חוק הגיוס: לימון מזהיר מ"תמריץ שלילי", הצבא קובע שהיעדים "רחוקים מהצורך"

לימון: “תמריץ שלילי לגיוס”, “הכלים הקיימים יבוטלו”

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, תקף בחריפות את ההסדר. לימון אמר בוועדה: “ההסדר המוצע בהצעת החוק הנוכחית, לא רק שהוא לא מקדם את הגיוס של בני הציבור החרדי, אלא יש לו תמריץ שלילי לגיוס”.

לימון טען כי במקום חובת גיוס כללית ואחידה, ההצעה “מעניקה זכות גורפת” לדחיית שירות חוזרת עד גיל הפטור, ובונה מתווה יעדים קבוצתי התלוי “ברצונם הטוב של הפרטים” באופן שמנתק קשר בין התנהגות הפרט לבין התוצאות שייגזרו ממנה. הוא הוסיף כי ההצעה תוביל להזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים לישיבות ולהחזרת הטבות כלכליות לתלמידי ישיבות, ותבטל את חובת הממשלה לגבש תוכנית ממשלתית אפקטיבית לגיוס תוך שימוש באמצעים כלכליים.

בלב הביקורת של לימון עמדה גם שאלת האכיפה: לדבריו, הכלים הקיימים כיום בידי הממשלה והצבא, ועל-פי פסיקת בג"ץ מחויבים ליישם כדי להגביר שוויון בנטל, “יבוטלו ברגע שהחוק הזה ייכנס לתוקף”. בשורה התחתונה, כפי שניסח זאת, ההצעה אינה נותנת למדינה ולצה"ל כלים אפקטיביים לאכיפה מיידית, פוגעת בשוויון ואינה עומדת במבחני המידתיות, ולכן “נדרשת בחינה מחדש יסודית”, ולא די בתיקונים נקודתיים.

הממשלה משיבה: מתקפה על היועמ"שית וטענה ל“שימוש לרעה בכוח המשרה”

מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, הפנה את עיקר האש לביקורת אחרת: לטענתו, היועצת המשפטית לממשלה אסרה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני הוועדה, והוא הגדיר זאת: “חמור ביותר. מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה”.

פוקס טען כי במשך יותר משנה וחצי התקיימו עשרות רבות של דיונים, נשמעו גורמי מקצוע ומילואימניקים, ונכח נציג קבוע של הייעוץ המשפטי לממשלה, אך מי שלא הגיע הוא הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. לדבריו, במבנה הרגיל של עבודת הממשלה, הייעוץ המשפטי של המשרד הרלוונטי הוא הראשון שמלווה, מתקן ומקדם תשתית מקצועית, ורק לאחר מכן מגיע הדבר לייעוץ המשפטי לממשלה. מכאן, לשיטתו, הביקורת שמובעת נגד החוק “מנוגעת לתשתית המקצועית”.

צה"ל: “בשנתיים הקרובות זה עדיין לא ממלא את הצורך, רחוק מזה”

בדיון הופיע גם ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, שסיפק תמונת מצב מספרית־מבצעית. טייב אמר: “לשאלה האם בשנתיים הקרובות, מתווה היעדים שמוצג ממלא את הצורך של צה"ל, התשובה היא עדיין לא, רחוק מזה”.

טייב הסביר כי במבט על התקופה עד יוני 2027 מדובר באותם 8,160, והעריך שגם אם התהליך יעבוד היטב, הדבר עשוי להביא “עד 35% ללחימה”. הוא השווה זאת לציבור הכללי שבו “45% מהגברים מתגייסים ללחימה”, והדגיש את המורכבות בציבור החרדי בגלל פריסת הגילים וההתאמה לשיבוץ כלוחמים.

לדבריו, אם מדובר בסדר גודל של כ־10,000 בשנתיים, ומתוכם יש מתגייסים שמגיעים בכל מקרה דרך יחידות כלליות, הרי שבקצה הדבר עשוי “לייצב את תוכניות החרדים הקיימות” ולאפשר הקמה של “סדר גודל של שני גדודים של חשמונאים”. גם בטווח הבינוני, הוא ציין, היעד עשוי לאפשר סביב 2030 הגעה ל“סדר גודל של חטיבה מלאה”, אך “זה עדיין לא יחליף את כל המילואים אם המתאר המבצעי יישאר כמו שהוא עכשיו”.

טייב הוסיף תנאי סף חד: כדי לעמוד ביעד של שיעור לוחמים, חייב להיות מודל שמביא אנשים מתאימים לשירות, אחרת אי-אפשר להבטיח שיהפכו ללוחמים. הוא הציג שלוש אפשרויות תכנוניות: ספירת לוחמים בלבד, או הבטחת אחוז כשירים ללחימה מבחינת פרופיל ומגבלות ת"ש, או קביעת יעד גילים. בהקשר האחרון העריך כי יידרש ש־50% מהמתגייסים יהיו מתחת לגיל 21 ו־75% מתחת לגיל 23.