גיבוש הזהות העצמית בקרב בנות מתבגרות מושפע במידה רבה מיכולותיהן הרגשיות, זאת לעומת גיבוש הזהות העצמית בקרב בנים, המושפעת מהיכולות השכליות, כמו גם של היכולות הרגשיות שהם מציגים. כך עולה (יום ב', 6.9.04) ממחקר חדש שנערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
המחקר אשר נעשה על-ידי ד"ר צמח אסיף, נערך בקרב מדגם מייצג של 238 תלמידי תיכון מעשרה בתי ספר שונים ברחבי הארץ. מטרת המחקר היתה לבחון באיזו מידה ניתן לנבא את רמת גיבוש הזהות העצמית בגיל ההתבגרות.
במחקר נבדקו שני תחומי ההתפתחות, שכלית ורגשית, על-פי מבחנים כגון: יכולת תכנון וארגון, יכולת לוגית-מילולית, אינטליגנציה רגשית וכו'.
ממצאי המחקר הראו, כי יכולת ההשתנות הרגשית נמצאה בעלת יכולת הניבוי של זהות ה"אני" הגבוהה ביותר מבין כל יתר היכולות - הרגשית, השכלית, ויכולת ההשתנות השכלית.
כמו-כן, בנוגע להבדלים בין בנים לבנות, נמצא, כאמור, כי רמת גיבוש הזהות העצמית בקרב בנים הינה פונקציה של היכולות השכליות כמו גם של היכולות הרגשיות שהם מציגים.
לעומת זאת, בקרב קבוצת הבנות נמצא, שרמת גיבוש הזהות הינה במידה רבה פונקציה של יכולותיהן הרגשיות, בעוד שיכולותיהן השכליות כמעט ואינן מנבאות את רמת גיבוש הזהות העצמית עבורן.
ממצאי מחקרו של ד"ר צמח אסיף מלמדים, כי יכולת ההשתנות הרגשית מהווה אכן מדד אמין בניבוי יכולתו של המתבגר לגבש זהות עצמית יציבה ובוגרת. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף בקרב אוכלוסיית הבנות.
הממצאים עשויים להיות בעלי ערך רב בעת פיתוח תוכניות לימוד לפיתוח האישיות בבתי הספר ותוכניות הכנה לקראת שירות צבאי וחיים עצמאיים.
כמו-כן, הממצאים מלמדים על חשיבות עצם ההיכרות העצמית של המתבגר ועל הצורך בסיפוק כלים מובנים להכוונת המתבגר כיצד לתרגל, להעמיק ואף להגמיש היכרות ומודעות עצמית זו.
