זמיר מאשר ניסוי לוחמות בשריון - ומבטיח הפרדה בצוותים, אך לא בפלוגות

הרמטכ"ל אייל זמיר אישר להיערך להוצאת ניסוי שילוב הלוחמות בשריון המתמרן לקראת גיוס נובמבר, חרף ההתנגדות הגוברת מצד ראשי ישיבות ההסדר, רבני המכינות וחברי כנסת מן הציונות הדתית. בדיון שהתקיים אתמול (16.6.26) בצה"ל הוצג המתווה המתוכנן, ונקבעו התבחינים שלפיהם תיבחן הצלחתו.

בדיון השתתפו מפקד זרוע היבשה נדב לוטן, ראש אגף כוח האדם דדו בר-כליפא, הפרקליט הצבאי הראשי איתי אופיר, ראש חטיבת תומכ"א שי טייב, קצין השריון הראשי אוהד מאור, הרב הצבאי הראשי איל קרים, יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים אבינועם אמונה, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר רוזיטל אביב ומפקדים נוספים.

בפתח הדיון הדגיש זמיר כי צה"ל זקוק כיום לכל לוחם ולוחמת, על-רקע ריבוי הזירות והאתגרים. הוא הביע הערכה לנשים המתגייסות למערך הלוחם, וציין את הנחישות, המקצועיות והמוטיבציה שהן מפגינות במסגרות שבהן הן משולבות. לדבריו, צה"ל רואה חשיבות רבה בשילוב לוחמות בשורותיו.

הניסוי יימדד בכשירות מבצעית מלאה

זמיר קבע כי הצלחת הניסוי תימדד לפי שני מדדים מרכזיים. הראשון הוא עמידה בכשירות המקצועית הנדרשת מלוחם שריון, בהתאם למדדים המבצעיים הקיימים וללא פשרות. השני הוא הקמת מסגרת לוחמת תפקודית, שתאפשר תהליך הכשרה מלא ובהמשך גם יכולת מבצעית לביצוע משימות ביטחון שוטף ולחימה.

הרמטכ"ל הדגיש כי המלחמה האחרונה חידדה את חשיבות כשירות הפרט בשדה הקרב - החל ביכולת לתפעל אמצעי לחימה ועד להשתלבות יעילה בעבודת הצוות. הוא גם התייחס לבריאותן הגופנית של הלוחמות, וקבע כי שיעורי פציעות חריגים, כפי שעלו בניסויים קודמים, אינם סבירים ומחייבים התאמה של תהליך ההכשרה בלי להתפשר על הכשירות המבצעית.

בלי צוותי טנקים מעורבים

הנקודה המרכזית בהנחיות הרמטכ"ל נוגעת לסוגיית השירות המשותף. זמיר הדגיש כי אין כל כוונה לשלב גברים ונשים יחד בצוותי טנקים - לא בהכשרה ולא בשלבי המשימה. אם הניסוי יצליח, שילוב הלוחמות ייעשה במסגרת ייעודית, לכל הפחות בהיקף פלוגתי.

עם זאת, גם המתווה הזה אינו מסיים את המחלוקת. בצה"ל ציינו כי בלחימה תחת צוות קרב יידרשו התאמות בהתאם לפקודת השירות המשותף. כאן מצויה נקודת החיכוך המרכזית: גם אם לא יהיו גברים ונשים באותו טנק, מסגרת שריון מתמרנת פועלת בתוך מרחב מבצעי צפוף - בשטחי כינוס, בתדריכים, באחזקה, בתנועה, בלחימה ובמעטפת הלוגיסטית. מבחינת הרבנים, השאלה אינה רק מי יושב בתוך הטנק, אלא כיצד תיראה סביבת השירות כולה.

למעשה, לאחר שמכתב הרבנים החריף את המשבר, צה"ל נאלץ לסגת מן העמימות ולהבהיר כי לא יהיו צוותי טנקים מעורבים. אולם ההחלטה להמשיך בניסוי במסגרת ייעודית ולאפשר עירוב המינים ברמה הפלוגתית משאירה את הוויכוח פתוח: האם ניתן לקיים מסגרת לוחמות בשריון המתמרן בלי לפגוע בשירותם של חיילים שומרי הלכה.

הבעיה במתווה זמיר

המתווה שמקדם זמיר מנסה להחזיק שני עקרונות במקביל: הרחבת שילוב הנשים בתפקידי לחימה, לצד שמירה על פקודת השירות המשותף ועל צורכי החיילים הדתיים. תאורטית מדובר באיזון. מעשית, בשריון המתמרן ההפרדה אינה נבחנת רק בתוך הצוות המצומצם של הטנק, אלא גם בכל מעטפת הפעולה של המסגרת.

אם הלוחמות יפעלו כפלוגה ייעודית, תידרש מעטפת מלאה של הכשרה, פיקוד, אחזקה, כשירות, כוח מחליף ויכולת להשתלב בצוותי קרב. ככל שהמסגרת תיכנס לשטח ותפעל לצד יחידות אחרות, יהיה צורך בהתאמות מתמשכות. עצם הצורך בהתאמות מלמד כי החיכוך עם פקודת השירות המשותף אינו חשש תאורטי בלבד.

מבחינת הרבנים, כאן נמצאת הבעיה העיקרית: צה"ל מבטיח שלא יהיו צוותים מעורבים, אך עדיין מקדם שילוב לוחמות במערך שריון מתמרן. מבחינתם, זהו מדרון מעשי חלקלק שעלול להוביל בהמשך לדחיקת תלמידי ההסדר וחיילים שומרי הלכה ממסלול שהיה במשך שנים אחד ממסלולי השירות המרכזיים שלהם.

רבני המכינות הצטרפו למחאה

במקביל להחלטת צה"ל להמשיך בניסוי, 19 רבני מכינות קדם-צבאיות הצטרפו לקריאה לתלמידיהם שלא לשרת ביחידות מעורבות. בכך התרחבה המחאה מעבר לישיבות ההסדר בלבד, והפכה לעימות רחב יותר בין חלק מן ההנהגה התורנית בציונות הדתית לבין צה"ל.

הרבנים טוענים כי פסיקות בג"ץ דוחפות את צה"ל לשלב לוחמות במסגרות שבהן משרתים גם חיילים דתיים, וכי הדבר עלול לפגוע הן בכשירות המבצעית והן ביכולתם של חיילים שומרי הלכה לשרת לפי אמונתם. מנגד, בצה"ל מדגישים כי כל החלטה תתקבל לפי תבחינים מבצעיים, מקצועיים ובריאותיים, ותוך שמירה על פקודת השירות המשותף.

כנס חירום בכנסת

העימות הגיע גם למשכן הכנסת, שם התקיים כינוס חירום בהשתתפות רבנים וחברי כנסת בעקבות קידום ניסוי הלוחמות בשריון. יוזם הכנס, ח"כ אוהד טל, אמר כי ישיבות ההסדר והמכינות הן מספקי כוח האדם הלוחם המרכזיים של צה"ל, וטען כי התעלמות מטענות הרבנים מעבירה מסר קשה ללוחמים בשטח.

בכינוס נשמעה ביקורת חריפה גם על התערבות בג"ץ בהחלטות הנוגעות למבנה הכוח הצבאי. השר שלמה קרעי אמר כי "המטרה העליונה של צה"ל היא לנצח", וטען כי בית המשפט מתערב במקום שבו ההכרעה צריכה להישאר בידי הדרג הנבחר והצבא. ח"כ אריאל קלנר וח"כ לימור סון הר מלך הצטרפו לביקורת על מערכת המשפט ועל התנהלות צמרת צה"ל מול הרבנים.

נשמעו גם קולות שביקשו להדגיש כי אין כאן רצון לעימות עם צה"ל אלא דרישה למציאת פתרון. הרב תמיר גרנות אמר כי "אנחנו אוהבים את צה"ל ולא מאיימים עליו בשום אופן". הרב אליעזר שנוולד חידד כי קדושת המחנה היא, לשיטתו, חלק מתנאי הניצחון ולא מכשול בפניו.

תורת לחימה: "מסך עשן למחאה המתרחבת"

בארגון תורת לחימה דחו את ניסיונו של צה"ל להרגיע את הביקורת באמצעות ההודעה כי הכשרת הלוחמות תתקיים בנפרד ולא במסגרת מעורבת. בארגון טענו כי מדובר ב"זריית חול, מסך עשן וזריקת הרדמה למחאה צודקת של הישיבות והמכינות".

לטענת הארגון, עצם ההפרדה בשלבי ההכשרה אינה פותרת את הבעיה שעליה מצביעים הרבנים. "כולם מבינים שהפרדה בהכשרה לא מבטיחה הפרדה בגזרות המבצעיות ואפילו לא באימונים, בדיוק כפי שכבר עכשיו יחידות השדה בסדיר ובמילואים הולכות ומתערבבות בשל אופי שילוב צוותי הקרב ותומכי הלחימה", נמסר.

בארגון מתחו ביקורת חריפה על הרמטכ"ל אייל זמיר וטענו כי הוא ממשיך מדיניות שהחלה בתקופת קודמיו. "בדיוק כפי שגדי איזנקוט כרמטכ"ל קידם בכל הכוח את ערבוב המינים בצה"ל ואת הורדת הרף, כך גם הרמטכ"ל זמיר, שמניף את דגל הפמיניזם הרדיקלי ומנסה למסמס ביקורת מוצדקת מאין כמותה על הרס הצבא", טענו.

לדברי הארגון, במקום לצמצם את המחלוקת, המהלך רק מעמיק אותה. "במקום לפתור את הבעיה, הרמטכ"ל זמיר מוביל ומעצים אותה בחוסר אחריות כלפי בניין הכוח של צה"ל וטובי הלוחמים".

בסיום קראו בארגון לממשלה להתערב בסוגיה. "אנו קוראים לממשלת ישראל, לשר הביטחון ולראש הממשלה לבלום את המהלך ואת שליטת בג"ץ וארגוני השמאל הרדיקלי בצה"ל", נמסר.

ההכרעה עוברת לנובמבר

החלטת זמיר להוציא את הניסוי לדרך לקראת גיוס נובמבר מלמדת כי צה"ל אינו נסוג מעצם בחינת שילוב הלוחמות בשריון. עם זאת, הצבא מנסה לתחום את המהלך: בלי צוותי טנקים מעורבים, במסגרת ייעודית, לפי תבחינים מקצועיים, תוך מעקב אחר פציעות ובהתאמות לפי פקודת השירות המשותף.

אלא שההבהרות הללו אינן מספקות את מתנגדי המהלך. מבחינתם, גם מסגרת נפרדת בתוך מערך מתמרן עלולה לייצר מציאות מעורבת בפועל. לכן, המחלוקת אינה מסתכמת בשאלה אם נשים וגברים ישבו יחד באותו טנק - אלא האם צה"ל יכול לקיים מערך שריון מתמרן עם לוחמות, בלי לפגוע בשירותם של חיילים שומרי הלכה ובלי לערער את האמון של אחד ממקורות כוח האדם הקרביים המרכזיים שלו.