אוריך. לא יוכל לקבל חומרי גלם [אבשלום ששוני/פלאש90]
נדחתה בקשת יונתן אוריך לדיון נוסף בחומרי הגלם של אסנהיים |
המשנה לנשיא סולברג הותיר על-כנה את הרחבת החיסיון העיתונאי ● קבע כי ההגנה יחסית ואינה חוסמת בקשות ממוקדות ● הדגיש כי המשטרה התנגדה להליך ● הפנה טענות חקירה להליך הפלילי העיקרי |
בית המשפט העליון דחה (יום ה', 19.11.26) את בקשתו של יונתן אוריך לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין שחסם את העברת חומרי הגלם מראיון שערך העיתונאי עמרי אסנהיים עם אליעזר פלדשטיין. המשנה לנשיא נעם סולברג קבע כי ההלכה שנקבעה במאי אינה קיצונית כפי שהציג אוריך ואינה מצדיקה סטייה מכלל סופיות הדיון.
ההחלטה ניתנה בבקשה שהגיש אוריך באמצעות עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ובר וקנין נגד אסנהיים (שיוצג בידי עו"ד ליאת ברגמן), משטרת ישראל (עו"ד יאיר חמודות), תאגיד השידור הישראלי (עוה"ד יורם מושקט ואוריין אשכולי יהלום), מועצת העיתונות (עו"ד עמית גורביץ') וארגון העיתונאים (עו"ד אמיר בשה). הראיון ששודר בדצמבר 2025 עסק בפרשת הדלפת המסמך לעיתון "בילד" ובפגישה לילית עם ראש הסגל צחי ברוורמן.
המחלוקת על הרחבת החיסיון ועמדת המשטרה
בפסק הדין המקורי מ-20.5.26 ביטלו הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב את הצו שניתן למשטרה, והרחיבו את החיסיון העיתונאי גם לחומרי גלם שנמסרו בגילוי פנים על בסיס יחסי אמון. אוריך טען כי מדובר ב"קפיצה נחשולית" ההופכת את החיסיון למוחלט למעשה, והשווה זאת לחיסיון עורך דין-לקוח שבו חשיפה חלקית מהווה ויתור משתמע.
מנגד, המשיבים כולם התנגדו לדיון הנוסף. סולברג הדגיש כי משטרת ישראל, בעלת הדין שנגדה ניתן פסק הדין, משכה את בקשתה לקבלת החומרים והתנגדה לפתיחת ההכרעה. לגופו של עניין קבע כי החיסיון נותר יחסי, וכאשר מדובר במידע שאינו סודי ואינו חושף זהות מקור, הרף להסרתו נמוך יותר. "כאשר החיסיון אינו מוחלט, כך שהענקתו אינה כה דרמטית, תהא נכונות רבה יותר להעניקו", נימק.
דרישת המיקוד והפניית הטענות להליך העיקרי
סולברג התייחס לסתירה לכאורה בעמדת המשטרה, שטענה בעתירתו של ברוורמן כי אינה יכולה להגיש בקשה ממוקדת מבלי לראות את החומרים, בבחינת "לדעת את התשובה עוד לפני שנשאלה השאלה". אף שהבהרת המשטרה לא סיפקה מענה מלא, הוא קבע כי אין קושי מובנה בהלכה עצמה, וכי ניתן למקד בקשות לפי פרשות נחקרות, תקופות זמן או מסמכים מוגדרים.
ההחלטה חותמת את המאבק המשפטי על חשיפת חומרי הגלם ומבססת את ההגנה הדו-שלבית על עבודת העיתונאים מול רשויות האכיפה. סולברג הבהיר כי טענות של חשוד על מחדלי חקירה מקומן בהליך הפלילי העיקרי, לרבות באמצעות סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, וכי עתירתו של ברוורמן בנושא כבר נדחתה בספטמבר.
פרטי ההליך המשפטי
ערכאה: בית המשפט העליון
סוג הליך: בקשה לקיום דיון נוסף (דנ"פ)
מספר הליך: דנ"פ 23854-06-26
שופט/ים: המשנה לנשיא נעם סולברג
הצדדים: יונתן אוריך (מבקש) נגד עמרי אסנהיים, משטרת ישראל, תאגיד השידור הישראלי, מועצת העיתונות בישראל וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל (משיבים)
מייצגים: עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ובר וקנין (למבקש); עו"ד ליאת ברגמן (לאסנהיים); עו"ד יאיר חמודות (למשטרה); עוה"ד יורם מושקט ואוריין אשכולי יהלום (לתאגיד); עו"ד עמית גורביץ' (למועצת העיתונות); עו"ד אמיר בשה (לארגון העיתונאים)
ההחלטה ניתנה בבקשה שהגיש אוריך באמצעות עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ובר וקנין נגד אסנהיים (שיוצג בידי עו"ד ליאת ברגמן), משטרת ישראל (עו"ד יאיר חמודות), תאגיד השידור הישראלי (עוה"ד יורם מושקט ואוריין אשכולי יהלום), מועצת העיתונות (עו"ד עמית גורביץ') וארגון העיתונאים (עו"ד אמיר בשה). הראיון ששודר בדצמבר 2025 עסק בפרשת הדלפת המסמך לעיתון "בילד" ובפגישה לילית עם ראש הסגל צחי ברוורמן.
המחלוקת על הרחבת החיסיון ועמדת המשטרה
בפסק הדין המקורי מ-20.5.26 ביטלו הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב את הצו שניתן למשטרה, והרחיבו את החיסיון העיתונאי גם לחומרי גלם שנמסרו בגילוי פנים על בסיס יחסי אמון. אוריך טען כי מדובר ב"קפיצה נחשולית" ההופכת את החיסיון למוחלט למעשה, והשווה זאת לחיסיון עורך דין-לקוח שבו חשיפה חלקית מהווה ויתור משתמע.
מנגד, המשיבים כולם התנגדו לדיון הנוסף. סולברג הדגיש כי משטרת ישראל, בעלת הדין שנגדה ניתן פסק הדין, משכה את בקשתה לקבלת החומרים והתנגדה לפתיחת ההכרעה. לגופו של עניין קבע כי החיסיון נותר יחסי, וכאשר מדובר במידע שאינו סודי ואינו חושף זהות מקור, הרף להסרתו נמוך יותר. "כאשר החיסיון אינו מוחלט, כך שהענקתו אינה כה דרמטית, תהא נכונות רבה יותר להעניקו", נימק.
דרישת המיקוד והפניית הטענות להליך העיקרי
סולברג התייחס לסתירה לכאורה בעמדת המשטרה, שטענה בעתירתו של ברוורמן כי אינה יכולה להגיש בקשה ממוקדת מבלי לראות את החומרים, בבחינת "לדעת את התשובה עוד לפני שנשאלה השאלה". אף שהבהרת המשטרה לא סיפקה מענה מלא, הוא קבע כי אין קושי מובנה בהלכה עצמה, וכי ניתן למקד בקשות לפי פרשות נחקרות, תקופות זמן או מסמכים מוגדרים.
ההחלטה חותמת את המאבק המשפטי על חשיפת חומרי הגלם ומבססת את ההגנה הדו-שלבית על עבודת העיתונאים מול רשויות האכיפה. סולברג הבהיר כי טענות של חשוד על מחדלי חקירה מקומן בהליך הפלילי העיקרי, לרבות באמצעות סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, וכי עתירתו של ברוורמן בנושא כבר נדחתה בספטמבר.
פרטי ההליך המשפטי
ערכאה: בית המשפט העליון
סוג הליך: בקשה לקיום דיון נוסף (דנ"פ)
מספר הליך: דנ"פ 23854-06-26
שופט/ים: המשנה לנשיא נעם סולברג
הצדדים: יונתן אוריך (מבקש) נגד עמרי אסנהיים, משטרת ישראל, תאגיד השידור הישראלי, מועצת העיתונות בישראל וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל (משיבים)
מייצגים: עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ובר וקנין (למבקש); עו"ד ליאת ברגמן (לאסנהיים); עו"ד יאיר חמודות (למשטרה); עוה"ד יורם מושקט ואוריין אשכולי יהלום (לתאגיד); עו"ד עמית גורביץ' (למועצת העיתונות); עו"ד אמיר בשה (לארגון העיתונאים)
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| נדחתה בקשת יונתן אוריך לדיון נוסף בחומרי הגלם של אסנהיים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

