הסדר העולמי הישן הסתיים בשנת 2025.
דונלד טראמפ ריסק נורמות ומוסדות בני עשרות שנים, המכסים שלו חיסלו את מערכת הסחר הרב-לאומית, הדיפלומטיה הבינלאומית נפגעה מקיצוצים בתקציב האמריקני, בריתות הגנה התערערו. טראמפ פועל ללא מעצורים גם מבית: חיילים נשלחו לערים בשליטה דמוקרטית, אוניברסיטאות אוימו בקיצוצי הקצבות, עצמאות הפדרל ריזרב תחת התקפה והממשל הופעל נגד אויביו של הנשיא.
קשה לומר מהי השורה התחתונה של כל אלו – כותבת העורכת הראשית של אקונומיסט, זאני מינטון-בדואס, ב-The World Ahead 2026. האם היה זה ניעור נחוץ למערכת מיושנת, או התקפה על יסודות הדמוקרטיה האמריקנית? האם דרכו בניהול מו"מ היא שיטה חדשה להוביל לתוצאות, או נצחונם של דפי המסרים? היא סבורה שבהחלט יש מקום לדאגה מפני פרוטקציוניזם, שחיתות, פוליטיזציה של מוסדות עצמאיים והתעלמות מהחוק.
מדיניות סגנון-ה"סופרנוס" של טראמפ הניבה הצלחות, ובראשן הפסקת האש בעזה. התקיפות מול נאט"ו הובילה להגדלת תקציבי הביטחון. בסכסוכים קטנים יותר, טראמפ – השואף לפרס נובל לשלום – מוכן לאיים ולכופף ידיים כדי לפתור עימותים, לפחות על הנייר. אבל היו גם כשלונות ברורים: מכסי העונשין על הודו וברזיל רק קירבו אותן יותר לסין. טראמפ לא השיג התקדמות מול
ולדימיר פוטין, ואילו שי ג'ינפינג גבר עליו. אין ספק שסין היא המנצחת הגדולה של 2025.
למרבה המזל, המכסים לא הטביעו את הכלכלה העולמית ועומדים בממוצע על 10% - הרבה פחות מן הצפוי עם הטלתם באפריל. פעולות התגמול הוגבלו ונמנעה מלחמת סחר בסגנון שנות ה-1930. מדינות הגיעו לעסקות עם ארה"ב ואת רוב המכה ספגו היבואנים האמריקניים. קיצוץ האסדרה, ההתלהבות ממטבעות הקריפטו והנחישות לנצח בבינה המלאכותית – קווים אלו של הממשל סייעו לגאות ערה בשוק המניות, ורק מעטים מראשי המגזר העסקי מודאגים שמא מדובר בבועה.
כאשר הסדר הישן בחורבות, מאפייני הסדר החדש יתבררו במידה רבה ב-2026 בשלושה תחומים מרכזיים – צופה מינטון-בדואס. הראשון: עתידן של הדמוקרטיות הליברליות המערביות. בחירות האמצע בנובמבר יקבעו האם ארה"ב מצויה בסיכון אמיתי לסמכותנות-למחצה. ההיסטוריה מלמדת שהדמוקרטים אמורים לנצח בבית הנבחרים ולהגביל את כוחו של טראמפ, אך לא מדובר בזמנים כסדרם. וקיימת סכנה ממשית שהממשל ינסה להתערב בבחירות.
מצידו השני של האוקיינוס האטלנטי, 2026 תלמד האם פופוליסטים לאומניים נמצאים על סף השלטון. Reform UK של נייג'ל פאראג' מובילה בסקרים בבריטניה, והבחירות המקומיות ילמדו האם יתרון זה יתורגם לקולות ועל סיכוייו להפוך לראש ה
ממשלה. בצרפת צפויה לקרוס ממשלה נוספת, מה שיחייב בחירות לאסיפה הלאומית וכנראה לעלייתו של הימני-הקיצוני ג'ורדן ברדלה לראשות הממשלה. בגרמניה תיבחן עמידותה של "חומת האש" מול הימין הקיצוני.
|
לא יזיקו קצת מכשולים בטווח הקצר
|
|
|
|
|
ימשיך לחולל מהומות [צילום: ג'וליה דמאריי-ניקינסון/AP]
|
השני: הגיאו-פוליטיקה. המהומה של טראמפ תתורגם בשנה הבאה לעשיית שלום כאוטית מסביב לעולם, התערבות כוחנית בחצר האחורית של ארה"ב ועסקות אופורטוניסטיות בשרשרות אספקה חיוניות. שאיפתו של טראמפ לפרס נובל תוביל להמשך מעורבותו במזרח התיכון והוא ידחוף לתת חנינה ל בנימין נתניהו, אולי תמורת פרישה. אולם, סרבנותו של פוטין תגרום לו להותיר את אוקראינה בידי אירופה – וזו עלולה שלא לעמוד במשימה, אם יעלו הפופוליסטים.
הסימנים הברורים ביותר לגבי דרכה של ארה"ב יבואו מאסיה ודרום אמריקה. טראמפ ירצה לעשות עסקים עם סין ותמיכתו בטייוואן תפחת. הדו-משמעות האסטרטגית שלה תפנה את מקומה לקור רוח, במיוחד אם המצב הכלכלי יוביל את טראמפ לחתור לעסקה גדולה עם סין.
בחצי הכדור המערבי יופעל כוח אמריקני ניכר, יחד עם תמיכה בשליטים דמויי טראמפ (חאוויר מיליי בארגנטינה ונאיב בוקל באל-סלבדור) ובריונות חסרת גבולות כלפי יריבים. הוא ינסה להפיל את המשטר בוונצואלה ולהתערב בבחירות בקולומביה. הלוחמנות בדרום אמריקה תשרת את מי שרוצה להיראות קשוח נגד הגירה, פשיעה וסמים.
השלישי: הכלכלה. בין אם יהיה או לא יהיה תיקון חד בשווקים, לא יהיה זינוק שיגביר את הביטחון כמו השנה. השפעת הבינה המלאכותית על הפריון לא תהיה מהירה כמצופה. נזקי המכסים יהיו ברורים יותר, הלחץ על הצרכנים יגבר ויתברר שהגרעון התקציבי אינו בר קיימא. בחירתו של טראמפ לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב תלמד האם עצמאות הבנק המרכזי נתונה בסכנה. בסוף השנה כלכלת ארה"ב עשויה לבלוט כיוצאת דופן לרעה.
באופן פרדוקסלי, זו עשויה להיות בשורה טובה – מציינת מינטון-בדואס. כלכלה חלשה יותר תגדיל את סיכויי הדמוקרטים בבחירות האמצע ולהחזיר את האיזונים לדמוקרטיה האמריקנית. שווקים פיננסיים עצבניים עשויים להרתיע את הבית הלבן מביצוע הפגיעות הקשות ביותר בחוקה. וכלכלה חלשה עשויה לעודד אפילו את טראמפ עצמו להיות יותר פרגמטי. אולי הגיע הזמן שאיש עסקים או שניים יאמרו שמבחינת הטווח הארוך, לא יזיקו לארה"ב קצת מכשולים בטווח הקצר.
|
|