בין הצלחת למיטה: יותר סיבים ביום - יותר שינה עמוקה בלילה

גם מגוון המזונות הצמחיים בלט

לא רק הסיבים נקשרו למדדים טובים יותר. ככל שהמשתתפים אכלו ביום נתון מגוון גדול יותר של מזונות מן הצומח, וככל ששיעור המזונות הצמחיים השלמים בתפריט היה גבוה יותר, כך נטה הדופק הלילי להיות נמוך יותר.

גם מדד שבחן מזונות העשירים בחומרים פעילים ממקור צמחי נקשר ליותר שנת חלום, לפחות שינה קלה ולדופק נמוך יותר.

לעומת זאת, חלוקת הקלוריות בין פחמימות, שומנים וחלבונים, וכן שינויים יומיומיים בצריכת ויטמינים ומינרלים, לא הציגו קשרים יציבים לאחר ההתאמות הסטטיסטיות.

ארוחה גדולה בערב נתנה תמונה מעורבת

גם עיתוי האכילה השפיע, אך לא באופן שמאפשר לומר שארוחה מאוחרת "טובה" או "רעה" לשינה.

כאשר חלק גדול יותר מהקלוריות היומיות נאכל בשש השעות שלפני השינה, המשתתפים ישנו בממוצע כ-7.7 דקות יותר. מצד אחר, הדופק הלילי שלהם היה גבוה בכ-0.73 פעימה בדקה.

כלומר, משך השינה התארך מעט, אבל במקביל הופיע סימן לכך שהגוף נשאר פעיל יותר מבחינה פיזיולוגית במהלך הלילה.

הייחוד הוא ההשוואה של אדם לעצמו

אחד היתרונות של המחקר הוא שהחוקרים לא הסתפקו בהשוואה בין "אנשים שאוכלים בריא" לבין "אנשים שאוכלים פחות בריא".

הם בחנו כיצד שינוי בתזונה של אותו אדם מיום אחד למשנהו נקשר לשינה שלו בלילה הבא, וניסו להתחשב גם במה שאכל ובאופן שבו ישן ביום הקודם. הגישה הזאת מצמצמת חלק מההבדלים הקבועים בין בני אדם - למשל גיל, גנטיקה והרגלי חיים בסיסיים.

עדיין, היא אינה הופכת את המחקר לניסוי.

המסר אינו "לאכול סיבים לפני השינה"

הנתונים אינם מראים שאכילת קערת קטניות או תוסף סיבים בערב תגרום באותו לילה לשינה עמוקה יותר. החוקרים בחנו את מכלול התפריט היומי, לא מזון יחיד ולא טיפול מכוון.

סיבים מגיעים בדרך כלל כחלק ממזונות כמו ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, ולכן ייתכן שהם משקפים גם דפוס תזונה רחב יותר.

אפשריים גם מנגנונים ביולוגיים שונים - למשל השפעה דרך חיידקי המעי, חילוף החומרים או ויסות מערכת העצבים האוטונומית - אך המחקר לא הוכיח איזה מהם, אם בכלל, מסביר את הקשר.

מחקר ישראלי - אבל לא ניסוי תזונתי

למחקר יש יתרון בכך שהנתונים נאספו בתנאי החיים הרגילים של המשתתפים בישראל ולא במעבדת שינה. מצד אחר, המשתתפים בחרו בעצמם מה לאכול.

לכן ייתכן שיום עשיר יותר בסיבים היה גם יום שבו האדם עסק ביותר פעילות גופנית, היה רגוע יותר, עבד בשעות אחרות או התנהג באופן שונה בדרכים שלא נמדדו במלואן.

החוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות שנועדו להתקרב ככל האפשר להערכת קשר סיבתי, אך המאמר עצמו מגדיר את המסגרת כתצפיתית.

גם הקשרים המסחריים דווחו

גל ספיר וחגי רוסמן הם עובדי Pheno.AI, וערן סגל ויעלה תלמור-ברקן משמשים יועצים בתשלום לחברה. המחברים דיווחו על הקשרים האלה במסגרת גילוי הנאות.

המסקנה בשלב זה היא שתזונה עשירה יותר בסיבים ובמזונות צמחיים ביום מסוים נקשרה כבר באותו לילה לשינויים קטנים אך עקביים במבנה השינה ובדופק - אך עדיין אין הוכחה שתוספת סיבים כשלעצמה גורמת לשינה טובה יותר.