האוצר: הבינה המלאכותית עלולה להבריח הכנסות ממיסים לחו"ל

אגף הכלכלן הראשי מזהיר כי צמצום כוח האדם במרכזי המחקר והפיתוח עלול להקטין את הרווחים המיוחסים לישראל ולהעביר הכנסות ממיסים למדינות אחרות ● נשים חשופות יותר למקצועות שעלולים להיפגע, ובחברה הערבית והחרדית מזהים פערי מיומנויות ● האוצר מציע לבחון שימוש במסים ובאגרות לחלוקת קרקע וחשמל לחוות שרתים

עידן יוסף חדשות בינה מלאכותית תגובות

מהפכת הבינה המלאכותית עלולה לפגוע בהכנסות המדינה ממיסים לא רק בגלל החלפת עובדים, אלא גם משום שחלק מן הפעילות והרווחים של חברות רב-לאומיות עשויים לחדול מלהיות מיוחסים לישראל ולעבור למדינות אחרות. זהו אחד הסיכונים הבולטים שמעלה אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בסקירה חדשה על התאמת מערכת המס לעידן הבינה המלאכותית.

הסקירה, שהוכנה במסגרת עבודת מטה בהנחיית שר האוצר, מבוססת על ספרות אקדמית ועל התייעצויות עם גופי ממשל, מכוני חשיבה וגופים פרטיים. באוצר מדגישים כי אי-הוודאות עדיין גבוהה ולכן אינם ממליצים בשלב זה על צעדים בלתי הפיכים, אלא על היערכות שתאפשר למערכת המס להגיב לשינוי מהיר במבנה המשק.

פחות עובדים בישראל - פחות רווח חייב במס

אחד החששות המרכזיים בדוח נוגע למעמדה הייחודי של ישראל כמרכז פעילות של חברות טכנולוגיה רב-לאומיות. חברות רבות מחזיקות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח גדולים, והיקף כוח האדם המועסק בהם הוא אחד הגורמים שלפיהם מיוחסים לישראל חלק מן הפעילות הכלכלית והרווחים.

אלא שבאוצר מזהירים כי הבינה המלאכותית עשויה לאפשר לחברות לבצע בעתיד אותה פעילות באמצעות מספר קטן בהרבה של עובדים. במקרה כזה עלול להצטמצם גם היקף הרווח המיוחס למרכזים בישראל - ועמו המס שמשולם בישראל.

לפי הדוח, "קיים חשש לפיו כוח האדם הנדרש למו"פ יצומצם דרמטית כתוצאה מהתפתחות ה-AI". באגף הכלכלן הראשי מזהירים כי בשל ההיקף החריג של מרכזי מחקר ופיתוח בינלאומיים בישראל, המשק הישראלי חשוף במיוחד לסיכון זה.

לכך מצטרפת הדומיננטיות של החברות האמריקניות בתחום הבינה המלאכותית. באוצר מציינים כי מצב זה הופך את ישראל לרגישה במיוחד למדיניות המס של ארה"ב ולמאבק הבינלאומי על המקום שבו ימוסו רווחיהן של החברות הגדולות.

החשש, במילים פשוטות, הוא שחברה תמשיך למכור שירותים ומוצרים בישראל ובעולם, אך תזדקק לפחות עובדים בישראל וחלק גדול יותר מן הרווח שלה ימוסה במקום אחר.

החברות הגדולות מתעשרות - בלי להעסיק בהתאם

הדוח מצביע גם על שינוי מבני רחב יותר בכלכלה העולמית: התפתחותן של חברות ענק השולטות בקניין רוחני, במודלים ובמשאבי מחשוב. החברות הללו מרוכזות בעיקר בארה"ב ובסין, והגידול בהכנסותיהן אינו מלווה בהכרח בגידול מקביל במספר העובדים.

לדברי אגף הכלכלן הראשי, התוצאה עלולה להיות ריכוז חלק גדל והולך מן ההון והרווחים במספר קטן של חברות ובמספר קטן של מדינות. עבור מדינה קטנה כמו ישראל, השאלה תהיה איזה חלק משרשרת הערך החדשה יישאר בתחומה.

הדוח מביא כדוגמה את מלאנוקס, שהפכה לחלק משמעותי מפעילות אינבידיה, ומציין כי לפעילותה מיוחסים יותר מ-10% מהכנסות החברה העולמית. לצד מרכזי המחקר והפיתוח, באוצר מדגישים כי ישראל תצטרך לשמר גם חברות מקומיות, מפעלי שבבים, חוות שרתים וספקי שירותים הנלווים לתעשיית הבינה המלאכותית.

מסים ואגרות על חשמל וקרקע

נקודה נוספת שעולה מן הדוח עשויה להשפיע ישירות על התפתחות חוות השרתים בישראל. באוצר מציעים לבחון שימוש במערכת המס ובמערכת האגרות כדי להסדיר את חלוקתם של משאבים מוגבלים הנדרשים לתעשיית הבינה המלאכותית.

שני המשאבים שמוזכרים במפורש הם אנרגיה וקרקע לחוות שרתים. לפי ההמלצה, מיסים או אגרות עשויים לשמש לצד אמצעים אחרים כדי להקצות את המשאבים באופן יעיל ותחרותי.

ההמלצה מקבלת משמעות מיוחדת על-רקע המחסור בתשתיות חשמל להקמת חוות שרתים בישראל, שכבר מעכב מיזמים באזורים מסוימים. אולם המסמך הנוכחי מרחיב את הדיון: לא רק כיצד לספק חשמל לחוות השרתים, אלא גם האם על המדינה להשתמש בתמחור, במסים ובאגרות כדי לקבוע מי יקבל גישה למשאב המבוקש.

מי עלול להיפגע יותר

הדוח אינו מסתפק בהשפעה על קופת המדינה. הוא מצביע גם על קבוצות באוכלוסייה שעלולות להיות חשופות יותר לשינוי בשוק העבודה.

לפי התגובות שהתקבלו באוצר במסגרת ההתייעצות, נשים נמצאות בסיכון חשיפה גבוה יותר לבינה מלאכותית בשל שיעור גבוה יחסית שלהן במקצועות שעלולים להשתנות או להצטמצם.

בחברה הערבית ובחברה החרדית מזהים באוצר אתגרים מסוג אחר: ריכוז גבוה יותר בענפים מסורתיים, פערים במיומנויות יסוד ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בקרב חלק מן האוכלוסייה בכל הנוגע לעבודה עם כלי בינה מלאכותית.

עם זאת, מחברי הדוח מדגישים כי אין מדובר בהכרח בתוצאה קבועה מראש. לדבריהם, הבינה המלאכותית עשויה גם ליצור הזדמנות לצמצום פערים בקרב נשים, ערבים וחרדים - אם הכלים החדשים יאפשרו לעובדים לבצע משימות מורכבות יותר ולהתגבר על חסמי ידע ומיומנות.

החשש מעולם של מעט עובדים עשירים מאוד

אחד התרחישים הבולטים שהוצגו לאוצר במסגרת ההתייעצות מכונה בדוח "שוק של מעטים". בתרחיש כזה מספר קטן יחסית של עובדים בעלי מיומנויות גבוהות במיוחד מצליחים להשתמש בבינה מלאכותית כדי להגדיל בצורה קיצונית את התפוקה שלהם.

הכנסתם של עובדים אלה עשויה לזנק, בעוד שעובדים אחרים עלולים להתייתר או לראות את ערך עבודתם נשחק. מרבית התגובות שהתקבלו בקול הקורא העריכו כי הבינה המלאכותית תרחיב את אי-השוויון בשכר בישראל משום שהרווחים מן העלייה בפריון יתרכזו בעיקר אצל עובדים שכבר כיום הם בעלי השכלה, מיומנויות ושכר גבוהים.

קיימת גם אפשרות הפוכה: הבינה המלאכותית עשויה דווקא לפגוע במיוחד בעבודות משרדיות ובעובדי צווארון לבן, ובכך לצמצם את היתרון הכלכלי שמקנה כיום השכלה גבוהה ולהעלות את מעמדן היחסי של עבודות כפיים.

39% מהעסקים כבר משתמשים בבינה מלאכותית

הדיון אינו תיאורטי בלבד. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המובאים בדוח, שיעור העסקים בישראל המשתמשים בבינה מלאכותית זינק מ-28% בשנת 2025 ל-39% בשנת 2026. בענף ההיי-טק מגיע השיעור כבר ל-65%. לשם השוואה, באיחוד האירופי עמד שיעור האימוץ הממוצע על 20%.

לצד הסיכונים, באוצר נמנעים מתחזית של אבטלה המונית. מרבית הכלכלנים שעליהם מסתמך הדוח מעריכים כי בטווח הבינוני והארוך ייווצר שיווי משקל חדש, שבו חלק מהמשרות ייעלמו אך אחרות ייווצרו והשכר יתאים את עצמו לשינויים.

עם זאת, קיימת הסכמה רחבה יותר כי לפחות בשנים הקרובות חלקה של העבודה בתוצר עשוי לרדת. מאחר שבישראל המס המוטל על עבודה גבוה יחסית למס על הון, שינוי כזה עלול לפגוע בהכנסות המדינה גם אם המשק כולו ימשיך לצמוח.

האוצר רוצה להשאיר את הקניין הרוחני בישראל

כדי להתמודד עם הסיכון להסטת פעילות ורווחים לחו"ל, ממליץ אגף הכלכלן הראשי לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בתחום המס, לשפר את האכיפה על פעילות חוצת גבולות ולהתאים את מערכת המס כך שלחברות יהיה כדאי להמשיך לרשום בישראל חברות וקניין רוחני.

צוות משותף למשרד האוצר ולרשות החדשנות כבר פועל בנושא. במקביל ממליץ האגף להבהיר כיצד ימוסו הכנסות מפעילות בינה מלאכותית, כיצד ינוכה מס במקור בעסקות מול חו"ל, אילו שיעורי פחת יחולו על נכסים טכנולוגיים וכיצד יחולו חוקי עידוד השקעות הון על פעילות עתירת טכנולוגיה.

דווקא במקום שבו כבר התנהל דיון ציבורי ער - האפשרות למסות רובוטים או סוכני בינה מלאכותית - עמדת האוצר ברורה. הדוח ממליץ להימנע לחלוטין ממס ייעודי על רובוטים, סוכני בינה מלאכותית או כוח מחשוב, מחשש לפגיעה בכושר התחרות ובצמיחה.

במקום למסות את הטכנולוגיה עצמה, באוצר מבקשים להכין מערכת מס שתוכל לגבות הכנסות במקום שבו ייווצר הערך הכלכלי החדש - גם אם בעתיד יידרשו הרבה פחות בני אדם כדי ליצור אותו.