איזנקוט. דורס הכל [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
גדי חרטטני |
גדי איזנקוט אומר שהערבים הם שווי זכויות, קולותיהם הם שווי משקל לקולות היהודים, לכן אין פסול בבחירת יו"ר הכנסת המתבססת על קולות הערבים - קשקוש בלבוש - גדי חרטטני |
הבחירות הסתיימו. יש X חברי כנסת ערבים ו-Y יהודים, רוב משמעותי ליהודים, איש לא פסול, כולם זכאים להצביע, כולם זכאים לנאום, להופיע בוועדות, לחוקק חוקים, כול, כול, כל כולם, ערבים ויהודים כאחד. השאלה היא בכלל לא זו. השאלה היא אם היום, אחרי ה-7/10, ניתן היה במאמץ להעמיד מועמד ליו"ר הכנסת אשר יקבל רוב ציוני, והאם לא חלה על מנהיגי המפלגות הציוניות, ובראשם איזנקוט, חובה לבחור באותו מועמד.
זה שיש בכנסת מיעוט ערבי, אשר את חלקו ניתן לתאר כתומך טרור, זה ברור; זה שיש לו זכות הצבעה כמו כל ח"כ אחר, זה ברור; אך השאלה היא האם הרוב הציוני חייב לשחק פוליטית לידי הערבים במקום לגבש הסכמות פוליטיות משותפות, אשר יבססו את הכוח הפוליטי היהודי בכנסת ויצמצמו את הכוח הפוליטי הערבי בה. זה שצד פוליטי א' שולל את שיתוף הפעולה עם צד פוליטי ב' עקב אלטרנטיבות אחרות, זה לא אומר שהוא שולל זכויות; זה אומר בסך-הכל שהוא מעדיף שותפים אחרים אשר קרובים אליו יותר בדעותיהם, בתרבותם, בגורלם. ההעדפה הזו היא לא רק לגיטימית, היא אפילו לב ליבו של המשחק על המגרש הפוליטי.
מדוע האפשרות של יו"ר כנסת הנבחר על-ידי רוב ציוני לא נדונה כלל
האפשרות הזו לא נדונה בגלל אינטרסים פוליטיים של שני הצדדים. תפקיד יו"ר הכנסת הוא אחד המפתחות המרכזיים לכיבוש כס ראש הממשלה ולמינוי הממשלה כולה (שליטה בסדר היום של הכנסת, ועדות זמניות, ועדה מסדרת ועוד).
כאשר גוש השינוי דן במועמד ליו"רות הכנסת, איזנקוט פסל 98 חברי כנסת, כל אלה שלא נבחרו מסיעתו. הוא פסל את המועמדים של השותפים שלו, הוא פסל את יאיר לפיד אשר לדעת כולם הוא עתיר ניסיון בכנסת. אז האם הוא סבור של-22 חבריו יש דם כחול? חלילה. יש לו אינטרסים: הוא מחפש כיסא, הוא מחפש כסאות לחבריו וחברותיו, הוא מחפש כסף, הרבה כסף - כספים קואליציוניים, הוא מחפש שררה וכוח. כל אלה נקראים בפשטות אינטרסים פוליטיים, לגיטימיים לגמרי, ובדרך לשררה ולכוח הוא דורס הכול. אה, שכחתי, רק אצל נתניהו אינטרסים אלה אינם לגיטימיים.
עד כדי כך הוא דורס הכול, שכך הוא פועל כאשר אלטרנטיבה אחרת לא נבחנה. ואין מדובר בזוטות, כי כאשר הציבור לא אומר את דברו בבחירות כפי שקרה בבחירות אלה, השרביט עובר לכנסת - תחילה בהמלצות לנשיא ואחר כך בבחירת יו"ר כנסת - כי הם אלה הנושאים אשר יש להם ההשפעה המרכזית על דמותם של ראש הממשלה והממשלה הבאים.
אין מתנות חינם
בשוק, ביחסי שלטון-עיתון, ביחסים בין הפוליטיקאים, אין מתנות חינם, הכל סחר מכר. רק לנתניהו אסור סחר מכר, אצלו זה שוחד. הערבים, אשר קולם לגיטימי לחלוטין ואשר ממליצים על איזנקוט בפני הנשיא, עושים בכך את הצעד הראשון לבחירתו כראש ממשלה, ומקבלים מכללא תמורה פוליטית. אין מצב שלא מקבלים תמורה פוליטית, זו דרכו של עולם, ואם הם תומכים במועמד של איזנקוט ליו"רות הכנסת, שהוא השלב המכריע בהקמת ממשלה כאשר הציבור לא הכריע, הם מקבלים מכללא ערימות של תמורה פוליטית.
התמורה הפוליטית הזו מחלישה את הרוב הציוני, מחזקת את המיעוט הערבי, ואלה ההעדפות של איזנקוט, לא שלי. מכל האמור לעיל ברור שההישענות אצל הנשיא וההישענות מעל דוכן הכנסת על הקולות הערביים הן חלק מרכזי בהקמת הממשלה, והשאלה אם הממשלה תישען על הערבים או לא אינה צריכה להישאל כלל. אין ספק ש"גוש השינוי" בונה את עתידו על שיתוף פעולה פוליטי עם הערבים; ממשלת השמאל תתבסס על הקולות הערביים, ואת הציונות הם שמים בשלב זה בבוידעם.
איזנקוט אומר: "המורה, המורה, אבל נתניהו התחיל". קשקוש, איזנקוט בא עם בשורה, איזנקוט בא לשנות. מי שרוצה את הפוילע שטיק של נתניהו מצביע למקור ולא לעותק מזויף; נתניהו לפחות עושה את זה בחן, בשיק, ולא בחיוכים מאולצים מודרכי קמפיינרים.
הצפרדע והמים
אל תנסו, זה רק משל: שף אחד שם צפרדע בקדרה והפעיל את הגז. הצפרדע מתענגת בחמימות של המים אשר הטמפרטורה שלהם עולה אט-אט. כאשר יורד לה האסימון והיא מבינה שהיא בדרך לשולחן גורמה צרפתי, שריריה בוגדים בה, הטמפרטורה גבוהה מדי והיא לא יכולה כבר לקפוץ החוצה מהקדרה. אממה, אם הייתה זהירה ומאתרת את איזנקוט השף שמבשל אותה בתחילת התהליך, היא הייתה מקפצת על הסובוח, וחיה עד עצם היום הזה עמנו.
הנמשל
גדי חרטטני הוא השף, ומי הצפרדע? הצפרדע היא מצביעי איזנקוט, מצביעי גוש השינוי, ואם איזנקוט יקים ממשלה, הצפרדע היא אזרחי המדינה כולה, יהודים וערבים כאחד - גם כאן יש שוויון. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה, וכמה זה יעלה? מי יודע, מי יודע.
זה שיש בכנסת מיעוט ערבי, אשר את חלקו ניתן לתאר כתומך טרור, זה ברור; זה שיש לו זכות הצבעה כמו כל ח"כ אחר, זה ברור; אך השאלה היא האם הרוב הציוני חייב לשחק פוליטית לידי הערבים במקום לגבש הסכמות פוליטיות משותפות, אשר יבססו את הכוח הפוליטי היהודי בכנסת ויצמצמו את הכוח הפוליטי הערבי בה. זה שצד פוליטי א' שולל את שיתוף הפעולה עם צד פוליטי ב' עקב אלטרנטיבות אחרות, זה לא אומר שהוא שולל זכויות; זה אומר בסך-הכל שהוא מעדיף שותפים אחרים אשר קרובים אליו יותר בדעותיהם, בתרבותם, בגורלם. ההעדפה הזו היא לא רק לגיטימית, היא אפילו לב ליבו של המשחק על המגרש הפוליטי.
מדוע האפשרות של יו"ר כנסת הנבחר על-ידי רוב ציוני לא נדונה כלל
האפשרות הזו לא נדונה בגלל אינטרסים פוליטיים של שני הצדדים. תפקיד יו"ר הכנסת הוא אחד המפתחות המרכזיים לכיבוש כס ראש הממשלה ולמינוי הממשלה כולה (שליטה בסדר היום של הכנסת, ועדות זמניות, ועדה מסדרת ועוד).
כאשר גוש השינוי דן במועמד ליו"רות הכנסת, איזנקוט פסל 98 חברי כנסת, כל אלה שלא נבחרו מסיעתו. הוא פסל את המועמדים של השותפים שלו, הוא פסל את יאיר לפיד אשר לדעת כולם הוא עתיר ניסיון בכנסת. אז האם הוא סבור של-22 חבריו יש דם כחול? חלילה. יש לו אינטרסים: הוא מחפש כיסא, הוא מחפש כסאות לחבריו וחברותיו, הוא מחפש כסף, הרבה כסף - כספים קואליציוניים, הוא מחפש שררה וכוח. כל אלה נקראים בפשטות אינטרסים פוליטיים, לגיטימיים לגמרי, ובדרך לשררה ולכוח הוא דורס הכול. אה, שכחתי, רק אצל נתניהו אינטרסים אלה אינם לגיטימיים.
עד כדי כך הוא דורס הכול, שכך הוא פועל כאשר אלטרנטיבה אחרת לא נבחנה. ואין מדובר בזוטות, כי כאשר הציבור לא אומר את דברו בבחירות כפי שקרה בבחירות אלה, השרביט עובר לכנסת - תחילה בהמלצות לנשיא ואחר כך בבחירת יו"ר כנסת - כי הם אלה הנושאים אשר יש להם ההשפעה המרכזית על דמותם של ראש הממשלה והממשלה הבאים.
אין מתנות חינם
בשוק, ביחסי שלטון-עיתון, ביחסים בין הפוליטיקאים, אין מתנות חינם, הכל סחר מכר. רק לנתניהו אסור סחר מכר, אצלו זה שוחד. הערבים, אשר קולם לגיטימי לחלוטין ואשר ממליצים על איזנקוט בפני הנשיא, עושים בכך את הצעד הראשון לבחירתו כראש ממשלה, ומקבלים מכללא תמורה פוליטית. אין מצב שלא מקבלים תמורה פוליטית, זו דרכו של עולם, ואם הם תומכים במועמד של איזנקוט ליו"רות הכנסת, שהוא השלב המכריע בהקמת ממשלה כאשר הציבור לא הכריע, הם מקבלים מכללא ערימות של תמורה פוליטית.
התמורה הפוליטית הזו מחלישה את הרוב הציוני, מחזקת את המיעוט הערבי, ואלה ההעדפות של איזנקוט, לא שלי. מכל האמור לעיל ברור שההישענות אצל הנשיא וההישענות מעל דוכן הכנסת על הקולות הערביים הן חלק מרכזי בהקמת הממשלה, והשאלה אם הממשלה תישען על הערבים או לא אינה צריכה להישאל כלל. אין ספק ש"גוש השינוי" בונה את עתידו על שיתוף פעולה פוליטי עם הערבים; ממשלת השמאל תתבסס על הקולות הערביים, ואת הציונות הם שמים בשלב זה בבוידעם.
איזנקוט אומר: "המורה, המורה, אבל נתניהו התחיל". קשקוש, איזנקוט בא עם בשורה, איזנקוט בא לשנות. מי שרוצה את הפוילע שטיק של נתניהו מצביע למקור ולא לעותק מזויף; נתניהו לפחות עושה את זה בחן, בשיק, ולא בחיוכים מאולצים מודרכי קמפיינרים.
הצפרדע והמים
אל תנסו, זה רק משל: שף אחד שם צפרדע בקדרה והפעיל את הגז. הצפרדע מתענגת בחמימות של המים אשר הטמפרטורה שלהם עולה אט-אט. כאשר יורד לה האסימון והיא מבינה שהיא בדרך לשולחן גורמה צרפתי, שריריה בוגדים בה, הטמפרטורה גבוהה מדי והיא לא יכולה כבר לקפוץ החוצה מהקדרה. אממה, אם הייתה זהירה ומאתרת את איזנקוט השף שמבשל אותה בתחילת התהליך, היא הייתה מקפצת על הסובוח, וחיה עד עצם היום הזה עמנו.
הנמשל
גדי חרטטני הוא השף, ומי הצפרדע? הצפרדע היא מצביעי איזנקוט, מצביעי גוש השינוי, ואם איזנקוט יקים ממשלה, הצפרדע היא אזרחי המדינה כולה, יהודים וערבים כאחד - גם כאן יש שוויון. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה, וכמה זה יעלה? מי יודע, מי יודע.
|
|
+חשבון נפש לאומי
11:23 18/11/26 | עוז גדות | לרשימה המלאה
בן-גוריון. מדינת הלאום של העם היהודי [צילום: דוד אלדן/לע"מ]
בתסריט דמיוני במליאת הכנסת, שב דוד בן-גוריון אל הדוכן ומוכיח את נבחרי הציבור על הפיכת הזהות הציונית לקלף מיקוח פוליטי ▪ קריאה נוקבת לחשבון נפש לאומי על גבולות השותפות הקואליציונית ומהותה של המדינה
בן-גוריון. מדינת הלאום של העם היהודי [צילום: דוד אלדן/לע"מ]
+מתחת לרדאר של "שלטון החוק"
10:31 18/11/26 | שמואל פישר | לרשימה המלאה
שימוש יעיל
10:31 18/11/26 | שמואל פישר | לרשימה המלאה
האם הוראות בג"ץ מחייבות את כולם אם ווה? ▪ בג"ץ אסר על שימוש בתוכנות להמרצת בוחרים בשל פגיעה בפרטיות, אך בעוד שמפלגות הקואליציה צייתו להוראה, במגזר הערבי נרשם בהן שימוש נרחב ללא כל אכיפה או בירור מצד גורמי החוק
שימוש יעיל
+קריסת הייצוג "הרוסי" בכנסת
10:24 18/11/26 | אלכס טנצר | לרשימה המלאה
16% מבעלי זכות הבחירה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
10:24 18/11/26 | אלכס טנצר | לרשימה המלאה
ייצוגם של דוברי הרוסית בכנסת צנח לשפל של שלושים שנה עם שלושה חברי כנסת בלבד (2.5%), זאת בעוד חלקם באוכלוסיית בעלי זכות הבחירה עומד על כ-16% ▪ התעלמות פוליטית חוצת מחנות שעלולה לגרום לציבור העולים להדיר רגליו מהקלפיות
16% מבעלי זכות הבחירה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| גדי חרטטני |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

