בג"ץ בדרך לקבלת העתירות בנוגע לגיוס החרדים

ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן טרף את הקלפים של הממשלה בהערה שעברה כמעט ללא תשומת לב, אך בהמשך קיבלה חיזוק מצד שופטים נוספים. בנימין נתניהו מנסה להרוויח זמן על-ידי החייאתו של מתווה בני גנץ מן הממשלה הקודמת ובהבטחה להפוך אותו לחוק עד סיום מושב הכנסת בסוף חודש יולי. פוגלמן הבהיר: ראשית, אנחנו לא עוסקים בחקיקה עתידית. שנית, אין לנו כוונה לגרור את ההכרעה. וגם די ברור מן הדברים אתמול, שבג"ץ יפסול במהירות חוק שכזה – בשל הרגל השנייה: העובדתית.

כמה מן השופטים הזכירו את המובן מאליו: הוויכוח על גיוס החרדים במהדורת 2024 שונה לחלוטין מכל אלו שהתנהלו במשך עשרות שנים. אם עד עכשיו המוקד היה שוויון בנטל, כעת עומדים במרכז הצרכים הדחופים והחיוניים של צה"ל בשל מלחמת חרבות ברזל והשינויים באסטרטגיה הביטחונית וביישומה לאחר המלחמה. צה"ל צריך הרבה אלפים של חיילים ומכביד מאוד את הנטל על אנשי הסדיר והמילואים.

במצב הזה, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את המותרות של 63,000 צעירים חייבי גיוס שלא נותנים אפילו יום אחד. אז נכון שבמקרה הטוב יתגייסו כמה אלפים ורובם המכריע לא לקרבי, אבל ברור שתוספת כזאת תאפשר לנייד חיילים אחרים לתפקידים הנחוצים. המצב העובדתי גם נותן רוח גבית ציבורית חסרת תקדים לדרישה לגייס את החרדים, ומותר להניח שיש לזה השפעה – לפחות תת-הכרתית ולפחות על מקצת השופטים.

כמה מן המשיבים ניסו לטעון שאין זיקה בין הגיוס לבין התמיכות, אך ניתן היה להתרשם שגם בנקודה זו השופטים סבורים אחרת. בהקשר זה בלטו מאוד חילופי דברים בין שוב לבין ברק-ארז: עורך הדין טען שהתמיכה היא דיני נפשות מבחינתם של מקבליה, והשופטת השיבה מיד שמדובר בדיני נפשות של רבים אחרים. גם הערה זו מלמדת שהזירה הפעם איננה רק משפטית אלא גם ציבורית: הרוב הגדול של אזרחי ישראל פשוט לא ישלימו עם המשך המצב ועם העיוורון והאטימות של נציגי החרדים.

בשולי הדברים, חלק אחד מפסק הדין העתידי ברור לחלוטין, כי פוגלמן אמר זאת במישרין: בג"ץ יבהיר שאין מצב בו הממשלה יכולה לקבל ייעוץ מעורך דין פרטי, אלא רק ייצוג ורק על-פי הנוהל המחייב את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה. טאובמן הבהיר בתחילת הדיון שהוא מייצג רק את הממשלה כגוף ולא את המשרדים הפרטניים ואת צה"ל (כפי שדרשה מיארה ובניגוד להחלטת הממשלה בנושא); סביר להניח שהוא לא הסכים לפעול בניגוד להנחיות היועצת. מאחר שבפני בג"ץ תלויה ועומדת גם עתירה בנושא הזה, השופטים יקבעו במפורש מהם גבולות הגזרה של הייצוג הנפרד.

אז מה יהיה פסק הדין בליבת העתירות? קשה מאוד לדעת. בג"ץ יכול ללכת עד הקצה ולהורות לצה"ל להוציא צווי גיוס לרבבות חרדים לעצור לחלוטין את התמיכות במוסדות הרלוונטיים (כפי שלמעשה עשה בצו ביניים). הוא יכול להסתפק בהנחיה לגייס את 3,000 החרדים שצה"ל הצהיר שביכולתו לגייס בשנת הגיוס שהחלה השבוע ולהורות על קיצוץ יחסי בתמיכות. ויש מנעד רחב של אפשרויות נוספות. אבל כאמור, לא יהיה זה הימור פראי מדי לשער שיהיה כאן פסק דין ברור עם הנחיות לפעולה, שהוא יינתן בקרוב ושהוא ירעיד את הזירה הפוליטית.