טיקטוק ויוטיוב נקשרו לפחות שביעות רצון מהחיים - אך לא גרמו לה

ההבדל בין קשר להשפעה

תמונה אחרת התקבלה כאשר החוקרים השוו בין אנשים שונים. משתמשים שדיווחו על שליחת מסרונים בתדירות גבוהה יותר נטו לדווח על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים. לעומתם, משתמשים תכופים יותר בטיקטוק וביוטיוב נטו להיות שבעי רצון פחות.

אלא שהקשרים האלה אינם מוכיחים שהשירותים גרמו לתוצאה. ייתכן שאנשים בעלי מאפיינים מסוימים נוטים להשתמש יותר בטיקטוק או ביוטיוב וגם לדווח על שביעות רצון נמוכה יותר, בלי שהשימוש עצמו הוא הסיבה. ואכן, כאשר נבדקו שינויים אצל אותו אדם לאורך זמן, השימוש המוגבר בשירותים האלה לא ניבא ירידה מאוחרת יותר בשביעות הרצון.

גם בכיוון ההפוך נמצאו מעט מאוד קשרים. עלייה בשביעות הרצון קדמה לעלייה מתונה בתדירות השיחות הקוליות או שיחות הווידאו, אך הממצא הופיע רק בקרב קבוצות מסוימות ולא הצביע על דפוס רחב ועקבי.

לא זיכוי גורף לרשתות

מחברי המחקר אינם טוענים שרשתות חברתיות נטולות סכנות. המחקר בחן שביעות רצון כללית מהחיים בלבד ולא מדדים ממוקדים של דיכאון, חרדה, בדידות, הפרעות שינה, דימוי גוף, קשיי קשב או שימוש כפייתי. ייתכן ששירות מסוים משפיע על אחד התחומים האלה בלי שהשינוי ניכר בשאלה כללית על שביעות הרצון.

גם אופן השימוש לא נבדק. גלישה סבילה, צפייה בתכנים פוגעניים והשוואה חברתית עשויות להשפיע אחרת משיחה עם בני משפחה, השתתפות בקהילה או שמירת קשר עם חברים. מדד התדירות אינו מבחין בין פעילויות אלה ואף אינו מודד במדויק את משך השימוש.

הממצאים גם אינם חלים בהכרח על ילדים ובני נוער, שקשרים חברתיים, דימוי עצמי והתפתחות רגשית תופסים אצלם מקום שונה. המדגם כלל מבוגרים בארה"ב, ולכן אין להסיק ממנו ישירות על ההשפעה בגילים צעירים.

שינויים קטנים הקשו על הזיהוי

מגבלה מרכזית נוספת היא שהדיווחים של המשתתפים נותרו יציבים למדי בין חמש נקודות המדידה. כאשר רוב האנשים אינם משנים במידה ניכרת את הרגלי השימוש שלהם, קשה יותר לזהות אם שינוי גדול היה משפיע על שביעות הרצון.

המעקב נערך בהפרשים של שלושה חודשים. השפעה קצרת טווח, הנמשכת שעות או ימים, עלולה להיעלם עד המדידה הבאה. מנגד, ייתכן שהשפעות אחרות מצטברות במשך שנים ולכן אינן מתגלות במעקב בן כשנה.

גם ההסתמכות על דיווח עצמי מגבילה את הדיוק. אנשים אינם תמיד מעריכים היטב את תדירות השימוש שלהם, והסולם לא הבחין בין מי שנכנס לשירות כמה פעמים ביום לדקות ספורות לבין מי שמבלה בו שעות.

השאלה המדויקת השתנתה

חשיבות המחקר אינה בהוכחה שהרשתות אינן משפיעות, אלא בהצבעה על חולשתה של שאלה כללית מדי. "כמה פעמים ביום השתמשת" עשויה להיות מדד גס שאינו לוכד את התוכן, המטרה, משך השימוש וחוויית המשתמש.

המסקנה המדויקת היא שבקרב המבוגרים שנבדקו, ובטווח של שלושה חודשים בין מדידה למדידה, לא נמצאה עדות משכנעת לכך ששינוי בתדירות השימוש כשלעצמו מנבא שינוי משמעותי בשביעות הרצון מהחיים. הוויכוח על השפעת הרשתות נותר פתוח, אך המחקר מחזק את הצורך לבדוק לא רק כמה משתמשים - אלא מי משתמש, באיזה שירות, כיצד ולשם מה.