לקוח תובע את בנק המזרחי: מבקש לאכוף אישור להפקדת כ-36 מיליון שקל שמקורם בביטקוין

מאיר ברסלויער, תושב הוד השרון ולקוח בנק המזרחי מזה כ-18 שנה, מבקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר כי הבנק מנוע מלחזור בו מהאישור המלא שניתן על-ידו במחצית חודש אוגוסט 2023, ולפיו הוא רשאי להמשיך ולהפקיד בחשבונו בסניף הבנק שבמרכז אלרם ברעננה את יתרת תמורות המטבעות הדיגיטליים שבבעלותו בהיקף של כ-36 מיליון שקלים - כספים שמקורם במכירת מטבעות ביטקוין, שמקורם אושר על-ידי הבנק בבורסת BIT2C, הנמנית על נותני השירות במטבעות וירטואליים בישראל המאושרים על-ידי הבנק.

לדברי ברסלויער, המציין כי הוא עובד שכיר ואינו סוחר או עוסק בתחום המטבעות הדיגיטליים, בהסתמכות מלאה על אישור הבנק להמשך הפקדת הכספים ממכירת המטבעות המבוזרים ביצע בחשבונו הפקדות כדין ובהתאם לדרישות הבנק, בסך כולל של 983,000 שקלים, עד שלפתע נדרש על-ידי הבנק לחדול מביצוע הפקדות נוספות.

לטענת ברסלויער, כתנאי להמשך ההפקדות וביחס לאותם מטבעות ומקורם שכבר אושרו וחלקם כבר התקבלו בפועל, דרש הבנק הגשת חוות דעת מומחה נוספת, מבלי לפרט האם חל שינוי בנסיבות ו/או האם קיים נתון חדש כלשהו המצדיק דרישה זו - וזאת אף לאחר פנייה מפורשת מצדו אל הבנק.

לדבריו, הופעל עליו לחץ בלתי רשמי לרכוש חוות דעת נוספת אך ורק משני גורמים מסוימים, אשר הוגדרו על-ידי הבנק כ”מקורבים לצלחת”. לטענתו, גורמים אלה מבצעים ניתוח נתיב מטבע וכספים באופן זהה ואף חסר בהשוואה לניתוח שכבר הוגש על-ידו במסגרת חוות הדעת שאושרה על-ידי הבנק - ניתוח המתייחס למקורות הכספים ששימשו לרכישת המטבעות, לנתיב המטבע והכסף, לנסיבות מפחיתות סיכון ולהיבטים משפטיים ורגולטוריים, כנדרש לשם מתן חוות דעת מקצועית.

ברסלויער טוען כי עמד בכל דרישות הבנק בזמן אמת, קיבל אישור מלא ובלתי מסויג ביחס לאותם מטבעות וביחס לאופן מימושם בבורסת BIT2C - אישור בכמות, בזמן ובזהות המטבעות ובאופן המימוש. לדבריו, הבנק מנוע ומושתק כיום מלדרוש בדיעבד חוות דעת מומחה נוספת בנוגע לאותם מטבעות שכבר נכללו בחוות הדעת שהוגשה ואושרה, קל וחומר בהיעדר כל נתון חדש המצדיק זאת.

בכתב התביעה מצוין כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שניתנה במסגרת פסק דין מחודש פברואר 2020, ואשר התבססה על מסקנות והמלצות צוות בין-משרדי שכלל נציגים ממשרד המשפטים, בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, קבעה כי ככלל יש לאפשר מימוש רווחים מהשקעות לגיטימיות שבוצעו במטבעות וירטואליים, משהמדינה לא אסרה השקעה בנכסים אלה, כפוף לבחינת נסיבות מפחיתות סיכון - בכל מקרה לגופו.

לסיכום נאמר בתביעה, שהוגשה באמצעות עו”ד יגואר א. גל, כי התנהלות הבנק בעניינו של התובע והיעדר כל נימוק מצדו לשינוי החלטתו נגועים בחוסר סבירות קיצוני וחורגים מחובת תום הלב וההגינות המוגברות החלות על בנק ביחסיו עם לקוחותיו - וזאת על-רקע פערי הכוחות המובנים בין מוסד בנקאי ללקוח פרטי.

אשר על כן מתבקש בית המשפט להצהיר כי הבנק מנוע מלדרוש מהתובע חוות דעת מומחה חדשה ביחס ליתרת מטבעות הביטקוין שבבעלותו ללא נימוק מבוסס לכך, ובהתאם לכך להורות לבנק לקבל את כספי התמורה ממכירת ומימוש המטבעות הדיגיטליים.

טרם התקבלה תגובת הבנק.