי שהיה בשנות השישים.

התושבים משתמשים במונחים חריפים: הם מזהירים מפני "כפייה דתית" המוסווית כמאבק על שלטון החוק, ומדגישים כי הנורמה הישנה אינה משקפת את העמדות החברתיות וההרכב האמיתי של אוכלוסיית רמת השרון. לטענתם, מאחורי העתירה עומדים "אינטרסים זרים" שאינם מייצגים את רוב הציבור בעיר, ובוודאי שלא את מי שנהנים מבילוי, תרבות ושירותים בשבת בתוך תחומי העיר.

בעמדות שהוגשו לבית המשפט צוין כי במשך שנים ארוכות לא ננקטו צעדי אכיפה משמעותיים לפי חוק העזר הקיים, וכי בעלי עסקים במתחם ובאזורי מסחר נוספים צורפו כמשיבים להליך. במסגרת הדיון צפוי בית המשפט להתייחס הן לטענות בדבר אי־אכיפה רבת־שנים של החוק, והן לטענות לאפליה ולפגיעה בזכויות עובדים ובעלי עסקים קטנים מצד אחד, ולפגיעה כלכלית אפשרית ברשתות, בעובדים ובתושבים במקרה של אכיפה מלאה של חוק העזר הישן מצד אחר.

שאלת היסוד: חוק ישן במציאות חדשה

בלב ההליך עומדת שאלה פשוטה אך נפיצה: האם רשות מקומית רשאית להימנע מאכיפת חוק עזר שהיא עצמה טוענת שהוא שגוי ואינו מתאים עוד לצביון העיר - ולהסתמך על ניסיונות תיקון עתידיים, על סטטוס-קוו בפועל ועל תמיכת חלק גדול מתושביה ובעלי העסקים.

העתירה דורשת "להחזיר את העיר לספר החוקים", העירייה וביג מדברות על "כפייה" ועל פגיעה חמורה בתושבים ובעסקים, ותושבים רבים מציירים את המאבק כעימות בין צביון חילוני חופשי לבין ניסיון חיצוני להכווין את חיי השבת בעיר.

כאמור, בכל אלה יידרש השופט גלעד הס להכריע.