|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
תשעת השופטים בדיון אתמול [צילום: עמית שאבי, פול]
|
|
|
בג"ץ בדרך לקבלת העתירות בנוגע לגיוס החרדים
|
|
דבריהם של כל תשעת השופטים בדיון אתמול, ובעיקר הכמות והמהות של חלוקת השאלות אל מול הצדדים, מלמדים שבקרוב יינתן פסק דין שירעיד את הזירה הפוליטית
|
|
בדרך כלל קשה לצפות את הכרעתו של בית המשפט העליון על בסיס דבריהם של שופטיו בדיון. הם מקשים על כל הצדדים, וגם שאלות ואפילו אמירות שנראות נחרצות - הן לרוב כדי לאתגר ולחדד. אבל בזהירות הראויה ניתן לומר, שבדיון אתמול (2.6.24) על גיוס החרדים - עמדות השופטים היו ברורות וכך גם נראית התוצאה הצפויה.
תשעה שופטים דנו בסוגיה העיקרית של המשך הפטור לחרדים מן הגיוס ובסוגיית-המשנה של התמיכה בישיבות כנגד תלמידיהן שאינם מתגייסים. אפשר להסתפק במדד פשוט אך יעיל: הכמות והמהות של השאלות שהפנו לצדדים. עו"ד דורון טאובמן, המייצג את הממשלה משום שעמדתה מנוגדת לחלוטין לזו של גלי מיארה, כמעט שלא יכול היה להציג את הטיעון שהכין מראש, כי כל השופטים הפציצו אותו בשאלות ובאמירות נחרצות: המצב הוא בלתי חוקי ובלתי נסבל, עמדתה של הממשלה חסרת בסיס משפטי ומתעלמת מן המציאות.
עוה"ד שמואל הורביץ ודוד שוב, שייצגו איגודי ישיבות חרדיים, נאלצו גם הם להתמודד עם מטחים מן הדוכן. לעומת זאת, היו חיים הרבה יותר קלים לנציגי היועצת המשפטית (ומשרדי הממשלה וצה"ל), עוה"ד אבי מיליקובסקי וענר הלמן, כמו גם לבאי-כוח העותרים. הפער היה גדול מאוד, בולט מאוד ואפילו חריג מאוד. בשל כך, ניתן להניח במידה משמעותית של סבירות, שהעתירות יתקבלו - אולי אפילו פה אחד.
בהקשר זה חשוב לציין, שהייתה עוד נקודה גלויה לעין: הביקורת על הממשלה באה הן מצד ה"ליברלים" (עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף) והן מצד ה"שמרנים" (נעם סולברג, יעל וילנר, דוד מינץ, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ). היו אלו דווקא סולברג ו-וילנר הדתיים-לאומיים שהוסיפו מימד רגשי לדיון, אשר בא לידי ביטוי הן בתוכן והן בטון של דבריהם (סולברג כמעט זעק כאשר שאל מדוע הממשלה אינה מוכנה להתחייב אפילו לגיוס 3,000 חרדים בשנה הקרובה כמו בשנים הקודמות).
הערה מן הצד: סולברג ו-וילנר ביטאו את קולה האמיתי והוותיק של הציונות הדתית, הרואה ערך עליון בשירות בצה"ל ומשלמת מחיר דמים קשה במיוחד גם בחרבות ברזל, וזאת בניגוד למנהיגים פוליטיים בכירים הנושאים לשווא את שמה ומוכנים לתמוך בפטור לחרדים.
נחזור לדיון. הנטייה המסתמנת של בג"ץ לפסוק נגד הממשלה (והחרדים) ניצבת על שתי רגליים: חוקי ועובדתי. כמה מן השופטים הדגישו את העובדה הפשוטה שגם טאובמן אינו יכול להתכחש לה: אין כיום בסיס חוקי לפטור לחרדים. אבל טאובמן טען, שהפוקד - הגוף הצה"לי המופקד על הגיוס - יכול להפעיל שיקול דעת ולהחליט את מי הוא מגייס ושהממשלה אינה מתערבת בהחלטותיו. השופטים הגיבו כמעט בבוז: זה לא מה שנהוג מזה עשרות שנים, הממשלה עצמה ציינה בתגובתה שהיא מקבלת את ההחלטות, איש אינו חושב שזו רק החלטה טכנית של קצין, וגם אם כן - היא חייבת לעמוד בכללי המינהל התקין (שוויון וסבירות).
|
|
פוגלמן טרף את הקלפים של נתניהו
|
|
|
|
|
הפגנת חרדים אתמול בעת הדיון בבג"ץ [צילום: אריק מרמור, פלאש 90]
|
|
|
ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן טרף את הקלפים של הממשלה בהערה שעברה כמעט ללא תשומת לב, אך בהמשך קיבלה חיזוק מצד שופטים נוספים. בנימין נתניהו מנסה להרוויח זמן על-ידי החייאתו של מתווה בני גנץ מן הממשלה הקודמת ובהבטחה להפוך אותו לחוק עד סיום מושב הכנסת בסוף חודש יולי. פוגלמן הבהיר: ראשית, אנחנו לא עוסקים בחקיקה עתידית. שנית, אין לנו כוונה לגרור את ההכרעה. וגם די ברור מן הדברים אתמול, שבג"ץ יפסול במהירות חוק שכזה – בשל הרגל השנייה: העובדתית.
כמה מן השופטים הזכירו את המובן מאליו: הוויכוח על גיוס החרדים במהדורת 2024 שונה לחלוטין מכל אלו שהתנהלו במשך עשרות שנים. אם עד עכשיו המוקד היה שוויון בנטל, כעת עומדים במרכז הצרכים הדחופים והחיוניים של צה"ל בשל מלחמת חרבות ברזל והשינויים באסטרטגיה הביטחונית וביישומה לאחר המלחמה. צה"ל צריך הרבה אלפים של חיילים ומכביד מאוד את הנטל על אנשי הסדיר והמילואים.
במצב הזה, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את המותרות של 63,000 צעירים חייבי גיוס שלא נותנים אפילו יום אחד. אז נכון שבמקרה הטוב יתגייסו כמה אלפים ורובם המכריע לא לקרבי, אבל ברור שתוספת כזאת תאפשר לנייד חיילים אחרים לתפקידים הנחוצים. המצב העובדתי גם נותן רוח גבית ציבורית חסרת תקדים לדרישה לגייס את החרדים, ומותר להניח שיש לזה השפעה – לפחות תת-הכרתית ולפחות על מקצת השופטים.
כמה מן המשיבים ניסו לטעון שאין זיקה בין הגיוס לבין התמיכות, אך ניתן היה להתרשם שגם בנקודה זו השופטים סבורים אחרת. בהקשר זה בלטו מאוד חילופי דברים בין שוב לבין ברק-ארז: עורך הדין טען שהתמיכה היא דיני נפשות מבחינתם של מקבליה, והשופטת השיבה מיד שמדובר בדיני נפשות של רבים אחרים. גם הערה זו מלמדת שהזירה הפעם איננה רק משפטית אלא גם ציבורית: הרוב הגדול של אזרחי ישראל פשוט לא ישלימו עם המשך המצב ועם העיוורון והאטימות של נציגי החרדים.
בשולי הדברים, חלק אחד מפסק הדין העתידי ברור לחלוטין, כי פוגלמן אמר זאת במישרין: בג"ץ יבהיר שאין מצב בו הממשלה יכולה לקבל ייעוץ מעורך דין פרטי, אלא רק ייצוג ורק על-פי הנוהל המחייב את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה. טאובמן הבהיר בתחילת הדיון שהוא מייצג רק את הממשלה כגוף ולא את המשרדים הפרטניים ואת צה"ל (כפי שדרשה מיארה ובניגוד להחלטת הממשלה בנושא); סביר להניח שהוא לא הסכים לפעול בניגוד להנחיות היועצת. מאחר שבפני בג"ץ תלויה ועומדת גם עתירה בנושא הזה, השופטים יקבעו במפורש מהם גבולות הגזרה של הייצוג הנפרד.
אז מה יהיה פסק הדין בליבת העתירות? קשה מאוד לדעת. בג"ץ יכול ללכת עד הקצה ולהורות לצה"ל להוציא צווי גיוס לרבבות חרדים לעצור לחלוטין את התמיכות במוסדות הרלוונטיים (כפי שלמעשה עשה בצו ביניים). הוא יכול להסתפק בהנחיה לגייס את 3,000 החרדים שצה"ל הצהיר שביכולתו לגייס בשנת הגיוס שהחלה השבוע ולהורות על קיצוץ יחסי בתמיכות. ויש מנעד רחב של אפשרויות נוספות. אבל כאמור, לא יהיה זה הימור פראי מדי לשער שיהיה כאן פסק דין ברור עם הנחיות לפעולה, שהוא יינתן בקרוב ושהוא ירעיד את הזירה הפוליטית.
|
|
| תאריך:
|
03/06/2024
|
|
|
עודכן:
|
03/06/2024
|
|
איתמר לוין
|
|
+פחות מרבע מהחרדים מסכימים לגיוס מי שאינם לומדים
|
|
08:21 03/06/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
רוב קטן (54%) מהחרדים יתמכו בסביבתם הקרובה אם יתגייסו בעקבות המלחמה ▪ רק 37% מן החרדים חשים כי ההנהגה הפוליטית החרדית מייצגת אותם בסוגיית המלחמה ▪ החרדים רואים עצמם כמי שנושאים על גבם את הנטל הביטחוני באופן השווה אם לא גובר על זה של עמיתיהם החיילים
|
|
|
|
|
|
הפגנת הפלג הירושלמי בירושלים נגד גיוס חרדים [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בג"ץ בדרך לקבלת העתירות בנוגע לגיוס החרדים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שלמה
|
3/06/24 08:13
|
|
|
|
2
|
|
יהודית
|
3/06/24 13:03
|
|
|
|
3
|
|
יהודית
|
3/06/24 13:03
|
|
בג"ץ דן היום (2.6.24) בשש עתירות בנוגע לגיוס החרדים ומימון הישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי. הדיון מתקיים בפני הרכב בן תשעה שופטים (מבין 13 השופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון) ו-News1 מעביר אותו בשידור חי. הדיון מתקיים לאחר שבג"ץ הוציא צווים על תנאי, כך שכעת הנטל הוא על הממשלה לשכנעו שלא להפוך אותם לצווים מוחלטים.
|
|
|
|
|
סינוואר חושב שאם הוא יכפה על ישראל את הפסקת המלחמה הוא ניצח. אבל הוא טועה. אחת ממטרותיו ב-7.10 הייתה למנוע את הקמת הברית ונורמליזציה. אם ישראל תאמץ את הצעת ארה"ב היא אומנם תיסוג אבל קודם כל תקבל את כל החטופים. שנית, היא תקבל נורמליזציה וברית, שלישית, תקום ממשלה אזרחית בעזה בשותפות מדינות המפרץ שתחליף את החמאס ורביעית, ישראל יכולה לחדש את המאבק נגד החמאס בעתיד.
|
|
|
|
|
בשנת הגיוס 2023/24, המסתיימת בחודש הבא, התגייסו 462 חרדים למסלולים תומכים לחימה; המספר אינו כולל את המסלולים הייעודיים לחרדים, בהם התגייסו 250 איש בחודש מאי לבדו. צה"ל יוכל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס 2024/25 המתחילה בחודש הבא. כך מוסרת (30.5.24) פרקליטות המדינה לבג"ץ, לקראת הדיון בגיוס החרדים שיתקיים בשבוע הבא (2.6.24) בפני הרכב מורחב בן תשעה שופטים.
|
|
|
|
|
היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (30.5.24) לבטל את החלטת הממשלה בדבר ייצוג נפרד של כל זרועותיה בדיון בבג"ץ בנושא גיוס החרדים, ולהוציא צו ביניים שימנע את מימושה עד לפסק דין סופי. בג"ץ ידון בנושא במסגרת הדיון בסוגיית גיוס החרדים, שיתקיים בשבוע הבא (2.6.24) בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.
|
|
|
|
|
הראשון לציון הרב יצחק יוסף תוקף בחריפות את בג״ץ על שלילת תקציבי הישיבות: "השופטים האהבלים האלו, במקום שיתנו כוח לתת יותר כסף לישיבות הלכו וקיצצו, כבר כמעט חודשיים אין כסף לעולם הישיבות. איפה השכל שלכם? בימים כתיקונם, היו צריכים לפרוש מהממשלה, איזו ממשלה זו?״.
|
|
|
|
|
