קבוצת מחקר מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, מצאה קשר בין נגיף החצבת לבין מחלת הודג'קין, שהיא אחת הקטגוריות של סרטן בלוטות הלימפה. את ממצאיהם המדעיים פרסמו החוקרים בשני מאמרים שראו לאחרונה אור, בגיליון האחרון של כתב העת המדעי British Journal of Cancer.
מחלת הודג'קין, שהינה אחד הסוגים של סרטן בלוטות הלימפה, הלימפומה, שכיחה בעיקר בקרב אנשים צעירים. בשנים האחרונות נצפתה הצלחה מרשימה בטיפול בסרטן זה בשיעור החלמה של כ-70% כתוצאה מטיפול המטו-אונקולוגי. מזה שנים ידוע על קשר בין מחלת הודג'יקן לבין נגיף האפשטיין-בר, המוכר יותר כגורם למחלת "הנשיקה". קשר זה ידוע כיום כקשר של סיבה ותוצאה ומוצעים מנגנונים בהם הנגיף יכול לתרום להתפתחותה של המחלה.
בארצות שונות, קשר זה נע בשיעור שבין 17% ל-90% ובישראל הוא מתקרב ל-30%. השאלה שעליה מנסים החוקרים למצוא תשובה היא מהו הגורמים האחראיים ליתר 70% מהמקרים.
צוות המחקר, המשותף לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הרפואי "סורוקה", מונה את פרופ' דניאל בן ארוש, מנהל היחידה להמטו-פתולוגיה במכון לפתולוגיה, פרופ' שמואל אריעד, מנהל המכון לאונקולוגיה, פרופ' יעקב גופס, מנהל מעבדת המחקר של המכון לאונקולוגיה, פרופ' ברכה רגר, חוקרת במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה וד"ר יונת שמר-אבני, וירולוגית, מנהלת המעבדה לחקר הכבד.
הצוות חיפש גורם זיהומי נוסף, בהתבסס על עבודות אפידמיולוגיות נרחבות שהניחו שמדובר בגורם זיהומי שכיח, המחולל את המחלה הזיהומית בגיל מבוגר מהמקובל. הצוות חיפש, בנוסף, מחולל הגורם גם לדיכוי המערכת החיסונית, מכיוון שדיכוי כזה קיים גם במחלת הודג'יקן.
למחולל אותו חיפשו, דרושה היתה זיקה לדרכי הנשימה העליונות ולתאי המערכת החיסונית (הלימפוציטים), מאחר וחלק גדול מחולי הודג'קין מופיעים עם בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר ובבית החזה. מהמחקר האפידמיולוגי של הצוות עולים ממצאים המרמזים בצורה ברורה כי אחד המחוללים האפשריים אותם חיפשו החוקרים היה נגיף החצבת, שמעולם לא נקשר לפני כן למחלת הסרטן.
בעקבות ממצאים אלה, הוחל בבדיקת רקמות של חולים במחלות הודג'יקן, במטרה לאתר בהן נוכחות של נגיף החצבת. נמצאו חלבונים של נגיף החצבת בכמחצית מהמקרים, כאשר נבדקו חלבונים שונים עם שורה ארוכה של נוגדנים.
"לגבי הבדיקה של חומצות הגרעין של נגיף החצבת", מדגיש פרופ' בן ארוש "נתקלנו במספר מכשולים, ולמרות זאת, הם הודגמו בשליש מ-28 החולים אצלם הם נבדקו. ברצף חומצות הגרעין שהופקו מרקמות חולי הודג'קין נמצאה זהות כמעט מוחלטת לזו של נגיף החצבת. הקשר בין מחלת הודג'קין לבין נגיף החצבת, כפי שהודגם על-ידינו, אינו מוטל בספק".
על השאלה האם מדובר בקשר סיבתי, קשה הרבה יותר להשיב. "חוקרים עבדו כמעט 30 שנה על-מנת להוכיח שהקשר בין המחלה לנגיף אפשטיין-בר הוא אמנם קשר סיבתי ועדיין יש המטילים ספק בכך. דרוש, אם כך, מחקר מתמשך על-מנת להשלים את ההוכחה. לא מעט תלוי בגילוי של מנגנוני הפעולה של נגיף החצבת ובתרומתם להתפתחות המחלה הממארת הזו ואולי גם להתפתחותם של סרטנים אחרים", אומר פרופ' בן ארוש.
החוקרים מדגישים כי נגיף החצבת אינו נחשב לנגיף מסרטן וייתכן שליכולתו לגרום לדיכוי המערכת החיסונית יש תרומה בהיווצרות תנאים להשתנות ממאירה אולי על-ידי גורמים נוספים.
החוקרים קובעים כי לסוגיה זו יש השלכות גם על החיסון נגד החצבת. מידת ההצלחה של החיסון שונה בארצות מתפתחות לעומת ארצות מתועשות, אך גם בין הארצות המפותחות לבין עצמן. נראה שבחלק מהארצות הסקנדינביות שהצליחו מאד עם החיסון, חלה ירידה משמעותית בשכיחות מחלת הודג'קין, לפחות בקרב אנשים צעירים. על כך, סבורים החוקרים, יש מקום להגביר את מאמצי החיסון נגד החצבת ולו רק על-מנת למנוע התעוררות של מחלת ילדות זו, הגורמת למוות של מיליון ילדים בשנה, בעיקר בארצות המתפתחות.
