האם הוציאה עמותת "צלול - עמותה לאיכות הסביבה ושימור ים סוף" לשון הרע על עיריית הרצליה בפירסומיה כנגד מדיניות העירייה?
שאלה זו תתברר וודאי במסגרת תביעת לשון הרע שהגישה לאחרונה עיריית הרצליה כנגד "צלול" באמצעות עורכי דינה יחיאל שמיר ועינב קאבלה.
לטענת העירייה, כפי שהיא מובאת בכתב התביעה, החל מחודש יולי 2004 ואילך, החלה עמותת צלול להפיץ באמצעות כלי תקשורת שונים, במסגרת קמפיין המכונה על-ידיה "מחרבנים לנו את הים", פרסומים רבים הכוללים נתונים לא נכונים. אף שהופצו פרסומים שונים בהקשר זה, החליטה העירייה להתמקד בכתב תביעתה בפרסום אחד ספציפי שהוא לטענתה "פרסום שקרי ופוגע שמטרתו לבזות את העירייה בעיני הציבור".
בפרסום המדובר ציינה "צלול" בהבלטה את הכותרת "למה תושבי הרצליה שוחים בים של חרא ולא בים צלול? כי עיריית הרצליה מזרימה 7 מליון קוב של מי ביוב מדי שנה".
לטענת העירייה כותרת זו מהווה לשון הרע ומאחר שלכותרת יש משקל יתר בפרסום יש להתייחס אליו בחומרה יתירה. העירייה ממשיכה וטוענת כי בפרסום מופיע גרף המתאר, "באופן מניפולטיבי ובלתי נכון", ניתוח של "נתוני הזיהום של החוף הנפרד בשנה האחרונה".
העירייה טוענת, כי בדרך הצגתו של הגרף "יש כדי להטעות את הציבור, ולגרום לו לחשוב כאילו כתוצאה מהזרמת ביוב על-ידי עיריית הרצליה - זוהמו מימי חופיה". פרסום זה ממשיכה וטוענת העירייה הינו "פוגע ומשפיל את התובעת בעיני הבריות" ויש בו כדי לעשותה מטרה לשנאה, לבוז וללעג מצידם.
העירייה ממשיכה ומסבירה, כי "צלול" ביקשה בפרסום זה להציג את העירייה כאילו היא מזרימה, מדי שנה, את ביוב העיר הישר אל תוך מימי הים ובשל כך מימי חופי הרחצה בעיר מלאים צואה. העירייה טוענת כי מפרסום זה לומד כל אדם סביר, כי חופי הרצליה מהווים "המשך ישיר של אסלות השירותים" של תושבי העיר, לאחר שכל ביוב העיר נאסף ומוזרם כמות שהוא אל חופי הרחצה.
בהתייחסות לגופו של עניין טוענת העירייה כי אין בפרסום אמת וכי בניגוד מוחלט לאמור בו העירייה אינה מזרימה 7 מיליון קוב של מי ביוב מדי שנה, אלא מדובר בהזרמה של כ-5.5 מיליון קוב מי קולחים מטוהרים בהתאם להיתרים שהונפקו לעירייה לצורך הזרמה זו.
עובדה זו, כי עיריית הרצליה אינה מזרימה ביוב לים, טוענת עיריית הרצליה, הייתה ידועה היטב לנתבעת, עמותת צלול, ויתרה מזאת "צלול" גם ידעה היטב כי עיריית הרצליה היא אחת הערים המתקדמות בארץ מבחינת איכות הסביבה ולטענתה השקיעה משאבים אדירים לצורך שדרוגו של מכון הטיהור בעיר, שנחשב כיום לאחד ממוכני הטיהור המודרניים במדינת ישראל.
העירייה אמרה לפיכך כי היא אינה מזרימה בשום פנים ואופן את הבוצה לים, וקל וחומר שאינה מזרימה ביוב לים, ואילו הזרמת מי הקולחים לים נעשית, כך לטענתה, על-פי היתר כחוק. העירייה מציגה נתונים שונים התומכים בגרסתה בנושאים אלה.
לאור האמור טוענת העירייה, כי הפרסום של "צלול" שיקרי, מטעה ופוגע, תוך התעלמות בוטה מן העובדות בשטח על אף שאלו היו ידועות לה היטב ולפיכך טוענת העירייה, הוצאת לשון הרע כלפיה חמורה שבעתיים.
לאור כל האמור לעיל התבקש בית המשפט בכתב התביעה לחייב את "צלול" בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק, בגובה 50,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע. עוד התבקש בית המשפט, לצוות על "צלול" פרסום תיקון והכחשה של הפרסום, על חשבונה, באופן גלוי ובולט אשר אינו פחות מן האופן בו נעשה הפרסום עצמו.
ת.א. 57960/04 עיריית הרצליה נ' צלול" עמותה לאיכות הסביבה ושימור ים-סוף (ע"ר).
