אזרח ואיש מילואים מואשמים בהימור ב"פולימרקט" על מבצעים צבאיים

אזרח ואיש מילואים מואשמים בהימורים בפלפורמת "פולימרקט" על מבצעים צבאיים, בהתבסס על מידע מסווג שהגיע אליהם במסגרת תפקידם. בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסם (12.2.26) פראפרזה על הפרשה, בלא שמות הנאשמים ובלא פירוט נוסף. כתב האישום נגד השניים הוגש השבוע (9.2.26) והמדינה מבקשת לעצור אותם עד תום ההליכים נגדם.

על-פי הפראפרזה, "בפעילות משותפת של שב"כ, ימ"ר ארזים במלמ"ב [הממונה על הביטחון במערכת הביטחון] ובמשטרת ישראל נעצרו לאחרונה מספר חשודים, ביניהם אזרח ואנשי מילואים בחשד, כי ניהלו הימורים באתר 'פולימרקט', הנוגע להתרחשותם של מבצעיים צבאיים וזאת על בסיס ידיעות מסווגות שאליהן היו חשופים אנשי המילואים מכוח תפקידם בצבא". השניים מואשמים "בעבירות ביטחוניות חמורות, עבירות שוחד ושיבוש מהלכי משפט".

המשטרה, משרד הביטחון והשב"כ הוסיפו בהודעה משותפת: "במערכת הביטחון מדגישים כי בביצוע הימורים מעין אלה, בהסתמך על מידע סודי ומסווג, טמון סיכון ביטחוני של ממש לפעילות צה"ל ולביטחון המדינה. מלמ"ב, שב"כ, משטרת ישראל וצה"ל רואים בחומרה רבה את המעשים המיוחסים לנאשמים, ויפעלו בנחישות על-מנת לסכל ולמצות את הדין עם כל אדם המעורב בפעילות של שימוש במידע מסווג שלא כחוק".

צה"ל מסר בתגובה: "מדובר בכשל ערכי חמור ובחציית קו אדום ברורה, שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי צה"ל והמצופה ממשרתיו. כלפי כל גורם שיימצא כי היה מעורב בפעולות מסוג זה, יינקטו הליכים פליליים ופיקודיים. על-פי ממצאי החקירה, לא נגרמה פגיעה מבצעית באירוע הנוכחי. בעקבות האירוע ננקטו צעדים, הנהלים יחודדו בכלל יחידות צה"ל, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים".

בשבועות האחרונים הופצו שמועות (בעיקר מצד גורמי ימין) על פרשה ביטחונית חמורה, בה מעורבים כביכול בכירים במערכת הביטחון - אך הפראפרזה מלמדת שלא היה להן יסוד. "פולימרקט" היא פלטפורמת הימורים על אירועים עתידיים, כגון אירועים פוליטיים ומזג האוויר, והיא הגדולה בעולם בתחום זה. בסיסה של הפלטפורמה הוא בניו-יורק והפעילות בה נעשית במטבעות קריפטו, המקשים לאתר את המהמרים.

ביום הראשון של מלחמת לבנון השנייה (12.7.06), שעות אחדות לפני שצה"ל החל בפעילותו, מכר הרמטכ"ל דאז דן חלוץ, את תיק ההשקעות שלו. לאחר שהדבר נחשף בעיתון מעריב, התברר שהחוק אינו מונע שימוש במידע פנים ברמת המקרו (להבדיל ממידע פנים על תאגיד מסוים) ולכן לא מדובר היה בעבירה פלילית. בשונה מאותו מקרה, שהיה בתחומי דיני ניירות הערך, בפרשה הנוכחית מדובר על שימוש חיצוני במידע מסווג ובעבירות מתחום הביטחון.