אצל חלק מהילדים הנוחרים נמצאה עלייה בסיכון לבעיות למידה, כך על-פי מחקר שהוצג בוועידה הבינלאומית של 'האיגוד האמריקני למחקר בית החזה'.
נחירה שכיחה בקרב ילדים, כשהנתונים מצביעים על בין 3.2% ל-12.1% מהילדים הסובלים ממצב זה. חלק מילדים אלו סובלים ממצב הידוע כ'דום נשימה', בו דרכי האוויר נחסמות והילד מפסיק לנשום בהפסקות קצרות אך מרובות במשך הלילה.
מצב של דום נשימה מעלה את הסיכון לבעיות למידה ולבעיות התנהגות אצל ילדים. עד היום, לא היה ידוע האם ילדים שנוחרים, אך שאינם סובלים מדום נשימה, נמצאים גם הם בסיכון לבעיות אלו.
לואיס מ. אובריאן, ד"ר לרפואה, חוקרת במחלקה לרפואת ילדים באוניברסיטת לואיסוויל (ארה"ב) בדקה 87 ילדים בגילאים חמש עד שבע, שסבלו מנחירות אך לא מדום נשימה, וערכה השוואה בינם לבין 31 ילדים בני אותו הגיל שלא נחרו. כל הילדים שלקחו חלק במחקר ישנו במעבדת שינה במהלך הלילה ומעקב נערך לאורך כל הלילה אחר כל התפקודים העיקריים של גופם, כולל נשימה, קצב לב וגלי מוח.
בבוקר שלמחרת ניתנה לילדים סדרת מבחנים שמדדה את יכולת הלימוד שלהם, כושר ריכוז ואינטליגנציה כללית, בעוד ההורים עונים על שאלות לגבי התנהגותם של הילדים.
ד"ר אובריאן דיווחה, כי ילדים שנחרו הציגו ביצועים גרועים במידה משמעותית במבחנים של קשב, יכולות לימוד של שפות ואינטליגנציה כללית.
"גילינו, כי נחירה בלבד בהעדר כל מחלה אחרת נמצאה קשורה לעליה בסיכון לבעיות קוגניטיביות (הכרתיות) אצל ילדים", אמרה. "אין בידנו עדיין מספיק מידע כדי לדעת איזה מהילדים שנוחרים פגיעים יותר לבעיות אלו, עדיין יש צורך בעבודה נוספת כדי להבין את משמעות הנחירה בקרב ילדים וכיצד היא משפיעה על בעיות לימודיות ובעיות התנהגות. עוד הוסיפה ואמרה, כי "בעיות למידה ובעיות התנהגות בקרב ילדים שנוחרים יכולות לנבוע כתוצאה מהפרעות ומחוסר חמצן כתוצאה מהנחירה".
ד"ר אובריאן ממליצה, כי ילדים שנוחרים לעיתים קרובות וסובלים מבעיות למידה ומבעיות התנהגות, זקוקים להערכה שתינתן על-ידי מומחה לשינה כדי לבדוק האם הם סובלים מדום נשימה. מחקר הראה, כי ילדים הסובלים מדום נשימה ועוברים הסרה של הפוליפים והשקדים יחוו שיפור משמעותי בלמידה. היא הוסיפה, כי טרם ידוע באם ילדים נוחרים שאינם סובלים מדום נשימה יכולים להעזר בטיפול כלשהוא.