מת העיתונאי יונה שמשי בגיל 91

העיתונאי יונה שמשי שהיה כתבו הצבאי של עיתון "דבר", ובשנים 1987-1982 שימש מזכ"ל אגודת העיתונאים, הלך לעולמו והוא בן 91 במותו. במסגרת עבודתו העיתונאית שהשתרעה על פני עשרות שנים חשף מספר פרשיות או ליקויים חמורים שעוררו סערה ציבורית ובהן פרשת "נתיבי נפט".

יונה שמשי - פרקי חייו

יונה שמשי נולד ב-1934 באירן. בהיותו נער בן 15 לערך עלה ארצה ונקלט בחברת נוער בקיבוץ דפנה בגליל העליון. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. לאחר שירותו בנח"ל הצטרף עם חבריו לקיבוץ מנרה.

את עבודתו העיתונאית החל ב-1955 בעיתון למרחב ככתב העיתון באזור הגליל ואחר כך בחיפה. בהמשך היה כתב בנושאי הסתדרות, תחבורה פיתוח ונושאים כללים. עם איחודם של "למרחב" ודבר" ביוני 1971 עבר למערכת "דבר" ככתב מיוחד.

חשיפת פרשת "נתיבי נפט"

בספטמבר 1971 פרסם שמשי סדרת כתבות תחקיר על הנעשה בחברה הממשלתית "נתיבי-נפט" שטיפלה במאגרי הנפט בחצי האי סיני אחרי מלחמת ששת הימים. הכתבה הראשונה פורסמה ב-3 בספטמבר 1971 תחת הכותרת "סערה פורצת ממעמקים". תחקירו של יונה שמשי היה יסודי ומגובה בראיות ובהצלבת עדויות. הוא אף הדרים לשדות החברה בסיני לצורך תחקירו. שמשי פרסם את תחקירו על "נתיבי נפט" למרות לחצים עליו אישית ועל מערכת "דבר" מצד גורמים שונים לא לפרסם את התחקיר.

בעקבות תחקירו העיתונאי וממצאיו של יונה שמשי שהצביעו על אי-סדרים ומעשי שחיתות ב"נתיבי נפט" - גניבת ציוד, בזבזנות, פיקוח רופף על התנהלות החברה בשדות הקידוח ועוד, וכן בעקבות ממצאים נוספים שנחשפו לציבור ולחץ ציבורי הוקמה בנובמבר 1971 בהוראת ממשלת ישראל ועדת חקירה ציבורית בראשות השופט אלפרד ויתקון (ועדת ויתקון). ממצאי הוועדה, שפורסמו באפריל 1972, ניקו את המעורבים ממרבית הטענות כנגדם. מנכ"ל חברת "נתיבי נפט" מוטי פרידמן התפטר מתפקידו בראשית 1972 זמן לא רב לאחר פרסום התחקיר.

זוכה פרס יצחק בן-דור

ב-1972 הוענק ליונה שמשי בטקס חגיגי פרס ע"ש העיתונאי יצחק בן דור מנהל מערכת דבר בירושלים שנהרג בירושלים ביוני 1948 במלחמת העצמאות מהתפוצצות פגז בדרכו ממשרדי מערכת "דבר" בירושלים. הפרס ניתן לאנשי עיתון "דבר" על כתיבת רפורטז'ה מצטיינת.

בנימוקי ועדת הפרס נאמר בין השאר: "כתבותיו של יונה שמשי העשירו את קהל הקוראים בתיאור מהימן על הנעשה במפעלי הפיתוח של המדינה. הן תרמו את תרומתן לדמותו של "דבר". שמשי לא נרתע מגילוי מחדלים וסטיות מנהגים סבירים... ושקד לבסס את טיעוניו בתעודות, במסמכים, בחקירות מקיפות ובעימות של העבודות השונות בין האנשים הנוגעים בדבר".

סופרו הצבאי של "דבר"

בתום מלחמת יום הכיפורים מונה שמשי לסופרו (כתבו) הצבאי של עיתון דבר. ב-1974 נבחר ליו"ר ועד הכתבים הצבאיים באגודת העיתונאים. במקביל לעבודתו ככתב "דבר" החל בפעילות אינטנסיבית באגודת העיתונאים תל אביב. ב-1975 נבחר למרכז הוועדה המקצועית של אגודת העיתונאים בתל אביב. בינואר 1982 נבחר יונה שמשי על-ידי ועד העיתונאים בתל אביב למזכ"ל אגודת העיתונאים בהצבעה חשאית. בעדו הצביעו שישה חברים לעומת חמישה שתמכו בסמי גרינשפן. שמשי החליף בתפקיד זה את המזכ"ל ופעיל אגודת העיתונאים הוותיק מאיר בן-גור שהודיע על החלטתו לפרוש מהתפקיד. שמשי כיהן בתפקיד המזכ"ל כחמש שנים עד 1987 לאחר סיום תפקידו כמזכ"ל חזר לעבודתו בעיתון "דבר".

יונה שמשי התגורר בנס ציונה ולאחר פרישתו מהעיתונות שימש מנהל האוניברסיטה הפתוחה בעיר . הוא הובא למנוחות בבית העלמין גבעת ברנר. הותיר אחריו בן ובת.