בנק ישראל הוריד את הריבית ל-4.25%: האטה באינפלציה וזינוק בתוצר הובילו להחלטה

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה (יום ב', 24.11.25) להוריד את הריבית ברבע נקודת אחוז לרמה של 4.25%. ההחלטה התקבלה על-רקע התמתנות האינפלציה, התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית ושוק עבודה הדוק, לצד ייסוף השקל וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל.

מבנק ישראל נמסר כי האינפלציה השנתית ירדה והיא עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%, בתוך תחום יעד המחירים. בניכוי אנרגיה ופו"י האינפלציה מגיעה ל-2.7%. מדד אוקטובר עלה ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. קצב עליית המחירים בבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ואינפלציית הסחירים נותרה יציבה על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים. על-פי התחזיות הכלכליות, לקראת סוף השנה צפויה עלייה מתונה באינפלציה, אך בהמשך היא אמורה להתייצב סביב מרכז היעד.

בנק ישראל מציין כי הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ירדו ונמצאות בקרבת מרכז היעד, וגם הציפיות לשנים הבאות שוהות ברמות דומות. עם זאת, הוועדה מונה מספר סיכונים לעלייה מחודשת במחירים: אי-הוודאות הגיאופוליטית, מגבלות ההיצע, עלייה בביקושים והתפתחויות פיסקליות.

ברקע הגורמים שהשפיעו על ההחלטה בולטת התאוששות חדה בפעילות המשק ברבעון השלישי. נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על התרחבות תוצר בקצב של 12.4% במונחים שנתיים, לאחר התכווצות ברבעון השני בעקבות מבצע "עם כלביא". התוצר העסקי צמח אף מהר יותר - ב-14.9% במונחים שנתיים. הגידול נרשם בכל רכיבי התוצר, והסטיות מרמת המגמות ארוכות הטווח התמתנו ל-3.4% בתוצר הכולל ו-4.6% בתוצר העסקי.

הצריכה הפרטית זינקה ב-23% והצריכה הציבורית (ללא יבוא ביטחוני) עלתה ב-19.1% במונחים שנתיים. הגידול החד בשימושים הוביל לעלייה ניכרת ביבוא, שטיפס ב-38.6% (ללא יהלומים, ביטחוני, אוניות ומטוסים).

במקביל, שוק העבודה ממשיך להפגין חוזקה. היחס בין משרות פנויות למובטלים נותר גבוה, וקצב עליות השכר המשיך לעלות. בשוק הדיור נרשמה ירידה במחירי הדירות באוקטובר, חודש שביעי ברציפות, לצד המשך ירידה במספר העסקות.
בזירת השווקים נרשמה מגמת שיפור. מדדי המניות המקומיים עלו בחדות לעומת שווקי העולם, ומרווחי האג"ח הממשלתי המשיכו לרדת. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת ב-CDS, ירדה גם היא ושוהה מעט מעל רמתה טרם המלחמה.
השקל המשיך להתחזק מאז החלטת הריבית הקודמת: ב-1.3% מול הדולר, ב-2.9% מול האירו וב-2.2% במונחים נומינליים אפקטיביים.

בנק ישראל מדגיש כי תוואי הריבית בעתיד ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, למצב הפעילות הכלכלית, להתפתחויות הגיאופוליטיות ולמדיניות הפיסקלית, מתוך מטרה להבטיח יציבות מחירים, תמיכה בצמיחה ושמירה על יציבות פיננסית.