אירן מנסה לפתות את ממשל טראמפ ב"מלכודת דבש"

בניסיון נואש למנוע מתקפה צבאית ולבלום את קריסת הכלכלה, שיגר המשטר באירן הצעה רחבת היקף לממשל האמריקני, המכונה בפי גורמי מודיעין "מלכודת דבש". ההצעה כוללת פתיחה חסרת תקדים של משקי האנרגיה והמחצבים האירניים בפני תאגידים אמריקניים, תוך מתן עדיפות מובהקת על פני חברות מסין ומרוסיה.

טהרן פועלת בשיטה של פיתוי כלכלי ישיר, מתוך הערכה כי ניתן יהיה לרכך את עמדות הבית הלבן באמצעות הבטחה לרווחי עתק למגזר הפרטי בארה"ב. גורמים דיפלומטיים מעריכים כי העיתוי אינו מקרי, ונועד להשפיע על המשא-ומתן הגרעיני המתנהל בז'נבה תחת איומים צבאיים גוברים מצד וושינגטון.

הכוונה לאינטרס המשפחתי

על-פי דיווחים המגיעים מערוצים דיפלומטיים (יום ה', 26.02.26), המשטר באירן אינו מסתפק רק בפנייה למגזר העסקי הכללי. בטהרן סימנו את "תאבונם" העסקי המוכר של הנשיא טראמפ ובני משפחתו, ובוחנים דרכים לשלב אינטרסים מסחריים בתוך המעטפת של הסכמים מדיניים וצבאיים עתידיים.

באירן מעריכים כי הצגת פרויקטים תשתיתיים ומיזמי נדל"ן גרנדיוזים, שבהם עשויות להיות מעורבות דמויות המקורבות למעגל הראשון של הנשיא, עשויה להוות תמריץ משמעותי לשינוי המדיניות האמריקנית. מדובר בניסיון לשכפל מודלים של עסקות שבוצעו במדינות אחרות במזרח התיכון, תוך רתימת האינטרס האישי לטובת הישרדות המשטר.

נתונים מספריים של עסקת ה"בונזה"

במסגרת הצעת ה"בונזה" שהועברה למתווכים, פירטה אירן שורה של תחומים בהם יוענקו לחברות אמריקניות תנאי סף מועדפים והזדמנויות השקעה רחבות:

• הפקת אנרגיה: הצעה לזיכיונות פיתוח בשדות הגז "דרום פארס" בהיקף השקעה ראשוני של 40 מיליארד דולר.

• רכש תעופתי: חוזה פוטנציאלי לרכישת 300 מטוסים חדשים מחברת בואינג, בעסקה ששוויה המוערך עולה על 35 מיליארד דולר.

• תעשיית הכרייה: פתיחת גישה ל-7% מעתודות הליתיום העולמיות המצויות באירן, בשווי שוק מוערך של עשרות מיליארדי דולרים.

• משבר המים: אירן זקוקה נואשות להקמת מתקני התפלה בשל בצורת קשה המאיימת על יציבות המשטר, ומציעה חוזי הקמה ותפעול בשווי של 15 מיליארד דולר לחברות הנדסה אמריקניות.

• שיקום תשתיות: הקצאת תקציב של 12 מיליארד דולר למודרניזציה של בתי הזיקוק המיושנים באמצעות טכנולוגיה אמריקנית בלבד.

ההצעה האירנית מציבה את ממשל טראמפ בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, מדובר בהזדמנות כלכלית נדירה שתחזק את המשק האמריקני ותדחק את רגלי הסינים מהאזור; מצד שני, קבלת ההצעה עלולה להיתפס ככניעה למשטר הממשיך לקדם תוכנית גרעין וטרור אזורי, וכמתן לגיטימציה לערבוב מסוכן בין עסקים פרטיים למדיניות חוץ.

המשטר בטהרן ממתין כעת לאיתות מוושינגטון, בעוד גורמי האופוזיציה האירנית מזהירים כי מדובר בשוחד פוליטי מובהק שנועד לקנות זמן עבור תוכנית הגרעין. השורה התחתונה תוכרע ככל הנראה ביכולת של הממשל להפריד בין הרווח העסקי לבין היעדים הביטחוניים הלאומיים.