ביהמ"ש: כללים נוקשים מדי של משרד הפנים להכרה בגיורים פרטיים

משרד הפנים מציב דרישות מיותרות ואף פסולות בפני בתי דין פרטיים לגיור. כך עולה מפסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, שהורתה למשרד (21.12.25) לרשום כיהודי שמי שנולד במצרים כמוסלמי והתגייר בבית הדין האורתודוקסי בגוש-עציון.

בשנת 2016 קבע בג"ץ, כי על המדינה להכיר בגיורים פרטיים של בתי דין המשתייכים ל"קהילה יהודית מוכרת בישראל", ובכך נשבר המונופול של מערך הגיור הממלכתי. פסק הדין ניתן לגבי גיורים של בתי דין חרדיים, ובהמשך פסק בג"ץ בצורה דומה לגבי בתי דין של הרפורמים והקונסרבטיבים. למרות זאת, המדינה סירבה במשך שנים ליישם את פסקי הדין, בטענה שלא נקבעו אמות מידה לבחינת "קהילה מוכרת", והללו נקבעו רק באוקטובר אשתקד.

בסעיף הראשון של הכללים מופיעות 12 שאלות שעל משרד הפנים להפנות לבית הדין הפרטי. ביניהן: לאיזה זרם הוא משתייך, מהם כללי פעילותו, מהם הקריטריונים לפתיחת תיק גיור, מיהו הגוף המכין לגיור ומה הקשר בינו לבין בית הדין, מהו החומר הנלמד ומי מפקח על הלימודים, מי הדיינים ומי מכיר בבית הדין. הסעיפים הבאים כוללים דרישות רבות לגבי אופן הלימוד, פעילות פיזית בחיי הקהילה, מסמכים שיש להציג ועוד.

בר-אשר אומרת לגבי הסעיף הראשון, כי "ספק רב אם מדובר בשאלות לגיטימיות", רוב המבחנים אינם קשורים לאלו שנקבעו בפסיקה ולא ברור האם אפילו מערך הגיור הממלכתי - אותה מעדיפה המדינה בגלוי - היה עומד בהם. לדעת בר-אשר, רק חמש מבין 12 השאלות (ולא כולן בצורה מלאה) מתיישבות עם הפסיקה. "אין זה מתפקידו של משרד הפנים להרהר אחר סמכותם הרבנית וההלכתית של הדיינים האמונים על תהליך הגיור, ואף אין זה מתפקידו לבחון את החומר הנלמד לצורך הגיור, את היקפו או את כל הכרוך בכך", היא קובעת.

נולד במצרים, נמלט לטורקיה

לדעת בר-אשר, "לנוכח ההנחה שקביעת ההנחיות נעשתה בתום לב ומתוך רצון לאפשר לבתי דין פרטיים לגייר, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון ומאחר שההנחה היא כי קביעת כל אותן שאלות לא נועדה להכשלת אפשרות זו, כי אז רובן ככולן של השאלות שנקבעו בסעיף 1 אינן יכולות להישאר בהנחיות. אף לא ניתן לדרוש ממי שהתגייר בבית דין פרטי להציג מסמכים לשם מתן מענה לאותן שאלות".

בעניינו של העותר שלפניה מציינת בר-אשר, כי מדובר במי שנולד במצרים בשנת 2000, התעניין ביהדות בגיל צעיר, נמלט לטורקיה ומשם הגיע ארצה ב-2018. הוא התגייר בבית הדין בגוש-עציון, לאחר שהמערך הממלכתי דחה את פניותיו. בית הדין הוקם בידי הרב ישראל רוזן המנוח (ראש מכון צומת ומראשי מערך הגיור הממלכתי), לאחר מכן עמד בראשו הרב גדעון פרל המנוח (שגם הוא עסק בגיור ממלכתי) וכיום - בראשות הרב איתמר ורהפטיג (בנו של השר המנוח זרח ורהפטיג וד"ר למשפטים).

בר-אשר קובעת, כי מדובר בבית דין היכול לגייר באופן פרטי וכי העותר עמד בכל הדרישות. עוד היא מעירה, כי העותר השלים את הגיור חודשיים לפני פרסום הכללים, ולכן לא ניתן להחילם עליו. לפיכך, על משרד הפנים להעניק לו בתוך חודש מעמד של עולה על-פי חוק השבות. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את העותר ייצג עו"ד מורן גור, ואת המדינה - עו"ד יעל רוד-סליטן.