TD Bank הודה בעבירות הלבנת הון ונקנס בכ-3.1 מיליארד דולר

הבנק הקנדי TD Bank, מהבנקים הגדולים הפועלים בארצות הברית, הודה ב-10 באוקטובר 2024 בעבירות פליליות הקשורות להלבנת הון ולהפרת חוק הסודיות הבנקאית האמריקני. במסגרת הסדר כולל עם משרד המשפטים ורגולטורים פיננסיים בארצות הברית, הסכים הבנק לשלם כ-3.088 מיליארד דולר בקנסות ובעיצומים כספיים, ולבצע שינויים מקיפים במערכות הפיקוח והציות שלו.

ההודאה נחשבה לתקדים במערכת הבנקאות האמריקנית: זו הייתה הפעם הראשונה שבה בנק בעל רישיון בנקאי לאומי בארצות הברית הודה בקשירת קשר להלבנת הון. הקנס הפלילי שהוטל במסגרת ההסדר עם משרד המשפטים, בהיקף של יותר מ-1.8 מיליארד דולר, היה הגדול ביותר שהוטל עד אז בגין הפרת חוק הסודיות הבנקאית האמריקני.

על-פי ממצאי החקירה, בשנים 2014 ל-2023 נמנע הבנק מלשדרג את מערכות המאבק בהלבנת הון, למרות ליקויים ידועים וסיכונים שהתפתחו לאורך השנים. הרשויות האמריקניות קבעו כי הנהלת הבנק העדיפה לשמור על הוצאות תפעול נמוכות ולהקל על פעילות הלקוחות, גם במחיר של פגיעה במנגנוני הבקרה שנועדו לזהות פעילות פיננסית חשודה.

אחד הממצאים החמורים ביותר נגע למערכת הממוחשבת לניטור עסקות. בשנים 2014 עד 2022 לא נוספו למערכת תרחישי ניטור חדשים, אף שבמהלך התקופה השתנו דפוסי הפעילות הפיננסית והתגלו סיכונים נוספים להלבנת הון.

הבנק אף הותיר מחוץ למערכת הניטור האוטומטית סוגים שלמים של עסקות, ובהם העברות בנקאיות מקומיות באמצעות מערכת ACH, מרבית הפעילות בצ'קים וסוגי העברות נוספים. כתוצאה מכך, בין ינואר 2018 לאפריל 2024 לא נוטרו באופן אוטומטי כ-92% מהיקף הפעילות הכספית של הבנק, בשווי של כ-18.3 טריליון דולר.

חשוב להבחין כי סכום זה אינו מייצג כסף שהולבן בפועל, אלא את היקף העסקות שלא עברו את מערך הניטור האוטומטי שנדרש לצורך איתור פעולות חשודות.

ליקויי הפיקוח אפשרו לשלוש רשתות להלבנת הון להעביר יותר מ-670 מיליון דולר דרך חשבונות הבנק בשנים 2019 ל-2023. באחת הרשתות היו מעורבים חמישה מעובדי הבנק, שסייעו לפעילות הבלתי חוקית.

לדברי משרד המשפטים האמריקני, בין הגורמים שניצלו את חולשות הפיקוח היו גם רשתות הקשורות לסחר בינלאומי בסמים. חלק מהפעילות כללה הפקדות מזומן חריגות ומשיכות כספים בהיקפים גבוהים, שהיו אמורות לעורר חשד ולהוביל לבדיקה מצד הבנק.

קנסות כבדים ומגבלות על התרחבות הבנק

ההסדר עם הרשויות בארצות הברית כלל רכיב פלילי של יותר מ-1.8 מיליארד דולר במסגרת ההליך של משרד המשפטים, לצד עיצומים אזרחיים שהטילו רשויות הפיקוח הפיננסי. הסכום הכולל הגיע לכ-3.088 מיליארד דולר.

החברה הבת TD Bank N.A. הודתה בקשירת קשר להפרת הוראות החוק המחייבות הפעלת תוכנית אפקטיבית למניעת הלבנת הון, בהגשת דיווחים לא תקינים על עסקות במזומן ובהלבנת הון. החברה האם האמריקנית, TD Bank US Holding Company, הודתה בעבירות הקשורות לכשלים במערך מניעת הלבנת ההון ובדיווח על עסקות מזומן.

מעבר לעיצומים הכספיים, הרשויות חייבו את הבנק לתקן את הליקויים במערכות הפיקוח, להקצות משאבים לשיפור הבקרה ולמנות גורם פיקוח חיצוני ועצמאי שיבחן את התקדמותו. במסגרת ההסדר הפלילי נקבעה גם תקופת מבחן של חמש שנים.

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר היה הטלת מגבלה על צמיחת פעילותו של הבנק בארצות הברית. משרד מבקר המטבע האמריקני (OCC) קבע תקרה לנכסים המאוחדים של שתי הישויות הבנקאיות הרלוונטיות, על בסיס היקף נכסיהן בסוף ספטמבר 2024.

עוד נקבע כי הבנק לא יוכל לפתוח סניפים חדשים או להיכנס לשווקים חדשים ללא אישור פיקוחי מתאים. הרגולטור גם שמר לעצמו את האפשרות לדרוש צמצום נוסף של נכסי הבנק במקרה של אי-עמידה בדרישות התיקון.

מגבלות אלה נועדו להבטיח שהבנק יתמקד בתיקון ליקויי הציות והפיקוח לפני שיוכל להמשיך ולהרחיב את פעילותו.

הרשויות: הבנק העדיף צמיחה על פני פיקוח

במשרד המשפטים האמריקני הדגישו כי לא מדובר בכשלים נקודתיים בלבד, אלא בהזנחה מתמשכת של מערכות הבקרה לאורך שנים. בחקירה התברר כי הבנק היה מודע לליקויים, אך לא נקט צעדים מספקים לתיקונם.

החוקרים מצאו כי שיקולי חיסכון בעלויות ונוחות השירות ללקוחות קיבלו עדיפות על פני השקעה במערכות שנועדו למנוע פעילות עבריינית. כך נוצר מצב שבו רשתות להלבנת הון יכלו לנצל את שירותי הבנק לאורך זמן.

הפרשה המחישה גם את הסיכון הכרוך במעורבות של עובדים בפעילות בלתי חוקית. כאשר מערכות הפיקוח חלשות, עובדים המנצלים את סמכויותיהם יכולים להקל על ביצוע עסקות חשודות ולהקשות על איתורן.

מבחינת רשויות הפיקוח האמריקניות, הפרשה הייתה יוצאת דופן לא רק בגלל סכומי הכסף והקנסות, אלא גם בשל ההחלטה לשלב ענישה פלילית עם הגבלות עסקיות שנועדו להשפיע ישירות על יכולתו של הבנק להתרחב.

ההסדר הבהיר כי בנקים שאינם מקיימים מערכות בקרה אפקטיביות עלולים להיחשף לא רק לקנסות כבדים, אלא גם לפגיעה ממשית בחופש הפעולה העסקי שלהם.