הסיכונים לצמיחה לא יגרמו לקריסה עולמית ב-2026, אך לא יהיו סיבות לחגוג

במשך שנים גברה הכלכלה העולמית על רואי השחורות: גם בקורונה, גם כאשר הריבית עלתה, גם מול גל המכסים של דונלד טראמפ. האם העמידות הזאת תימשך בשנה הבאה? הסיכונים לצמיחה כמעט רבים מלהימנות; הניסיון מלמד שלא יגרמו התרסקות, אך בהחלט עלולים לתקוע מקלות בגלגלי הכלכלה העולמית – משיב אקונומיסט ב-The World Ahead 2026.

ראשית, מלחמת הסחר של טראמפ רחוקה מלהסתיים. נטל המכס הכולל הוא 10.5% בלבד, אך המכסים הגבוהים ביותר על סין – המדינה היחידה שהגיבה בצורה ממשית – רק הוקפאו. למרות שבית המשפט העליון צפוי לקבוע שהטלת המכסים אינה סמכות בלעדית של טראמפ, ממשלו מחליף חלופות כדי להבטיח שיישארו גבוהים; מעבר משפטי שכזה מגדיל את חוסר הוודאות.

סכנה ברורה של המכסים היא השפעתם על המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב. עד אביב 2026 תגיע השפעתם האינפלציונית המצטברת לנקודת אחוז אחת לשנה, מה שעלול להוביל את ה"פד" להימנע מהורדת הריבית כפי שמקווים השווקים. בשנים 2022 ו-2023 שוקי העבודה גאו במקביל לעלייה באינפלציה, אך מאחר שהמכסים מאיימים על הצמיחה, ייתכן שה"פד" ייאלץ להשלים עם שוק עבודה רך מן הרצוי כדי לרסן את המחירים.

תמונת הראי של סכנה זו היא שטראמפ יכופף את ה"פד" לרצונו ויטיל צל על אמינותה רבת השנים של מלחמתו באינפלציה. היו"ר ג'רום פאואל פורש בחודש מאי; מחליפו הסביר הוא כריס וולר, נגיד טכנוקרט שטראמפ מינה בכהונתו הראשונה. אם טראמפ יבחר מישהו מפלגתי יותר, פאואל ימשיך לכהן כאחד הנגידים – משרה שמסתיימת ב-2028 – בניסיון לשמר את עצמאות המוסד.

האפשרות שפאואל יישאר בסביבה משפרת את סיכוייו של וולר. אבל בית המשפט העליון צריך לפסוק לגבי נסיונו של טראמפ לפטר את הנגידה ליסה קוק. אם המהלך יאושר, הממשל עשוי לנסות לעשות זאת גם לנגידים נוספים – כולל פאואל.

בעיה נוספת היא גרעונות העתק של הממשלות, ממשיך אקונומיסט. הוצאות גרעוניות תרמו לעמידות הכלכלה העולמית אחרי הקורונה, אך הן הביאו את החובות הלאומיים לרמות שלא היו כמותן מאז מלחמות נפוליאון בתחילת המאה ה-19. בצרפת נפלו חמישה ראשי ממשלה בתוך שנתיים במאבקיהם התקציביים; בריטניה תעלה את המיסים לשיא של 70 שנה, אך היא עדיין בקשיי נזילות; הגרעון האמריקני בשנה הבאה יהיה 6% תוצר.

הממשלות סומכות על הבנקים המרכזיים שיורידו את הריבית כדי להקל את נטל החובות. הסכנות הגדלות של מדיניות פיסקלית חסרת אחריות ופגיעה במדיניות המוניטרית, עלולות להוביל למשבר אג"ח. מכירת חיסול של אג"ח בכלכלות מרכזיות כמו צרפת ויפן עלולה להדק את התנאים הפיננסיים העולמיים; משבר אג"ח בארה"ב יהווה רעידת אדמה.

הסכנה הגדולה האחרונה היא התמוטטות האמון בשוקי המניות. אחד ההסברים לעמידות השנה היא הגאות שתודלקה בידי הבינה המלאכותית. כאשר מדובר בכלכלה הריאלית האמריקנית, זהו הסבר מוגזם משום שרוב השבבים (למשל) בכלל מיובאים. אבל החוזק המדהים של השווקים, בשל האמונה ב-AI, גורם לאמריקנים להרגיש עשירים יותר ולהוציא יותר. אם הגאות תתפוגג, יקרה ההפך. אבל בכל מקרה, לא יהיו הרבה סיבות לחגוג בכלכלה העולמית.