פשיטה על מוסדות חב"ד בבנגקוק: חשדות לעבירות כספים ובעלות

הרשויות בתאילנד ערכו (ה', 8.10.26) מבצע חיפושים נרחב בשלושה מתחמים הקשורים לתנועת חב"ד ולקהילה היהודית בבנגקוק. המבצע נערך בהובלת שר המשפטים התאילנדי, רוטפול נאוואראט, ובהשתתפות גורמי חקירה, מיסוי, הגירה ואכיפת חוק. החוקרים בודקים חשדות לשימוש באנשי קש לצורך פעילות עסקית של זרים, הפרות של חוקי הבעלות על קרקעות ואי-סדרים כספיים. מדובר בעליית מדרגה בחקירות המתנהלות בשבועות האחרונים נגד מוסדות יהודיים ועסקים הקשורים לישראלים בתאילנד.

החיפושים נערכו בהתאם לצווים שיפוטיים והתמקדו בקרן חב"ד בבנגקוק, במתחם משרדים שבו רשומות עשרות חברות ובאתר הקשור לאגודת יהודי תאילנד. על-פי הדיווחים בתקשורת המקומית, החוקרים איתרו חמישה עובדים זרים שהועסקו ללא ההיתרים הנדרשים, וכן מסמכים המעוררים שאלות בדבר מבנה הבעלות על חברות והעברות כספים. עם זאת, בשלב זה לא פורסמה קביעה שלפיה מוסדות חב"ד ביצעו עבירות הלבנת הון או עבירות כספיות אחרות.

61 חברות בכתובת אחת, חלקן קשורות לישראלים

אחד הממצאים המרכזיים התגלה במשרד בבניין ITF Silom Palace ברובע באנג ראק. החוקרים מצאו כי 61 חברות רשומות באותה כתובת, וכ-50 מהן קשורות לאזרחים ישראלים. במקום אותרו רישומי חברות, דיווחי מיסים, מסמכים הנוגעים לרכישת נכסים ותיעוד של פעילות עסקית. הרשויות בודקות אם בעלי המניות התאילנדים הרשומים בחלק מהחברות הם הבעלים האמיתיים, או שמא שימשו אנשי קש עבור אזרחים זרים המבקשים לעקוף את המגבלות על בעלות זרה בתאילנד.

במתחם קרן חב"ד ברחוב פרה אתיט התברר כי כתובת המשרד הרשום משמשת גם חמש חברות נוספות, אף שמדובר בחדר ששטחו כ-7.5 מ"ר בלבד. החוקרים לא מצאו בו את המסמכים הכספיים והניהוליים שציפו למצוא, ונמסר להם כי אלה מוחזקים במשרד אחר. סגן שר הפנים התאילנדי העלה שאלות בדבר רישום הגופים באותו חדר קטן. במקביל נבדקות 33 חברות שבהן קיימת בעלות משותפת של אזרחים תאילנדים וזרים.

תרומות בהיקף של כ-100 מיליון באט בשנה

מוקד נוסף בחקירה הוא פעילותה הכספית של קרן חב"ד בתאילנד. לפי המידע שהציגו החוקרים, הקרן מקבלת תרומות בהיקף של כ-100 מיליון באט בשנה. החוקרים מבקשים להתחקות אחר זהות התורמים, מקור הכספים, יעד ההעברות ואופן השימוש בכספי התרומות. גם הרשות התאילנדית למאבק בהלבנת הון משתתפת בבדיקה, לרבות בחינת העברות כספים בתוך המדינה ומחוצה לה.

בשלב זה אין ממצא פומבי שלפיו התרומות התקבלו שלא כדין. עצם קבלת תרומות בהיקף גבוה אינה מהווה עבירה, והחוקרים נדרשים להראות אם בוצעה חריגה מן הדין או ממטרותיה הרשומות של הקרן.

במסגרת המבצע נבדק גם מיזם להקמת מבנה בן שמונה קומות הקשור לחב"ד באזור סוקומוויט 22. הבדיקה מתמקדת בבעלות על הקרקע, במקורות המימון ובהיתרי הבנייה. בבדיקת הבנייה הראשונית לא דווח על ליקויים משמעותיים, למעט עניין הנוגע למרחק המבנה מגבול המגרש, המחייב בירור נוסף.

חמישה עובדים ללא היתרים ובדיקת אזרחותו של הרב

במתחם קרן חב"ד אותרו שלושה אזרחי מיאנמר שלטענת הרשויות הועסקו ללא היתרים, ובמתחם אגודת יהודי תאילנד נמצאו שני אזרחי לאוס במצב דומה. בעקבות הממצאים נפתחו הליכים נגד שני מעסיקים. נוסף על כך דיווחו גורמי ההגירה על הפרות של חובות הדיווח על שהיית אזרחים זרים, ובהם שני ישראלים.

החקירה נוגעת גם לרב יוסף חיים קנטור, מאנשי חב"ד הבולטים בתאילנד. הרשויות בוחנות היבטים הנוגעים לאזרחות התאילנדית שקיבל לפני כ-12 שנה, לרבות שאלות כלליות הנוגעות לשימוש בדרכונים זרים בידי אזרחים שהתאזרחו. עם זאת, גורמי הממשל אישרו כי קנטור קיבל את אזרחותו כדין ובהתאם לתנאים שהיו תקפים באותה עת. לא דווח על החלטה לשלול את אזרחותו.

קנטור הסביר לנציגי הרשויות כי מטרת פעילות הקרן היא קיום שירותי דת וסיוע לתיירים המבקרים בתאילנד. לא דווח על הגשת כתב אישום נגדו בפרשה.

החמרת האכיפה נגד פעילות ישראלית בתאילנד

הפשיטות בבנגקוק אינן אירוע מבודד. בשבועות האחרונים נבדקה פעילותם של מוסדות חב"ד ומתחמים יהודיים גם בפוקט ובמחוז קראבי. הבדיקות הקודמות התמקדו, בין היתר, בבעלות על קרקעות, בהיתרי בנייה, ברישיונות עסק ובפעילותם של זרים במדינה. במקביל נערכו באחרונה הפגנות נגד נוכחות ישראלים בתאילנד, וחלקן לוו בהתבטאויות אנטישמיות.

לפשיטות קדמה גם התפתחות משפטית במחוז צ'ונבורי. ב-7 באוקטובר הודיעו החוקרים על אישומים נגד חברה, איש עסקים ישראלי ובעלת מניות תאילנדית, בחשד לעבירות על חוק העסקים הזרים. מדובר בחקירה נפרדת, והרשויות בודקות אם קיימים קשרים בינה לבין הגופים שנבדקו בבנגקוק. לפי המידע שפורסם, קשר ישיר כזה טרם הוכח.

ממשלת תאילנד מציגה את המבצע כחלק ממדיניות אכיפה נגד שימוש באנשי קש ועקיפת מגבלות על פעילות עסקית של זרים. סגן שר הפנים הדגיש כי החקירה אינה מכוונת נגד אזרחים ממדינה מסוימת, אלא נגד הפרות חוק אפשריות. מנגד, ריכוז החיפושים במוסדות המזוהים עם יהודים וישראלים, על-רקע המחאות נגד הנוכחות הישראלית במדינה, מעורר שאלות בדבר השלכות האכיפה על פעילותם של מוסדות דת ועל תחושת הביטחון של הקהילה היהודית.

לפי שעה, השאלה המרכזית היא אם הבדיקות יובילו לממצאים פליליים נגד הגופים שנבדקו, או שיתברר כי פעילותם העסקית והכספית התנהלה כדין. החוקרים טרם פרסמו מסקנות סופיות באשר לחשדות המרכזיים, ולא דווח על הוראה גורפת לסגור את מוסדות חב"ד בבנגקוק.